קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת, אני מגיש את ההצעה הזאת, אני חייב לומר, באיזשהו לב כבד, הייתי אומר, כי זה נראה משהו ברור מאליו שאתה חייב להחמיר את הענישה בעבירות של החזקת נשק לא כדין. אבל אני יכול לומר לך, אדוני היושב-ראש, גם כשאתה כיהנת כשר לביטחון פנים, בזמנו ביקשנו נתונים על כמה נשק בלתי חוקי יש כאן. דיברו על 400,000 נשקים בלתי חוקיים, אבל לאף אחד אין את הנתון המדויק כמה נשק בלתי חוקי מסתובב כאן.
עכשיו, צריך להבין שהנשק הבלתי-חוקי לא משמש רק לקרבות הפנימיים בין משפחות הפשע. זה לא איזה אירוע שהוא פנימי. הנשק הבלתי-חוקי נמצא שם כדי להשתמש בו נגדנו, כדי להשתמש נגד אזרחי ישראל, כדי לפגוע באזרחי ישראל, וצריך להבין – אדוני היושב-ראש, קצת קשה לי.
אדוני היושב-ראש, החזקת נשק לא חוקי זה לא איזה אירוע שלמישהו יש אוסף – כן, חבר הכנסת דוידסון – אחד אוסף בולים, אחד אוהב לגדל דגים, יש לו אקווריום, ואחד אוסף כלי נשק. מי שמחזיק נשק בלתי חוקי מחזיק בו כדי להשתמש בו, והשימוש שהוא רוצה לעשות בנשק הבלתי-חוקי הוא לא להגנה עצמית. הוא מחזיק נשק בלתי חוקי - - -
לא, זה בלתי אפשרי, אני לא מצליח.
השימוש בנשק בלתי חוקי, אדוני היושב-ראש, הוא לא לאוסף. אף אחד לא מחזיק את זה – אולי, אני יודע, תמצא אחד שיגיד: אני מחזיק פה איזה אקדח משנות הארבעים. אבל אנחנו מדברים על נשק חם. אנחנו לא מדברים רק על אקדחים, אנחנו מדברים גם על תתי-מקלע, אנחנו מדברים על נשקים הרבה מעבר לזה. והנשק הזה - - -
הנשק הבלתי-חוקי, מטרתו לפגוע באזרחי ישראל. עכשיו, צריך להבין שאנחנו נמצאים כאן בשני סיכונים, אדוני היושב-ראש: אנחנו נמצאים כאן גם בסיכון הפלילי, והעובדה היא שאנחנו רואים את הפשיעה חוגגת באמצעות הנשק הלא-חוקי הזה, ואנחנו רואים גם את הסיכון הלאומני – אם מישהו חושב שהנשק הבלתי חוקי שנמצא בגליל, שנמצא בנגב, לא עלול להיות מופנה באירועים לאומניים כלפי אזרחי ישראל, הוא טועה. המאבק הזה הוא מאבק גם ברמת ביטחון הפנים, אבל גם ברמת הביטחון הלאומי של מדינת ישראל.
אנחנו מסתכלים על הברחות של נשק, אדוני היושב-ראש, שמגיעות ממצרים, שמגיעות מירדן, כבר באמצעים שאי-אפשר לדמיין אותם. אנחנו מדברים על מאות ועשרות רחפנים שחוצים את הגבול, נתפסו לאחרונה רחפנים שיכולים לסחוב 100 ק"ג. חלק מזה לסמים, חלק מזה גם לנשק לא חוקי. אי-אפשר להילחם בתופעה הזאת בדרך של הדלת המסתובבת, וכשאנחנו אומרים: אם מישהו מחזיק נשק לא חוקי הוא לא יכול לצאת אחרי כמה חודשי מאסר – אתה יודע, אומרים שהאקדח שנמצא על השולחן במערכה הראשונה אולי לא יורה במערכה השנייה, אבל במערכה השלישית הוא יורה. האקדחים האלה ותתי-המקלע האלה בסוף יורים, בסוף מופנים כלפינו. את הטענות שלי למשרד לביטחון לאומי ולשר לביטחון לאומי שלא מבצע את איסוף הנשקים כדרוש נשים כרגע בצד, אבל את הכלים למערכת אכיפת החוק חייבים לתת.
החוק שלי כולל כאן שני אלמנטים, אדוני היושב-ראש: מצד אחד הוא כולל הכפלת ענישה, זאת אומרת שהענישה הקבועה בחוק לא מספיקה, צריך להכפיל אותה; מהצד השני גם צריך לקבוע מינימום של ענישה. לא יכול להיות שמגיע בן אדם שמחזיק תת-מקלע לא חוקי אצלו בבית ומתחילים לנהל תיק לאורך זמן, כשבסוף הוא יוצא עם הרשעה אחרי הרבה מאוד שנים ועונש שהוא אומר: ואללה, הפשע משתלם. אז לא, הפשע לא משתלם, העונשים צריכים להיות מוכפלים, העונשים צריכים להיות עונשי מינימום, האכיפה צריכה להיות אגרסיבית, והנשק הזה צריך להיאסף. המטרה של החוק הזה היא לתת כלי לממשלה. הממשלה, לצערי, לפני יותר מחצי שנה דחתה את החוק הזה, ואני שמח שוועדת שרים לחקיקה הפעם החליטה להצביע בעדו. אני מקווה שהוא גם יקודם במהרה לקריאה השנייה והשלישית.
את הדקות שנותרו לי, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לייחד לנושא אחר, והוא המצב שקורה היום. אתה יודע, מוקמת מועצת השלום. מועצת השלום מוקמת, איזה יופי. עוברים לשלב ב' ביישום של ההסכם, רק מה שכחו? שכחו שרן גואילי עדיין ברצועת עזה, שכחו שחמאס עדיין שולט בעזה, שכחו שהממשלה הזאת מאפשרת הזרמה של למעלה מ-4,000 משאיות בשבוע – אדוני שר המשפטים, משאיות לא של סיוע רפואי ומזון למסכנים – סיגריות ורדבול אתם שולחים להם. לא יודע מה אתם רוצים, שהחמאסניקים יקבלו כנפיים? לאן הם יעופו? לכאן? הם כבר עפו לכאן פעם אחת, התעופפו מעבר לגבול לכיווננו.
ואת מי שמים במועצת השלום הזאת? טורקיה, שארדואן הוא תומך חמאס מובהק, אנטישמי שונא ישראל, הוא ישלח את מי שיפקח וישמור על השלום בגבול הדרומי שלנו? קטר, מי שמממנת את חמאס, מימנה את חמאס, נתנה מקלט לראשי חמאס? נתניהו היה הצינור שדרכו הצליחו להזרים את כל הכספים מקטר לחמאס, אבל הקונספציה הזאת, רבותיי השרים, הקונספציה הזאת שאנחנו נאכיל את המפלצת הזאת של החמאס בתקווה שהיא לא תיתן לנו ביס, קרסה ב-7 באוקטובר.
אז אחרי יותר משנתיים של מלחמה, אחרי כל כך הרבה הרוגים ופצועים, אחרי מחיר דמים ששילמה מדינת ישראל עם הבטחה להעיף את חמאס מרצועת עזה, לא רק שאתם משאירים לנו את חמאס בשלטון, אתם גם מביאים לנו את מי שמימן אותם? אתם מביאים לנו את מי שתומך בהם? ואז אומר פה ראש הממשלה: לא יהיה חייל טורקי בעזה; לא יהיה חייל קטרי – הם לא צריכים חיילים, הטורקים בסך הכול צריכים להקים משרד אינטרסים כלכלי ליד הבסיס של חמאס כדי שאנחנו לא נוכל לתקוף. אנחנו ראינו את אונר"א של האו"ם בתוך רצועת עזה. זה לא היה חמאס, אבל זה היה חמאס. ראינו את השימוש של חמאס במוסדות הבין-לאומיים האלה בגיבוי של הטורקים והקטרים. לא צריך פה, לא יועצים חקלאיים ולא מפקחי בנייה טורקים וקטרים, ובטח שלא להכניס לי גם את הרשות הפלסטינית.
שנתיים סיפרתם לנו שלא תתנו לאבו מאזן להיכנס לרצועת עזה על הכידונים שלנו, על דם חיילינו; אז בסוף אתם לא רק משאירים את חמאס בשלטון, על דם חיילינו אתם מחזירים ומכניסים גם את הרשות הפלסטינית, גם את קטר וגם את טורקיה.
לצערי, אדוני היושב-ראש, ההתנהלות הזאת היא חזרה לקונספציה על סטרואידים. אותו ראש ממשלה ואותו שר ביטחון, שהצביעו שלוש פעמים בעד תוכנית ההתנתקות ב-2005, מביאים לנו עכשיו לתוך רצועת עזה את האויבים שלנו, אחרי שהחיילים שלנו שפכו שם דם.
954 מילים של עודד פורר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.