הצעת חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית, התשפ"ה–2025

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה רבה, אדוני. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת - -

- - שפת הסימנים היא שפה עשירה וייחודית, המאפשרת לאדם חירש לתקשר ולבטא את עצמו בשפה הטבעית לו, שפה משותפת, המשתפת כל אדם באשר הוא. שפת הסימנים הישראלית היא חלק מההיסטוריה של מדינת ישראל ושל קהילת החירשים, בין שהם עולים ובין שהם ילידי הארץ.

דוברי שפת הסימנים פיתחו את שפת הסימנים הישראלית דייקה, בד בבד עם בניית הארץ וקיבוץ הגלויות בה. שפת הסימנים הישראלית מחברת בין כלל החירשים בישראל, מכל הלאומים והמגזרים. כיוון שחירשים נולדים או חיים במשפחות ובחברה שומעת, שפת הסימנים נחוצה להם כדי לממש את יכולותיהם המלאות. שפת הסימנים הישראלית, יחד עם השפה העברית, מהוות את המשלב שבאמצעותו האדם החירש יכול להשתלב בחברה הישראלית בכבוד, בשוויון ובחירות.

מדינת ישראל מחויבת להכיר ולקדם את שפת הסימנים, על פי הכרזת העצמאות, שבה נכתב כי מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין, תבטיח חופש דת, מצפון וכו'. מדינת ישראל גם התחייבה לשמר ולפתח את שפת הסימנים הישראלית, כאשר חתמה ואשררה את אמנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות, מתוקף החלטת ממשלה שקיבלה לפני כחמש שנים.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לספר לך, במעט שנותר: בנסיבות משמחות זכינו לבוא בברית הנישואים עם משפחה שבה יש בני משפחה שעושים שימוש קבע בשפת הסימנים, כתוצאה מחירשות. ראית איך כל בני המשפחה כולה מדברת בשפת הסימנים לטובת אותם אלה שבקרבה שאינם שומעים את האמור מילולית. זה היה מרשים – והייתי אומר: אצילי – לראות משפחה שלמה נרתמת למאמץ הזה. אני חושב שכחברה אנחנו צריכים להבין שיש בתוכנו אנשים, שככל שאנחנו נפתח את השפה הזו ונעשה בה שימוש נרחב יותר, הם יהיו חלק מאיתנו ולא יהיו שקופים לצידנו.

לכן אני חושב שהצעת החוק הזאת חשובה מאוד. אני רוצה לומר תודה לבועז אחד העם – כפי שנאמר פה על ידי חבר הכנסת חילי טרופר – שדחף את הצעת החוק הזאת בשנים האחרונות, ואנחנו מגיעים לנקודת ציון מאוד חשובה. אני רוצה לומר גם לשר התרבות לשעבר וחבר הכנסת בהווה, חילי טרופר, שמוביל את המהלך הזה. זה מהלך חשוב מאוד שמוסיף כבוד לכנסת ישראל ולמדינת ישראל. תודה רבה.