קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אכן, בנושא המלחמה, בצפון ובדרום נוצרו פערים לימודיים. הם נוצרו בעקבות הפינויים, והם נוצרו בעקבות אירועי החוסן והמורכבות הנפשית שיש לתלמידים באזורים האלה.
אני אתייחס לשאלה שלך. אני רגע אחד אקריא לך את הנתונים, ואחרי זה גם אתייחס בהרחבה בעל פה. צמצום הפערים שנוצרו בעקבות המצב הביטחוני הוא נושא מאוד משמעותי שהמשרד נתן לו את תשומת הלב. כבר בשנת הלימודים תשפ"ד הפעלנו את תוכנית צומחים מחדש, שזו בדיוק מטרתה, צמצום פערים בעקבות מלחמת חרבות ברזל. במסגרת התוכנית ניתנה תוספת משמעותית של 750,000 שעות לקרוב ל-4,600 מוסדות חינוך לצורך צמצום פערים, וגם למחוזות צפון ודרום. נבנתה תשתית ארגונית הדוקה ותומכת למוסדות החינוך על מנת להפעיל את התוכנית הזו, לרבות בתמיכה מול המורים עצמם. התוכנית התבססה על מודל ה-MTSS, שבו ניתנה תמיכה מוגברת לתלמידים שצברו פערים, נבנו מודלים להוראה מותאמת בכיתה ונכתבו חומרי למידה מתאימים, שהופצו למורים. בלמעלה מ-160 מפגשי ליווי ארציים ומחוזיים ניתנו כלים על ידי מומחי משרד החינוך בשפה, וזה היה לטובת המורים והגננות.
בנוסף, לכל בית ספר מוקצים תקציבים כחלק ממהלך הגפ"ן. במסגרת זו בתי הספר בונים לעצמם את תוכנית העבודה הכי מותאמת לצרכים שעולים, וזה כמובן נוגע לצמצום פערים באמצעות תקציבים העומדים לרשותם ונותנים מענים. יש לנו גם מספר תוצאות מדגמי של רשויות, ואנחנו רואים שכן הצלחנו בנושא השפה לצמצם, עם עלייה של כעשר נקודות בין תשפ"ג לתשפ"ד.
גם בשנה הזו משרד החינוך ממשיך לעסוק בצמצום פערים, ודרך אגב, זה לא רק צמצום פערים. גם את החזקים אנחנו דוחפים קדימה, זאת אומרת, אנחנו לא באים רק להרים את החלשים למטה אלא להרים את כולם למעלה הכי רחוק שאפשר.
יש לנו את סלי תקומה וסלי תנופה – תקומה למחוז דרום ותנופה לצפון, שנפגעו בעקבות המלחמה. שם נתנו תקציבים ייעודיים לטובת צמיחה ושגשוג. תקציב זה מוקצה הן לרשויות המקומיות והן למוסדות החינוך עצמם. אנחנו למעשה נותנים להם את החופש התפעולי לבנות תוכנית עבודה, תוכנית התערבות המותאמת לצורכי הקהילה, על בסיס הצרכים והמיפוי שלהם.
יש כמובן גם תקציב ייעודי להיבטים רגשיים וטיפוליים עבור אותם תלמידים, כאשר ההגדרה היא ש-30% לפחות מסל תקומה ו-25% מסל תנופה יוקצו למענים רגשיים וטיפוליים. זה כמובן נותן – מביא להשפעה רבה על הרווחה הנפשית של התלמידים, צמיחתם ושגשוגם ולהישגיהם הלימודיים. המטרה שלנו זה חזרה מהירה ככל שניתן, גם לבתים, כמובן, וגם לשגרה חינוכית.
באותו נושא כמעט, אני רוצה לקדם בברכה, כשאתה על הדוכן – יש כאן קבוצה של מדריכי נוער בסיכון משדרות, הפרויקט נקרא סולטנה. אז קודם כול, ברוכים הבאים לכנסת ישראל, ושר החינוך, אתם יכולים לשאול אותו בשידור חי.
אז שלום לכם. אתם מדריכים מכפרי נוער? מאיפה אתם?
אה, משדרות. אני רוצה לומר לכם שברגעים אלה הצוותים שלי – יחד עם האוצר, יחד עם ההסתדרות – עושים הכול בשביל לסגור הסכם העסקה חדש, שכר, למדריכי הנוער בכפרי הנוער, ואני מאוד מקווה שזה יביא בשורה גדולה מאוד לאנשים מאוד מאוד יקרים, מה שלא נעשה לדעתי מעל עשור.
מעל עשור. אני דחפתי את זה, אני מאמין בשליחות שלכם, וחשוב לי שתדעו שאני מחזק אתכם ותומך בכם. תודה רבה לכם.
אני מקווה שמחר – אמרתי להם, דד-ליין: אני רוצה מחר לחתום בהסתדרות על הסכם שכר חדש שיביא מענה לצרכים של מדריכי הנוער בכפרים.
אז כך. סל תקומה: על פי החלטת הממשלה מ-17 באפריל 2024, מוקצה לתלמידים בגילאי לידה עד כיתה י"ב, במרחק של 0–7 קילומטרים מגדר המערכת לרשויות העוטף. המטרה של התוכנית היא תלמידים מתפקדים מבחינה לימודית, פנויים ללמידה ולקדם אותם בהתאם ליכולות ולכישורים שלהם, לייצר מנהיגות חינוכית וצוותי חינוך בעלי חוסן, שמסוגלים להחזיר את התלמידים לשגרה, ולהפוך את העוטף לחלוץ של חדשנות, יזמות ומצוינות של מערכת החינוך בישראל. מפתח התקציב הוא פר תלמיד, 13,500 שקלים לשנת הלימודים תשפ"ה. התקציב ממומש על ידי רכישת מענים מותאמים מסל תקומה – מהלך מבורך שהביא לשינוי מאוד משמעותי ותמיכה מאוד גדולה במערכת החינוך של העוטף.
סל תנופה: על פי החלטת ממשלה מיום 27 במאי, גם הוא משמש למענים חינוכיים לתלמידי 12 הרשויות בצפון שנכללו בהחלטת הממשלה, והוא מיועד לכלל הגילאים והנוער מלידה עד כיתה י"ב. המטרה היא שיקום וצמיחה של מערכת החינוך הפורמלית והבלתי-פורמלית ביישובי קו העימות, בהיבטים לימודיים, חברתיים, רגשיים וקהילתיים, כדי להביא תנופה לצפון. זה מתן מענים רגשיים לתלמידים ולצוותים החינוכיים לחיזוק החוסן, מתן מענים להורים, מתן מענים לילדים ולנוער בסיכון, מתן מענים חברתיים לתלמידים במהלך יום הלימודים ובשעות אחר הצוהריים בחינוך הבלתי-פורמלי, מתן מענים להעצמת הקהילות ושיקומן, צמצום פערים לימודיים, קידום חדשנות, יזמות וחינוך טכנולוגי מתקדם, הפיכת האזור למוקד למצוינות חינוכית, חיזוק הקשר עם המוסדות להשכלה גבוהה בתהליך שמגיע לידי ביטוי בהקמת אוניברסיטת קריית שמונה בגליל.
כן, כבר אני אומר. אופן התקצוב: 5,000 ש"ח לתשפ"ה, ו-2,500 ש"ח לשנה לתלמיד לא מפונה.
רק על הדלתא, וזה ממומש. אני חושב שאני, כשהסתכלתי על המלחמה ואיך אני נותן מענים חינוכיים במלחמה הקשה והמורכבת הזו – שכמו שאמרת, יש בה דיפרנציאציה מובנית: לא דין תלמיד בחדרה כדין תלמיד בשדרות או כפר עזה או מטולה או קריית שמונה – אמרתי שהכלי הכי נוח והכי נכון לתת זה דרך הגפ"ן, גם לרשויות וגם לבתי הספר, לייצר מענה דיפרנציאלי שכל בית ספר וכל רשות ידעו לקחת את התקציבים.
לא, אני חושב שהבעיה הכי גדולה זה קודם כול החוסן של התלמידים וההתמודדויות הנפשיות.
בשביל לתת מענה אתה צריך משאבים. המשאבים זה משאבי ההון האנושי, כוח האדם, וזה משאבים תקציביים.
זה גם משאבים פיזיים כאלה ואחרים. אתה צריך להסתכל על מכלול הדברים. כשאתה בונה תוכנית, אז אתה מגדיר את היעדים שלך, אתה בונה את המשאבים בשביל להגיע ליעדים, ואתה רוצה לראות את המדידה. יש לנו את כל המדידה וכל הדברים האלה, ואנחנו בכל מיני מקומות נותנים מענים לצרכים.
שאלה שלא קשורה כרגע. היא מדברת איתי עכשיו על - - -
כן, אני מציע. בואו נגיד ככה: בסוף, השוק במדינת ישראל הוא שוק צומח, 2.5% לשנה. זה אומר דרישה של אלפי כיתות חדשות כל שנה, זה אלפי מורים שצריכים להצטרף. יש פרישה, יש הכשרה, אנחנו מנהלים את זה, אנחנו מגיעים למצב שמערכת החינוך נפתחת בלי חוסר.
נכון שלפעמים את מוצאת מקרים שבהם מחנכת מחנכת שתי כיתות, ולא הצלחנו לתת מחנכת לכל כיתה. את מוצאת מצב שבו לא כל מורה נמצא בתחום שהוא כשיר אליו. דרך אגב, זו תופעה שקיימת לא רק בישראל, היא קיימת בכל העולם, הנושא של חוסר מורים. אנחנו משקיעים בזה הרבה מאוד, ואני לא אענה על זה עכשיו, כי זו תשובה מפה עד הודעה חדשה, ויש דיון גם בוועדת חינוך, אם אני לא טועה, ב-9 בפברואר, ואנחנו נבוא עם תשובות מסודרות.
אני רק רוצה לומר כך: בסוף, הדבר המרכזי שמחזיר את התושבים ומשקם ובונה את העתיד זה חינוך. זה חייב לבוא גם עם מענים בתחום התעסוקה, הכלכלה, הרווחה, הרבה מאוד דברים. אנחנו רואים שהעוטף החזיר, והיום הוא עם מעל 100% מהאנשים. יש עדיין יישובים שעוד לא חזרו, אבל בכמות האנשים בסך הכול רואים שיקום מעולה.
בצפון עדיין יש לנו אתגרים; יש לנו אתגרים בקריית שמונה, יש לנו אתגרים במטולה. בקריית שמונה אנחנו במענה נקודתי עם החלטת ממשלה נקודתית, ואחד הדברים המרכזיים זה הקמת האוניברסיטה קריית שמונה בגליל, שלוקחת תקציב של קרוב ל-600 מיליון שקלים בשלוש השנים הקרובות; השקעה בתשתיות, בכוח אדם, בהון אנושי, בסטודנטים, בסגל, וזה מנוע מרכזי להביא לשינוי ושיקום של הצפון. האתגרים עדיין יימשכו, ואנחנו שם בשביל לתת להם מענים. עד כאן, חבר הכנסת שירי.
1,120 מילים של יואב קיש. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.