קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, בימים האחרונים ובתקופה האחרונה אנחנו יושבים מול הטלוויזיה ולא מאמינים למראה עינינו כשאנחנו שומעים ורואים את ההתכתבויות בוואטסאפים, מהטלפונים של האנשים שהכי קרובים לראש הממשלה. זאת פשוט חבורת פושעים, שישבו ויושבים במקום הכי רגיש במדינה ותוך כדי עושים געשעפטים. ועם מי הם עושים געשעפטים, עם מדינה זרה כמו קטר.
זה לא שהייתי ילדה קטנה שמאמינה שהכול ורוד, אבל צריך להיות גבול לביזיון הזה, כשאני רואה שדוברים של ראש הממשלה הם אלה שבמקביל לעבודה עבור ראש הממשלה ועבור מדינת ישראל, משרתים בפועל אינטרסים של מדינה זרה כמו קטר. ועל ידי הקשרים שלהם עם התקשורת והכוח שלהם במרחב הציבורי הם מהנדסים פה תודעה ציבורית ומכניסים לנו מסרים לטובת קטר, ואפילו בניגוד לאינטרס הלאומי של מדינת ישראל, אי-אפשר לעבור על זה לסדר-היום. זה משהו שאמור להדאיג את כולנו, יתרה מזאת זה אמור לזעזע את כולנו.
אני לא מעלה על דעתי אופציה שלמשל אצל שר הביטחון והצוות שלו, ויש לו ברוך השם צוות מאוד רציני, יהיו אנשים שבמקביל יעבדו וישרתו מדינה זרה, לא משנה אם זה קטר או ארצות הברית. זה פשוט משהו שאתה רואה במו עיניך, ואתה לא תופס את המציאות הזאת, וכאילו זה עובר בסדר. אני רק שנייה חושבת, אם דבר כזה היה מתגלה בלשכה של אביגדור ליברמן או נפתלי בנט או יאיר לפיד או כל אחד אחר, כנראה שהמדינה הייתה רועדת, היו שורפים פה צמיגים בצמתים. וכאילו זה בסדר. כי מה, כי מותר? כי מה, כי אין גבולות? כי מה, לכסף אין ריח? כי מה, איבדתם בכלל את כל ההיגיון שבעולם, את כל הערכים שבעולם?
הצעת החוק שבפנינו מבקשת להסדיר את המצב. ומה הטענה שאני שומעת? לא אסור על פי חוק, לא היה אסור על פי חוק. קודם כול, לא כל דבר שאסור בחיים כתוב בחוק. יש דברים שנקראים מוסר, ערכים, גבולות, אנושיות, אהבת מולדת – לא כתוב בחוק, אבל זה מה שאנחנו. אז מטרת החוק להסדיר את האיסור על עובדי מדינה ונבחרי ציבור לקבל תמורה ממדינה זרה, וכן להבטיח גילוי נאות של קשרים עסקיים עם מדינות זרות מצד גורמים המספקים שירות למוסדות המדינה.
כי הרי מה יש עם אוריך? אוריך הוא האיש הכי קרוב לראש הממשלה ולמשפחת נתניהו, מקבל משכורת מהליכוד, ואיך אני יודעת שהוא החזק בליכוד? כי היום הליכוד גם מממן לו את הייצוג המשפטי. אגב, לאחרונה הליכוד העלה את דמי החבר, כנראה שצריך כסף כדי לממן את ההגנה המשפטית לאוריך. אבל אוריך מקבל משכורת מהליכוד, עובד בלשכה של רוה"מ, הכי קרוב שניתן, ובמקביל מקבל אלפי שקלים, עשרות אלפי שקלים, מקטר. הוא יודע את זה. הם מהנדסים תודעה, הם מהנדסים את המסרים, הם מדליפים את זה לתקשורת מגורם מדיני בכיר. יכולים להעלות על הדעת אותם כתבים, ואני יכולה להבין אותם, שכשהם מדברים עם הדוברים של ראש הממשלה, זה בכלל ממקום אחר, מקטר? וכאילו הם חושבים שזה בסדר. וגם האיש, שהוא בעצם הבוס שלהם, הוא עובד איתם צמוד, קרוב, כל הזמן, כל יום, 24/7 – לא שומע, לא רואה, לא מודע, לא מעודכן, כאילו הוא בלה-לה-לנד, כאילו הוא בכלל לא מהעולם הזה. תקשיבו, גם מהעבודה שלי עם היועצים הפרלמנטריים שלי, וזו עבודה מאוד צמודה, אנחנו יודעים מה קורה אצל כל אחד בחיים, את החדשות במשפחות, מה כל אחד מרגיש. אנחנו כל הזמן ביחד. אותו דבר אצל רוה"מ, זה גם תפקיד אמון, הוא בחר באנשים האלו, הוא שותף בכל האירוע הזה.
אז מה שהחוק מבקש זה להסדיר את הביזיון הזה כדי – א. אולי אנחנו נגלה שעכשיו אצל חברי הקואליציה יש עוד יועצים חיצוניים למיניהם שהם לא עובדי מדינה, למרות שאני מדברת פה גם על עובדי המדינה, שבמקביל על הדרך עושים כסף ממדינה זרה אחרת. אתם הממשלה, אתם יושבים במקומות הכי רגישים במדינת ישראל, איך אתם לא מסדירים את זה? איך אתם לא מצלצלים בכל הפעמונים עכשיו, ולהגיד: משהו פה לא תקין, משהו פה מסריח, סירחון ממה שקורה פה? או שאיך אומרים, לכסף אין ריח, הכול בסדר, כל עוד – תפסו אותנו, אבל לנו מותר. חבר'ה, לא, זה לא תקין.
זה גם לגבי עובדי מדינה, שאם חלילה יקבלו טובת הנאה כזו או אחרת ממדינה זרה, או דרך המשפחות או צדדים שלישיים, ואדרבה ואדרבה לגבי היועצים החיצוניים או אנשים שמפלגות או שרים מעסיקים דרך חשבוניות. זה דורש גילוי נאות. לפחות כששר מעסיק מישהו כספק שירות, שיבדוק האם הבן אדם הזה עובד או לא עובד עם מדינה זרה כזו או אחרת. זו חובתכם לדאוג לביטחון המדינה ולביטחון מידע. ואם תגלו שמישהו עובד עבור מדינה זרה זה כבר שיקול דעת שלכם אם להעסיק את הבן אדם הזה או לא. אבל תהיו גם מודעים למה שקורה ותישאו באחריות.
ואם בן אדם משקר ולא יגלה את האמת בתצהיר, אותו ספק שירות, יש גם עונש מאחורי דבר כזה, כי כל הביזיון הזה, את כל ביטחון המדינה למכירה צריך להפסיק. וזה שאני פתאום גיליתי שוועדת שרים סוג של: דחינו את זה לחודש – על מי אתם עובדים? הממשלה מתנגדת. אתם הראשונים שהייתם צריכים לרוץ ולהסדיר את זה, הייתם צריכים לצלצל בכל הפעמונים אחרי כל מה שהתפוצץ פה עם חבורת הפושעים האלו, לדרוש להסדיר את הנושא. אתה יודע מה? אפילו בשביל השקט הנפשי של אותם שרי ממשלה. אולי אצלך, שלמה קרעי, בלשכה, יש כזה עובד, אולי אתה יודע, אולי אתה מסתיר, ואולי אתה לא רוצה לדעת?
ולכן אני מבקשת את תמיכת הכנסת, כי הגענו לאן שהגענו, גילינו מה שגילינו, ואנחנו לא יכולים להמשיך ככה, כי זה פוגע באמון הציבור, זה פוגע בביטחון המדינה. וכל מה שקרה שם בלשכת רוה"מ עם כל החבורה הזאת עוד יתברר, ועוד איך יתברר בבית משפט. ויש לי הרגשה שהגילויים החדשים עוד לפנינו, ועוד לא נאמרה שם המילה האחרונה. תודה רבה.
880 מילים של יוליה מלינובסקי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.