תודה רבה, אדוני היושב בראש. אדוני השר, השאילתה מ-22 בינואר 2025:
לאחרונה אנו עדים למקרים נשנים של פשעי שנאה, חלקם הארי אלימים, המונעים כנגד הקהילה היהודית באוסטרליה. לפי נתוני המועצה המנהלת של יהדות אוסטרליה, מתחילת מלחמת חרבות ברזל ועד ספטמבר אשתקד נרשמו כ-2,062 מקרים כאלו – עלייה מחרידה של כ-316% מהתקופה המקבילה.
רצוני לשאול:
מתוקף אחריותך, כיצד משרדך פועל לסייע לקהילה היהודית במדינה?
תודה על התשובה. שני חלקים לשאלת ההמשך.
החלק הראשון: אני מניחה שאתה חשוף – גם אם לא תרצה לחשוף פה חלק מהדברים, אבל אני מניחה שהאירוע הזה מתוחקר לעומק, הפיגוע הנוראי שקרה שם בבונדיי ביץ'. האם מבחינת השת"פ עם מדינת ישראל – כי ברור שלממשלת אוסטרליה יש אחריות לאבטח ולדאוג לשלומה של הקהילה היהודית, אבל מדינת ישראל הרי עושה את זה במקומות שונים בעולם ודואגת לכך שהקהילה היהודית תהיה מאובטחת – האם יש מעורבות שלנו בהיבט הזה? גם בהיבט בתי הכנסת – אני זוכרת שגם היו מקרי אנטישמיות כנגד בתי כנסת שם ועוד כל מיני תקריות מלבד הפיגוע המזעזע הזה – עד כמה אנחנו מעורבים? האם הגדלנו את התקציב ואת המשאבים בהתאם למצב החריף שיש שם?
השאלה השנייה היא שאלה פרוצדורלית. אני הגשתי את השאילתה הזאת לפני למעלה משנה. אני מאוד מכבדת את הכנסת, ואני שואלת את עצמי: למה לקח מעל שנה להשיב?
כן. לקח מעל שנה להשיב לי על שאילתה. אתה יודע, כשקרה הפיגוע הגדול הזה אמרתי לעצמי: לפני שנה הגשתי שאילתה על מה שקורה באוסטרליה. לא שהייתי מונעת את זה, אבל בסוף, לעבודה פרלמנטרית יש משמעות. אני עוסקת בדיפלומטיה ציבורית, זה חשוב.
247 מילים של שלי טל מירון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.