קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
זה לא בהכרח משקף את עמדתי, אבל מה לעשות? זה חלק מהתפקידים.
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות שנאה, התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, מבקשת להסדיר מתן תגמולים במקרה של נכות או מוות כתוצאה מפגיעת שנאה, על רקע שנאה לקבוצה דתית, מוצא עדתי, נטייה מינית, זהות מגדרית או השקפה פוליטית, באופן הדומה להסדר הקבוע לגבי נפגעי פעולות איבה.
בדברי ההסבר לחוק נכתב כי בשנים האחרונות אנו עדים למגמה מדאיגה בחברה הישראלית, המתבטאת במעשי אלימות כלפי קבוצות שונות בחברה. בבסיסם של אותם גילויי אלימות עומדים מניעים של עוינות ושנאה כלפי קבוצות, בשל היותן קבוצות המאגדות אנשים החולקים את אותה אמונה דתית, מוצא עדתי, נטייה מינית, זהות מגדרית או השקפה פוליטית – ולא עוינות כלפי אדם פרטי באותן קבוצות.
החוק מבקש לקבוע כי מעשה אלימות כלפי אדם אך ורק בשל השתייכותו לקבוצה מסוימת הוא פשע שנאה מובהק. לרוב קבוצות אלו, אשר נעשים כלפיהן מעשי אלימות, ראויות להגנה מיוחדת עקב חשש מוגבר לעוינות, לפגיעה או לאלימות כלפי האנשים המשתייכים אליהן. עמדת גורמי המקצוע היא כי בחוקי השיקום הקיימים מתמקדים בקשר בין השירות או פעולת האיבה לבין הפגיעה, בעוד שההצעה מבקשת לנתק את הקשר הזה ולאפשר הכרה וזכאות על עצם התקיימות פגיעת שנאה. מצב זה יוצר הרחבה של מעגל הזכאים לתגמולים, תוך השוואה בין מעמדם של נפגעי פעולות האיבה ושירות הביטחון למעמדם של נפגעי עבירות שנאה.
ההצעה מעלה קשיים נוספים, כמו הגדרה של עבירות שנאה המוצעת בהצעת החוק, שאינה עולה בקנה אחד עם הנסיבה המחמירה הקבועה בסעיף 144ו לחוק העונשין, התשל"ז–1977, והמנגנון המוצע להוכחת התרחשותו של אירוע שנאה באמצעות רשות מאשרת. בשונה מהוכחת אירוע איבה, המבוססת על מידע צבאי ומשטרתי, הוכחה של מניע שנאה אינה מתאימה לכאורה להיבחן באמצעות מנגנון זה ללא בחינה משפטית מורכבת הנדרשת להוכחה מעין זו.
תאמין לי, אחר כך אני אגיד את עמדתי.
כרגע אני קורא את מה שביקשו ממני להקריא. האמת היא שאני יכול להבין את הצעת החוק הזו, אבל מה לעשות, אני קורא.
עמדת הביטוח הלאומי היא כי אין מקום להחיל דין דומה וזהה לנפגעים במישור האזרחי, החברתי, והפלילי.
ברוכים הבאים, בני עקיבא על הגל.
עמדת הממשלה היא לדחות את הדיון בהצעת החוק בארבעה חודשים. הווה אומר שהיא איננה מתנגדת להצעה, אך רוצה לדחות אותה בארבעה חודשים. חבר הכנסת הרצנו, סימן שהבאת, משהו שיש לשקול אותו.
נוכח העובדה כי המציע מבקש בכל זאת להצביע, מתבקשת הכנסת להסיר את ההצעה מסדר-היום.
לכן אני מציע לחבר הכנסת הרצנו – אגב, גם מניסיוני בכנסת – דחיית ההצעה יכולה גם להביא להצבעה עליה.
הכנסת תהיה פה גם בעוד ארבעה חודשים, ותוכל גם להביא אותה שוב ולהצביע עליה. לכן אני חושב שאולי שווה לבחון את זה.
427 מילים של מכלוף מיקי זוהר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.