קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מבקשת להציג בפניכם היום את הצעת חוק יום המודעות לתרומת איברים. מדובר בהצעת חוק פשוטה וחשובה, שיכולה להשפיע ולהציל חיי אדם הלכה למעשה. השתלת איברים היא אחד הכלים המשמעותיים ביותר להצלת חיים ברפואה הישראלית וברפואה המודרנית בכלל. מצבה של ישראל בתחום תרומת האיברים אינו רע ביחס לעולם. לאורך השנים יצא משרד הבריאות בקמפיינים רבים לעידוד תרומת איברים, ובזכות עבודה מאומצת מספר ההשתלות בישראל אכן נמצא בשנים האחרונות במגמת עלייה גם בהשתלות מורכבות כמו השתלת לב, כבד, כליות, ריאות.
עם זאת, גם היום יותר מ-1,000 בני אדם ממתינים להשתלת איבר מציל חיים. למרות ההתקדמות הרפואית והמאמצים – סליחה.
למרות ההתקדמות הרפואית והמאמצים שנעשו, עדיין יש פער בין מספר הזקוקים להשתלה לבין מספר האיברים הזמינים, ובפרט מתרומות מנפטרים. הבעיה המרכזית אינה רפואית, הבעיה היא במודעות של הציבור ליכולת שלהם לתרום איברים. ברוב המקרים תרומת איברים לאחר פטירה תלויה בהחלטת המשפחה, וכאשר לא מתקיים שיח מוקדם, כאשר רצונו של האדם לא היה ידוע, בני המשפחה נדרשים לקבל החלטה מורכבת וקשה מאוד ברגע של אובדן. במצב כזה פעמים רבות המשפחה לא נותנת את ההסכמה, למרות שייתכן שהנפטר היה מסכים לכך לו היה מודע ליכולת שלו להציל חיים.
כרטיס אד"י הוא הכלי המרכזי הקיים היום בישראל כדי לאפשר לאזרח לממש את רצונו לתרום איברים. אד"י הם ראשי תיבות של שם, אהוד בן דרור, שעל שמו נוסדה עמותת אד"י בשנת 1978. אהוד נפטר בגיל 26 זמן קצר לאחר השתלת כליה, עקב סיבוכים שנבעו מכך שהמתין זמן רב לתרומה. אהוד שוחח טרם פטירתו רבות על כך שיש להעלות את המודעות לחשיבות תרומת איברים, והוריו מימשו את צוואתו לאחר מותו.
חתימה על כרטיס אד"י מעידה על נכונותו של החותם לתרום את אבריו להצלת חייהם של חולים הזקוקים להשתלה. הפרטים של החותמים על הכרטיס מוזנים למאגר מידע ממוחשב שמנוהל על ידי המרכז הלאומי להשתלות. כפי שציינתי, מאגר החותמים על כרטיס אד"י גדל עם השנים, אך הוא עדיין נמוך יחסית למדינות מתקדמות אחרות במערב.
הצעת החוק שלי קובעת כי מדי שנה, ב-6 ביוני, יצוין בישראל יום המודעות לתרומת איברים. זהו התאריך הבין-לאומי שמצוין במדינות רבות בעולם היום כיום מודעות בין-לאומי לתרומת איברים, והבחירה בו מאפשרת גם חיבור לידע, לניסיון ולשיח הבין-לאומי בתחום. המטרה של היום הזה היא העלאת המודעות הציבורית לתרומת איברים ולצמצום סטיגמות ותפיסות מוטעות שעדיין קיימות ביחס לכך. ניסיון העבר מראה כי כאשר משרד הבריאות ועמותת אד"י יוצאים לקמפיינים שמטרתם לעודד תרומת איברים, ישנם אלפי נרשמים חדשים שמסכימים להצטרף לכרטיס אד"י. היום המיוחד שאני מציעה יאפשר לבצע פעילות תקשורתית והסברתית מואצת, שתשפיע באופן ממשי על מספר האנשים שיסכימו להצטרף למאגר התורמים. יום כזה יאפשר ריכוז מאמצים של מערכת הבריאות, בתי חולים, מערכת החינוך, רשויות מקומיות וארגוני החברה האזרחית, שיוכלו כולם לפעול יחד באופן מתואם סביב תאריך אחד ברור.
יום מודעות לאומי יאפשר גם לתת כבוד והוקרה לתורמים ולמשפחותיהם, לאנשים שבחרו באופן מודע להסכים להציל חיים של אחרים. זו בחירה אנושית, והמדינה צריכה לדעת להוקיר אנשים שהחליטו לבצע בחירה כזאת.
להצעת החוק שלי הצטרפו חברי הכנסת בועז טופורובסקי וחילי טרופר. לפני חמש שנים תרם חבר הכנסת חילי טרופר כליה לאדם זר שהוא לא מכיר. אחרי הניתוח טרופר אמר – אני אצטט אותך, חברי חבר הכנסת טרופר: "כואב לי, אבל יש לי תחושה גדולה של נתינה, וזו התרופה הכי טובה לכאב". זה גדול. ואני קודם כול רוצה להגיד לך, חילי, שאתה במעשה שלך לימדת את כולנו שיעור חשוב של אהבת חינם. אני רואה בך שותף להעלאת מודעות לתרומת איברים, ואני מקווה שנוכל להמשיך לפעול ביחד לעשות טוב. לא בצעקות, לא בריבים – בעשייה נטו עבור הציבור.
חבר הכנסת בועז טופורובסקי, לך אני רוצה להודות על החיבור שעשית לי עם המרכז הלאומי להשתלות ועם דבורה שרר, דוברת המרכז ופיית הבריאות. לפני כארבע שנים הכרתי את דבורה, אישה מופלאה שחיה סביב עולם הבריאות וסביב עולם ההשתלות. היא נושמת את עולם הבריאות, ותחום ההשתלות ממש יקר לליבה. יחד עם דבורה יזמנו את הצעת החוק הזאת, ואני מקווה שנספיק להכניס את החוק הזה לספר החוקים עוד בכנסת הזאת.
אני רוצה גם לציין את חברת הכנסת קטי שטרית, חברה בוועדת הבריאות, שסייעה לי לקדם את הצעת החוק הזו. בחוק הזה אין אופוזיציה ואין קואליציה. החוק הזה נועד על מנת שנוכל ביחד לעודד אנשים להציל חיים של אנשים אחרים. לכן אני קוראת לכם, חברות וחברי הכנסת, לתמוך בהצעת החוק הזו, והיום נצביע.
יש לי עוד שתי דקות שאני רוצה לנצל. בשנים שעבדתי בקופת חולים וניהלתי מרכזים רפואיים בכרמיאל אני ראיתי אנשים שחיכו לתרומת איברים. שני אנשים, בתקופה הקצרה שעבדתי, נפטרו כי לא הספיקו לקבל תרומה. הם חיכו לתרומת כבד, ולא היה תורם מתאים, והם הלכו לעולמם, וזה היה סבל וכאב למשפחות. לצד זאת הייתה בחורה צעירה, שמה שירה. אני ליוויתי אותה בכל התקופה שהיא עשתה דיאליזה, הייתה לה תקופה קשה. עוד בזמן שהיא חיכתה לתרומת כליה היא עברה גם תאונת דרכים קשה. כל כך שמחתי לראות את החיוך שלה, עם העיניים הגדולות שלה, המבריקות, כשהיא הגיעה למרכז לבשר שהיא עברה השתלת כליה וזה נתן לה חיים חדשים.
ואי-אפשר לשכוח את החיוך הזה, החיוך של המשפחה, של האימא. ואני מאחלת לה עוד שנים רבות, ושוב מכירה תודה גם לך, חילי, ולכל תורם שתורם גם בחיים. מי שמסכים לחתום על כרטיס אד"י – זה מציל חיים הלכה למעשה. תודה רבה על התמיכה של כולכם.
834 מילים של טטיאנה מזרסקי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.