תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
אדוני השר, בעקבות המקרה הטרגי שבו נהרגו שני פעוטות במעון שפעל ללא רישיון, אבקש לקבל את תשובתך.
רצוני לשאול:
1. מה נעשה עד היום בנושא הפיקוח על המעונות במשרדך?
2. האם קיימת עבודת מטה בנושא הזה? תודה.
אדוני השר, תודה על התשובה; אדוני היושב-ראש. תראה, אני רוצה את תשומת ליבך, ובכלל, אני אדבר לכולם. היושב-ראש מרגי, בצבא, כשקורה אסון – אתה מכיר את זה, אתה יודע מה הנהלים במשרד הרווחה, שגם אני וגם אתה התקנו. כשקורה אסון בצבא, למוחרת עוצרים את האימונים. לא ראיתי את זה, לצערי, במשרד החינוך. היה צריך, אדוני, לעצור את הנשימה, היה צריך לעשות כנסים של כל הפיקוח. היה צריך מייד באותו יום, כמו שאני ידעתי לעשות, ומרגי ידע לעשות במשרד הרווחה כשהיו אסונות – ולא דווקא, לא חיכינו שימותו – כשהיה איזה אסון שהוא אסון דרמטי.
עכשיו, אני רוצה להזכיר לך – לא ראיתי את זה וחבל. ואני מאוד מבקש ממך, זה לא מאוחר, זה פיקוח נפש, מתו שני ילדים. אני רוצה להזכיר לך, אדוני, בממשלה שבה הייתי חבר, הידועה בכינוי ממשלת השינוי, התקציב היה – רק לפיקוח על המעונות בהמשך ההעברה מהמשרד – היה 200 מיליון. היום, במשרד שלך, בתקציב הזה – ואני לא אומר את זה כדי לקנטר, אני אומר את זה כדי להדליק נורה אדומה – התקציב הגיע ל-46 מיליון מ-200 מיליון. לכן רצוי שאתה מייד אחרי הפגישה הזאת תקרא לתקציבן שלך ותחזיר את התקציב ל-200 מיליון. זה בשעה – ושוב, לא כדי להקניט – אתה לא יכול לדבר כאן על כל מה שאתה עושה, ובפועל מ-200 מיליון יורד ל-46 מיליון.
זה נכון. שמע, אני לוקח את זה מהתקציבים, אתה תגיד לי שהתקציב לא נכון?
יכול להיות. במקביל, ברשת המעיין יש תוספת של 28%. במוסדות חרדיים לחינוך המוכר – תוספת של 43%. עשה לי טובה, קח מהתקציבים האלה ומתקציבים אחרים, ותבוא בשבוע הבא עם בשורה שמחזירים את ה-200 מיליון. לא בשביל הקנטור, בשביל הצלת חיי ילדים. תודה.
309 מילים של מאיר כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.