חבריי חברי הכנסת, אתם יודעים, עצם זה ששרת התחבורה לא נמצאת כאן בשביל לענות כי היא נמצאת, עוד פעם, בחו"ל - - -
היא נמצאת במיאמי, בקניות. אני לא יודע איפה היא, אין לי מושג איפה היא, אי-אפשר לעקוב אחריה. אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, כשעליתי לכאן בפעם הקודמת והצגתי את הצעת החוק הזאת, שהיא הצעת חוק מאוד מאוד פשוטה – מה שהיא אומרת זה שטרקטורונים, ריינג'רים וכל הרכבים הממונעים, יוכלו לנסוע רק על דרכים ולא שטחים חקלאיים ועל שמורות טבע.
את הצעת החוק הזאת עשיתי, בגלל שפנו אליי ראשי מועצות – אגב, מכל גוני הקשת הפוליטית – ואמרו לי שהם לא יודעים להתמודד עם התופעה של רייזרים וריינג'רים וטרקטורונים שנוסעים על השדות. ולכן, ביקשו שאעשה הצעת חוק. הגשתי הצעת חוק שאומרת שהם יכולים לנסוע אך ורק על דרכים, לא לרדת מהדרך.
הצעת החוק הזאת – הייתי כאן. מתאם הקואליציה, מרכז הקואליציה, אופיר, בהסכמה איתו, החלטתי לרדת ולתת לזה חודש או חודשיים כדי להגיע להסכמות. משרד התחבורה לא עשה שום דבר בעניין. כלום, אפס. אנחנו נמצאים עכשיו, היום, כאן, על אותו חוק. ומה עכשיו? יבואו ויגידו לי אתה יודע מה, בוא נדחה את ההצבעה. אתה רוצה להוריד את זה מסדר-היום.
אבל מה זה? אחריות של מי זה? כמה התחננתי? כמה התחננתי שהם ישבו. היו להם בעיות עם הסיפור הזה של מה זה דרך, מה זה לא דרך. אף אחד לא עשה שום דבר.
אתה מצטרף? אופיר, אני מציע שלא נצביע היום ונחליט שנדבר. בחודש הזה ננסה להגיע להסכמות.
אנחנו דוחים את ההצבעה בשלושה חודשים. שלושה שבועות? חודש? חודש. סבבה, תודה רבה.
252 מילים של רם בן ברק. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.