קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
שלום, אדוני, שלום, חבריי וחברותיי, השר. מאיר כהן, לעולם לא תצעד לבד. ועדת השרים דחתה ואני נצמד אליה, אל הצעת החוק הראויה, הטובה, ההוגנת – תרשה לי לומר: המרגשת. אתה מדבר על חוק-יסוד, ואני קיבלתי אפשרות להצמיד הצעה של חוק רגיל, אבל שמבטא את אותו היגיון פשוט, שאי-אפשר שלא לתמוך בו. והראיה שחברי כנסת ראויים מהקואליציה חתומים על הצעת החוק הזו, ואני שמח על כך. הם ודאי מניחים שזו הצעה טובה. ואל מול המחשבות הללו, אני מניח שיש הנחיה למשמעת קואליציונית. לא מאוחר לאפשר להצעות הללו להתקדם ולמצוא את הדרך הנכונה, את המילים המתאימות כדי להוקיר שותפים ושותפות לדרך.
העדה הדרוזית, חברות וחברים, קשרה את גורלה בגורל מדינת ישראל עוד לפני קום המדינה. לא כעניין סמלי, אלא במעשים, אלו אותם מעשים שאנחנו נדרשים אליהם כעת. בשירות ביטחוני משמעותי, בהתנדבות, באזרחות פעילה, בנוכחות בכל שדרות החברה הישראלית. קצרה היריעה מלתאר את תרומתם של בני העדה בשדה הקרב, במערכות הביטחון השונות, בחינוך, ברפואה, בשירות ציבורי בחיי היום-יום של מדינת ישראל. הם אזרחים שומרי חוק, נאמנים למדינה; כאלה שלא מבקשים זכויות יתר אלא שוויון אמיתי והכרה הוגנת.
כבוד היושב-ראש, דווקא משום השותפות הזו קשה היה – וקשה עד היום – להתעלם מהפגיעה שנגרמה לעדה הדרוזית עם חקיקת חוק-יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי, בשנת 2018. זה חוק-יסוד חשוב, אך כזה שהתעלם מהעדה הדרוזית, ולא הזכיר אותה ולו במילה אחת. כבר אז אמרתי וגם היום אני אומר, מדינת ישראל חייבת להיות גם יהודית וגם דמוקרטית. יהודית ככזו שמכירה, מכבדת ומוקירה את כל אזרחיה הנאמנים.
בזמנו יחד עם משפחתי הגשתי עתירה לבג"ץ נגד החוק, משום שסברתי שנוסחו פוגע בעקרון השוויון ובמרקם העדין של החברה הישראלית.
הצעת החוק המונחת בפניכם היום אינה באה במקום חוקי-יסוד מאוזנים, אלא באה לתקן עוול - -
- - אלא באה לתקן עוול, לחזק אמון ולבסס הכרה חוקית ומעשית. היא מעגנת את מחויבות המדינה לשימור הזהות והמורשת ושמירת המקומות הקדושים; לתקצב כראוי ולהסדיר את כל המהלכים האלה לא כטובה אלא כחובה. שוויון, חברי הכנסת, אינו נבחן בהצהרות חגיגיות, אלא בתקציבים, בתכנון ובחקיקה החשובה שמעוגנת כאן.
אנחנו, חברות וחברים, ניבחן במעשים שלנו שיעגנו ויישמו, את המילים היפות – בזה כולנו שותפים. הצביעו בעד הצעות החוק הללו. תודה.
348 מילים של אלון שוסטר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.