עלייה באירועי האלימות כלפי נהגי אוטובוסים והאיום בהשבתת התחבורה הציבורית

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה רבה. הצעה לסדר-היום על תקיפת נהגי אוטובוס, נהגי תחבורה ציבורית, אלימות חמורה ומתמשכת.

אני אספר שהתנדבתי כשבע שנים בארגון כוח לעובדים, ושם נחשפתי לתופעה הזאת לראשונה. זה ארגון שאיגד הרבה חברות תחבורה ציבורית, ואני זוכרת את הגרף של עלייה בתקיפה ובאלימות בכל שנה.

רק שעכשיו אנחנו נמצאים מול תופעה שהפכה להיות מכת מדינה. אין יום שלא שומעים על תקיפה. אין דבר כזה. לפני כחודשיים, אם אני לא טועה, דקרו נהג בן 70, והוא כמעט נרצח. הדבר הזה לא נתפס. יש מיעוט בכתבי אישום; יש הרתעה של נהגים להיכנס בכלל למקצוע, וגם צריך לומר את זה: כל התקיפות הן על רקע גזענות כנגד נהגי תחבורה ציבורית ערבים. זה מטורף וזה נורא. מה עובר על נער או על אדם צעיר, שרואה נהג ערבי ואומר: בוא נפוצץ אותו במכות עכשיו; בוא נאשפז אותו; בוא נכה אותו. למה? איך דבר כזה קורה?

לפני שאני אתאר כאן כמה נתונים, אספר שאחד החוקים הראשונים שהגשתי כשהגעתי לכנסת היה הצעה לתיקון סעיף בחוק העונשין, שיחשיב נהג אוטובוס כעובד ציבור, ואז זה יאפשר עונשים יותר כבדים ואולי הרתעה – הרי בסוף תחבורה ציבורית היא שירות ציבורי. זה שהפריטו את זה, זה שהעובדים הם עובדי חברות, לא אומר שזה לא עובד שירות ציבור. זאת לקונה מעוותת בעיניי.

אחרי המלחמה באיראן, אני נלחמתי על פיצוי שווה, גם לנהגי תחבורה ציבורית כמו לעובדי השירות הציבורי. הצלחנו בוועדת הכלכלה לשפות אותם. גם בהיבט הזה של האלימות הקיצונית, אני קוראת ליישם את החוק הזה; לתקן את החוק. אני גם קוראת לעשות מעשה. לא יכול להיות שהמדינה תפקיר – תפקיר – נהגי תחבורה ציבורית לאלימות על רקע גזעני, למציאות של פחד וחרדה.

אתה יודע, היום גם כשיש את ההגנה של הזכוכית באוטובוס – שוברים אותה. זה מטורף.

מיכאל, אני יכולה, ברשותך, להקריא ציטוט מההצעה הקודמת.

הוא קצר. אני רוצה להקריא מכתבה של עדי חשמונאי, בהארץ, ציטוט של דניאל מלכה מקריית שמונה: כשפונינו לפני שנתיים, ישבתי כל היום מול הטלוויזיה ובכיתי על מה שקרה בעוטף. איך אין ועדת חקירה? גם את מה שקרה וקורה כאן צריך לחקור בוועדת חקירה ממלכתית. זאת לא ממשלה, זאת נבחרת של טייחים. גם לפני כן לא הייתה כאן פרנסה, אבל עכשיו המצב אנוש. אין פה חיים, אין פה קולנוע, אין פה תיאטרון, אין פה בתי קפה. יש דבר כזה, עיר בלי בתי קפה? אז מה, בתי כנסת זאת התרבות שלנו? נלך להתפלל כל היום לאללה שיביא לנו כסף לשיקום העיר? העיר הרוסה, לאן נגיע?

ואני רוצה לומר לך, דניאל מלכה מקריית שמונה: גם האיש שמתפלל בבית הכנסת רוצה את הקפה שלו. נכון, מיכאל? רוצה את הקולנוע, רוצה תרבות.

אז אני רק רוצה לומר, דניאל מלכה, הדברים שלך בכתבה, לפני ההצעה לסדר-היום, נגעו מאוד לליבי. יש פה עוד ציטוטים של אחרים, אבל אין זמן.

אנחנו איתכם. אנחנו איתכם, תודה.