קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
מכובדי היושב-ראש, אני אסביר לך מה מורכב בהצעה. דווקא התגובה של שר המשפטים יריב לוין הפכה את ההצעה להצעה מורכבת, למה? כי הוא אומר: אם ההצעה הממשלתית תעלה, אז הנושא יקודם, אבל אם לא – הוא יחשוב אולי לתמוך בקידום ההצעה. זאת אומרת, יש הצעה על תנאי, ועל כן מדובר בסוגיה מורכבת.
רבותיי, תקשיבו, הנשק הזה שנמצא בידיים של אנשים שלא רשאים לשאת אותו הורג את האזרחים הערבים. אף אחד מאיתנו לא רוצה בנשק הזה. אנחנו דרשנו, ואנחנו עדיין דורשים, לא רק שהמשטרה תאסוף את הנשק – וחבר הכנסת פורר אמר שהיא לא עושה את זה – לא רק שאנחנו דורשים שהמשטרה תעשה את זה, אנחנו דורשים מהמשטרה ומהצבא לסגור את הבסיסים ואת המתקנים הביטחוניים בגלל התופעה של הוצאת נשק וזליגת נשק עד להגעתו לידיים של צעירים ערבים. ועל כן, אין ספק שאנחנו תמיד דרשנו, ועדיין דורשים, שזה יקרה.
אני רוצה לספר, אדוני היושב-ראש, בדקה על המאמץ המקומי שיזמו תושבי העיר סח'נין. עד לפני כמה שנים בודדות – בעבר, היושב-ראש – סח'נין הייתה מחוץ לשיח הזה של האלימות, הירי והפשיעה. היא הייתה עיר למופת בשקט ובהתנהלות הפנימית בין תושביה. לצערנו, בתקופה האחרונה העיר סובלת מתופעה שלא מעידה על התושבים שלה. תושבי סח'נין הם לא כאלה.
(אומר דברים בערבית, להלן תרגומם: אנשי סח'נין הם לא מהסוג הזה, של אלימות. ולכן אנחנו מברכים על היוזמה שהחלו בה הסוחרים והאזרחים בעיר סח'נין, כדי להעלות את קולם נגד התופעה המקוללת הזו שאינה משקפת את המוסר שלנו, את המנהגים שלנו; לא את הדת שלנו, לא את העבר שלנו, לא את ההווה שלנו ולא את העתיד שלנו. אנחנו מחזקים את ידיהם ותומכים בצעדים שלהם נגד הפשיעה. אללה יברך אותם. אנחנו לצידם).
265 מילים של ווליד טאהא. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.