ביטול רישיונות פעילות של 37 עמותות הומניטאריות בין-לאומיות

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הסוגיה בכלל לא נוגעת לכמה אחוזים מסך הסיוע מספקות העמותות; הסוגיה נוגעת למה טיב העמותות, ואם ישנה זיקה בין אותן עמותות לבין ארגוני טרור. אנחנו מצאנו שבהרבה מאוד מקרים - - -

אוקיי, אני חוזר על התשובה ואומר: אין לזה שום קשר לנושא של אחוזים, כמה אחוז העמותות נותנות מהיקף הסיוע. הדבר היחידי שאנחנו בודקים הוא אם ישנו קשר בין עמותה x לבין חמאס או ארגוני טרור אחרים. לצערנו, אנחנו ראינו דפוס חוזר שבו פעילות העמותות היא בעצם מסווה לפעילות טרור, כאשר בחלק מהמקרים יש לנו אפילו פעילים בזרוע הצבאית של חמאס שבשעות הפנאי הם גם פעילים בעמותות אחרות, ולכן הרישיונות האלה נפסלים.

המדינה מפעילה רגולציה מחייבת על הפעילות של ארגונים ההומניטריים הבין-לאומיים הפועלים גם ברצועת עזה וגם ביהודה ושומרון, זאת בהתאם להחלטת ממשלה 2542 ולנוהל שנקבע מכוחה, ובמסגרת זו רק ארגונים שעומדים במלוא הדרישות של הרישום – שקיפות ובקרה – מוכרים כארגוני סיוע הומניטריים המורשים לפעול. כמו שאמרתי, הטענות בדבר אחוזים ניכרים נשענות על פרסומים של גופי האו"ם, לא משקפות נתונים עובדתיים, וזה גם לא מה שנבדק.

עוד מה שאנחנו מצאנו גם, שלפי נתוני מתפ"ש – מתאם פעולות הממשלה ביהודה שומרון וברצועת עזה, הגוף הממשלתי האחראי בפועל על תיאום, פיקוח ואישור הכנסת ציור הומניטרי – סך המשאיות שנכנסו באותה תקופה הוא 25,246 משאיות, ומתוך כך אותם 37 ארגונים שסורבו הכניסו כולם יחד 310 משאיות. לזאת הכוונה באותו נתון, 1.2%. זה רגע בנקודה הזאת. הארגונים שבקשתם סורבה או שרישיונם פקע אחראים להיקף מצומצם בלבד מהסיוע הכולל, בעוד שהסיוע ממשיך להיות מועבר בערוצים מאושרים ובהיקפים גדולים מאוד באמצעות תוכניות בין-לאומיות מאושרות, מדינות תורמות וארגונים שפועלים בהתאם לדין הישראלי ולדרישות רגולציה. הפסקת הפעילות של ארגונים שלא עמדו בתנאים לא פגעה ולא תפגע ביכולת להעביר סיוע לאוכלוסייה אזרחית.

במהלך התקופה של ינואר עד פברואר 2025 ניתנה אפשרות להכניס סחורה לכל ארגון המעוניין בכך בשל הפסקת האש. החלטות המדינה בעניין זה נשענות בראש ובראשונה על שיקולי ביטחון מובהקים. ניסיון העבר מלמד כי תשתיות הומניטריות נוצלו לא אחת בידי ארגוני טרור, וכי היעדר שקיפות, סירוב למסירת מידע או עמידה בתנאי רישום יוצרים סיכון ממשי לביטחון המדינה ואזרחיה.

אני מתעכב פה על "סירוב למסירת מידע". הרבה מהעמותות שנפסלו, פנינו אליהן בבקשה להבין מי בעצם האנשים שפועלים ברצועה כדי לעשות את הבדיקה על אותם אנשים – האם קשורים לחמאס, לא קשורים לחמאס. ברגע שארגון בא ואומר: אני מסרב לתת את השמות, אז הוא גם נפסל, למרות שיכול להיות שהוא בסדר, אבל ברגע שלא מאפשרים לנו להבין מי האנשים, מה האנשים, אז אנחנו לא יכולים להתקדם. לכן, לא תתאפשר המשך פעילות של ארגונים שלא עמדו בדרישות רגולטוריות, סירבו להשלים הליך רישום, וכמובן ארגונים שבעצם נמצא קשר בינם לבין ארגוני טרור.

מדינת ישראל תמשיך לפעול בנחישות לשמור על איזון ברור בין מתן מענה הומניטרי לאוכלוסייה אזרחית לבין חובתה העליונה להגן על ביטחונה, ריבונותה, ולא תאפשר פגיעה באינטרסים ביטחוניים תחת כסות הומניטרית. עד כאן.

אוקיי, זה די מדהים, הרגישות שלך לאוכלוסייה בעזה, והלוואי שאזרחי ישראל היו זוכים לאותה רגישות ויחס ודאגה, מר כסיף.

אז אני בא ואומר, אני יודע, אומרים "עניי עירך קודמים" – אנחנו חושבים שיש נסיבות מסוימות שבהם אזרחי עזה הגיעו למצב שאליו הם הגיעו.

לא, לא, ממש לא. ממש לא. אני רק בא ואומר, אני רואה את הדאגה שלך ואת זה, ואני לא ראיתי את אותה דאגה ביחס לאזרחי ישראל. עכשיו אני בא וחוזר ואומר, ביחס למה שאמרת על ארגון גישה: אין שום דרישות דרקוניות. הדרישות הן דרישות טכניות שוות לכל ארגון וארגון – לתת שקיפות, לתת דיווח מי האנשים. יש ארגונים שבאים ואומרים: אנחנו לא מוכנים לשתף פעולה ואנחנו לא מוכנים למסור את השמות. וכשלא מוכנים למסור את השמות ולא מאפשרים לעשות בדיקה, אז אין אישור. הרבה מאוד ארגונים אחרים כן זוכים לאישור. בקיצור ולעניין, אין כאן שום מדיניות שנועדה חס וחלילה לפגוע בהעברת סיוע לאוכלוסייה אזרחית. ממש לא. תודה רבה.