קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, נדמה לי שזו פעם ראשונה שאני נואם כאשר אתה מכהן בתפקיד הזה, אז אני מברך אותך שתצליח.
איש נעים הליכות, ידעת להסתדר עם כולם בירוחם, ואתה מסתדר עם כולם פה. שיהיה לך בהצלחה.
חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג כאן את הצעת החוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 43) (הסדרת השימוש במכת"זית ותיעוד חזותי של השימוש בה), התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת הרב משה גפני והרב יעקב אשר, שאותה יזם במקור חבר הכנסת לשעבר הרב אליהו ברוכי, ועליה היה חתום גם חבר הכנסת החוזר הרב יצחק פינדרוס. זו ההזדמנות לקבל את פניו של הרב פינדרוס בברכה.
כפי שנכתב בהצעת החוק, בשנים האחרונות משטרת ישראל משתמשת במכונית להתזת מים, להלן מכת"זית, לשם פיזור הפרות סדר ציבורי, לצד שימוש באמצעים אחרים כגון אלות, רימוני הלם, סוסים, גז מדמיע, רחפנים וכדרי ספוג. אף שנוהלי המשטרה מסדירים את הפעלת המכת"זית במטרה למנוע פגיעה שלא לצורך באנשים, במרוצת השנים מפגינים ועוברי אורח ניזוקו עקב שימוש במכת"זית בסביבתם. במקרים מסוימים, בעת הפעלת המכת"זית מותזים חומרים שאינם מים בלבד. למשל, לעיתים מותזים צבע, ערפל פלפל או נוזל פלפל. ולעיתים אף נעשה שימוש בנוזל בעל ריח חריף שמוכר לנו כבואש, שנותר באוויר, נותר בבגדי המפגינים שלעברם הוא מותז. יצוין כי בבואש לא נעשה שימוש במדינות אחרות.
לאור האמור, מוצע לקבוע כי במכת"זית ייעשה שימוש במים נקיים בלבד ללא תוספת חומר, ובכלל זה ללא תוספת של צבע או ריח, וכי השימוש במכת"זית לשם פיזור הפגנה יתועד גם בתיעוד חזותי אשר יאפשר צפייה בתמונה באיכות הולמת ושמיעת המתועד. כמו כן, מוצע לקבוע כי האדם הטוען כי נפגע או ניזוק מפעולת מכת"זית בהפגנה רשאי לפנות למשטרת ישראל לשם קבלת התיעוד החזותי. התיעוד יועבר לפונה בתוך שבוע מיום פנייתו, אולם אם תסבור המשטרה כי העברת התיעוד החזותי עלולה לפגוע בחקירה, בביטחון המדינה או בשלום הציבור, היא תהיה רשאית לפנות לבית המשפט לשם עיכוב העברת התיעוד עד הסרת החשש האמור. לסיום, מוצע גם לקבוע כי התיעוד החזותי יישמר במשך שלוש שנים.
מדובר בהצעת חוק חשובה ביותר, אשר שמה זרקור על סבל רב של תושבים רבים, בעיקר בירושלים. בגילוי נאות, אני אומר, גם אני תושב ירושלים. העובדה שיש ההפגנה מתחת לבית שלהם, הופכת את השכונות ליעד לסבל שנמשך לעיתים במשך ימים ושבועות. אני יכול לספר על הריח המאוד-לא-נעים שיש בשכונות בירושלים בימים שאחרי הפגנה שבה המשטרה עושה שימוש בבואש. מדובר ללא ספק בפגיעה לא מידתית בתושבי השכונות.
אציין לשבחה של המשטרה כי היא הייתה קשובה לשיח שלנו בנושא, ובעקבות העתירה לבג"ץ שהוביל נציגנו בעיריית ירושלים, הרב יצחק מאיר ברים, היא קיימה בשבועות האחרונים סדרת ישיבות פנימיות, שבמסגרתן התקבלה החלטה עקרונית לקדם מציאת חלופות לשימוש בנוזל בואש באירועי הפרות סדר. הצעת החוק הזו למעשה תשלים את התמונה ותבטיח את מימוש המדיניות כפי שקבע המחוקק – מה שגם זוכה לברכתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר – אשר מטרתה היא קודם כול להגן על איכות החיים של התושבים.
ביום כזה, שבו אנו מדברים על "ההתנהלות", אי-אפשר להתעלם מהתיעוד הקשה שפורסם הבוקר מתוך אוטובוס שבו נסעו בנות מבית הספר שלהן. שם מתבררות הנסיבות שבהן הבחור, תלמיד הישיבה נפתלי צבי קרמר, זיכרונו לברכה, נדרס למוות על ידי נהג. זהו מקרה שני שבו נער נדרס למוות במחאה בעת האחרונה, וזה בנוסף למקרי דריסה נוספים וחמורים בתקופה האחרונה, כולל פצוע בינוני אתמול.
לא יעלה על הדעת שיהודי בארץ ישראל שמבקש למחות נגד פגיעה בכבוד המת, או בכל נושא יהודי רוחני, ייהרג או ייפצע, חלילה. זה פשוט לא יכול לקרות, פשוט לא. צריך לעשות כל מה שנדרש, הכול, כדי להבטיח שדבר כזה לא יקרה שוב. זה הסתיים כבר פעמיים עם הרוגים, ועוד מספר פעמים עם פצועים, רק בשבועות האחרונים. זה פשוט נורא.
זכות המחאה לא שמורה – חברת הכנסת גוטליב, זכות המחאה לא שמורה רק לצד פוליטי אחד.
לכל אחד יש זכות מחאה. העובדה שנהיה לגיטימי לנהגים בכבישים לדרוס מפגינים חרדים, או כמעט לדרוס, לא מגיעה בחלל ריק. התדירות הזו של נהגים מתפרעים לא זכורה בהפגנות אחרות. אבל כשמדובר בחרדים, לצערנו, נראה כאילו הכול מותר. בשיח הציבורי הנוכחי בישראל דם החרדים הותר.
אני דור שביעי בירושלים ובארץ ישראל, ואני אומר זאת כאן: עוד הרבה לפני שהרצל חשב להקים מדינה, אבא של סבא של סבי הגיע לארץ לכאן. הוא בא לכאן ללמוד תורה. יש לי זכויות יסוד כמו לכל יהודי, ובזכותי ובזכות חבריי יש גם רוב יהודי בירושלים. לא ייתכן שהגענו למצב שדווקא כיום הדם שלנו נהיה הפקר.
אני קורא מעל במה מכובדת זו לכל הגורמים הרלוונטיים לנקוט בכל הצעדים הנדרשים כדי להבטיח את שלומם של המוחים, ואבקש שהכנסת תאשר את הצעת החוק הזו. תודה רבה.
718 מילים של מאיר פרוש. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.