קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אנחנו מדברים על נושא חשוב. רציתי לעלות ולהתחיל את הנאום בערבית, ואמרו לי: טלי תשתיק אותך. בצרפתית אני חלש.
יש שם תנינים אוהבי ישראל, תדע.
תודה רבה, אדוני היושב בראש, גברתי סגנית השר, חבריי חברי הכנסת.
President Ferhat Mehenni and the people of Kabylie, congratulations on the independence of your state. You have our support and we stand with you.
מדיניות חוץ יוזמת אינה התלבטות, היא אמורה לבוא כעמדה ברורה. אחרי שנים של הישגים ופיתוח עצמאי, מדינת ישראל נמצאת בתהליך של שינוי מדיני עמוק, מעבר ממדיניות מגיבה למדיניות יוזמת, הפועלת מתוך אינטרס ישראלי ברור, ואחריות ארוכת טווח בפני עצמה ובפני ידידותיה.
ההכרה בעצמאות סומלילנד ביטאה שינוי תפיסתי זה הלכה למעשה. היא הבהירה כי ישראל בוחרת את שותפותיה ופועלת לפי שיקוליה, וכעת מתבקש לבחון החלה של אותו היגיון, גם בצפון אפריקה אל מול העם הקבילי וחבל קביליה.
העם הקבילי הוא עם בעל זהות לאומית ברורה, הנמצא במאבק ממושך להגדרה עצמית. מאבק זה מתנהל במסגרת מוסדית מסודרת, תוך דגש על פעולה פוליטית לא אלימה. מדובר בתביעה לגיטימית, שאינה נשענת על טרור או כפייה, ועומדת בסטנדרטים המקובלים של מאבק לאומי אקטיבי אחראי.
הדיכוי שמפעילה אלג'יריה כלפי העם הקבילי אינו מתקיים במנותק מהזירה האזורית. אלג'יריה נוקטת קו עוין לישראל, ופועלת נגדה בעקביות בפורומים הבין-לאומיים. לפיכך, בחינה רצינית של תמיכה בקביליה תואמת את האינטרס הביטחוני של ישראל, ומחלישה מוקד עוין הפועל נגדה. הכרה בקביליה אינה המהלך הצהרתי בלבד; מדובר בצעד מדיני, בעל פוטנציאל ממשי, ובעלות דיפלומטית מוגבלת. הוא אינו צפוי לשנות לרעה את יחסי ישראל עם מדינות שכבר פועלות נגדה, אך הוא עשוי לפתוח ערוץ חדש של שיתוף פעולה עם גורם מתון בצפון אפריקה, ולחזק את מרחב הפעולה הישראלי באזור.
מהלך זה משתלב גם עם האינטרסים של שותפות אזוריות ובראשן מרוקו, ומרחיב את ציר הכוחות המתונים באזור, המאופיין בחוסר יציבות ובהשפעה גוברת של גורמים עוינים. לצד השיקול האסטרטגי קיים גם ממד של אמון. העם הקבילי ונציגיו הביעו תמיכה פומבית בישראל, גם לאחר טבח 7 באוקטובר. בתקופה שבה גורמים רבים בחרו לשתוק, בזירה הבין-לאומית, עמידה לצד מי שעמד לצידנו היא נכס מדיני ולא רק מחווה סמלית.
לאור הכרזת העצמאות של קביליה בדצמבר 2025, אני מבקש לקיים דיון דחוף בוועדת החוץ והביטחון, לבחון את המשמעויות המדיניות והביטחוניות של ההכרה הרשמית, ולגבש צעדים להידוק הקשר המדיני עם הישות הקבילית. זהו מהלך שקול ונכון, ממוקד וטוב למדינת ישראל.
אני רוצה להודות לחברי חבר הכנסת דן אילוז, על ההובלה של היוזמה ועל הקידום של האינטרסים הישראליים; וגם הזדמנות לפרגן למשרד החוץ, לשר ולסגנית השר שרן השכל, על מהלך באמת מדהים ומרשים, שלקח את ישראל כמה צעדים קדימה באינטרס הביטחוני, הכלכלי, הלאומי, ולהמשיך לדאוג לעתידה של מדינת ישראל.
427 מילים של יצחק קרויזר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.