חשש לביטחון האנרגטי ולתחרותיות משק הגז הישראלי בעקבות חתימת הסכם היצוא למצרים

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה, אדוני היושב-ראש. אנחנו בהחלט גאים על העסקה שנחתמה לפני כעשרה ימים. זאת לא רק עסקת יצוא הגז הגדולה ביותר של מדינת ישראל, זאת עסקת היצוא הכי גדולה מאז ומעולם. עסקה של 112 מיליארד שקלים, שמכניסה לקופת המדינה 58 מיליארד שקלים שילכו לביטחון, חינוך, בריאות, רווחה; יופקדו תמלוגים בקרן העושר, על מנת שיהיו גם לדורות הבאים; השקעה בתשתיות – 16 מיליארד שקלים, יתחילו ממש מיידית, בארבע השנים הקרובות. יחזקו את המשק, ייצרו מאות ואלפי מקומות עבודה שונים. וצריך לומר, העסקה הזאת – ממש לא היינו בה חותמת גומי.

לפני ארבעה חודשים, כשהובאה לפתחנו העסקה, היו בטוחים שאיך שהעסקה באה אנחנו נחתום. הייתה בזמנו ועדת אדירי. ועדת אדירי קבעה לחברות את הכמות שהן יכולות לייצא. ואפילו, היא קבעה להן 141 מיליארד מטר מעוקב – בסוף הן ייצאו רק 130, כפי שאת ציינת. והם אמרו, זאת הכמות שאושרה, תבואו ותחתמו. אבל לא הסכמנו, מכיוון שרצינו להבטיח את האינטרסים הביטחוניים והכלכליים של מדינת ישראל.

בצד הביטחוני – הוביל את זה ראש הממשלה בצורה נחושה מאוד, בעיקר מול מצרים, על מנת לבסס את השלום, את היציבות, את ההסכם; להבטיח שלא תהיינה הפרות במסגרת הסכם השלום; הפרות שקיימות, יהיו – יתוקנו.

בנושא הכלכלי – פעלנו על מנת להבטיח שיהיה מחיר אטרקטיבי לשוק הישראלי. ולכן ניהלנו משא ומתן, מנכ"ל המשרד יוסי דיין, כל הצוות של המשרד, חן בר יוסף ואחרים, פעלו בהחלט בנחישות, תחת הנחייתי, על מנת שאנחנו נבטיח שהמחירים לשוק הישראלי יהיו ברמה הנוכחית, למרות שעל פניו זאת עסקת יצוא. ולכן הובטחו שם מספר גדול מאוד של מנגנונים. המנגנון העיקרי מבין מספר מנגנונים, שאני יכול לציין, זה שהמחיר יעמוד על לא יותר מ-4.7 דולר ליחידת חום, צמוד תעו"ז. תעו"ז זה מדד שעלה בפחות מ-1% לשנה במהלך עשרים השנים האחרונות. לכן פעלנו לעשות גם בסעיף הזה, בהחלט, עבודה שתבטיח שמחיר החשמל בישראל ימשיך להיות בין הנמוכים ביותר, בהשוואה לאירופה, ל-OECD, במהלך עשרים השנים הבאות.

בנוסף לכך, העסקה הזאת היא זאת שמגדילה את האפשרות שלנו למצוא מאגרים נוספים. הרי אם היו לנו יתרות ל-50, 60, 70 שנה – מי יגיע? אף אחד לא יבוא לחפש, כאשר הוא יוכל למכור את זה עוד 60 ועוד 70 שנה. לכן אנחנו הכנסנו כבר במהלך השנה האחרונה עוד שתי חברות בין-לאומיות לחיפושי גז בישראל, הכנסנו את בריטיש פטרוליום, הכנסנו גם את SOCAR – גם היא, להיכנס לשוק הישראלי. ובחודש ינואר הקרוב אנחנו נפרסם עוד חמישה רישיונות, שבהם חברות בין-לאומיות ומקומיות יוכלו לבוא ולחפש.

אני רוצה לציין את ראש הממשלה נתניהו ואת השר שטייניץ, לפני עשור. כשראינו כאן ברחוב את שוד הגז הגדול, את הגזל, והם עמדו בנחישות ולא התרגשו מכל אותם פרסומים, והלכו לבית המשפט. אגב, היו אזרחים שבאמת ובתמים האמינו ללא יודע – לעיתון דה-מרקר, לרולניק, לכל אלו שהלכו ודיברו מעל כל במה – וחלק האמינו להם, אבל הם הלכו בצורה ישרה. והיום אנחנו למעשה באים וקוטפים את הפירות – גם כמעצמה אנרגטית; גם כמדינה שמחזקת את היציבות האזורית; גם הכנסות למדינה, שהן כל כך חשובות; וגם מביאים עוד חברות בין-לאומיות לישראל, שיבואו ויחפשו.

נכון להיום, הרזרבות שלנו עומדות על 25 שנה פלוס-פלוס-פלוס. אגב, יש חברות פרטיות, כמו BDO ואחרות, שמעריכות את זה ברמה של כ-38 שנה, 40 שנה. ומה ההבדל? למה אנחנו מאוד שמרנים? אחת, ההערכות של משרד האנרגיה ביחס למאגרי הגז נמוכות, בין 10% ל-15% ביחס למה שהחברות מעריכות, והחברות הן מאוד מאוד רציניות; הדבר השני, אפשרות לגילוי מאגרים נוספים. זאת אומרת, יש לנו עוד רישיונות, ולכן זה הפלוס השני. אנחנו מעריכים שיש עוד גז, ולכן אנחנו מוציאים עוד רישיונות.

בשונה משרים אחרים, יכול להיות אולי אפילו מהמפלגה שלך, שאמרו שלא צריך לחפש יותר ולא צריך לבדוק יותר, אנחנו בדיוק רוצים שוק חופשי, לעודד עוד חברות, למצוא עוד מאגרי גז, גם לשוק המקומי וגם לייצוא. לכן, מעבר לשתי החברות שנכנסו עכשיו אנחנו מפרסמים עוד חמישה רישיונות, על מנת שיהיו חברות נוספות, וכמובן – מאגרים קטנים שלא נכללים במלאי.

שלום וברכה. בנוסף לזה, נציין שאנחנו כמובן פועלים גם במסגרת אנרגיה מתחדשת, ואנחנו בשנת 2030 נעמוד ביעד הממשלתי של 30% לטובת אנרגיה מתחדשת. זה מתקדם, גם הוא.

לכן, אנחנו בהחלט גאים, אחרי משא ומתן, להביא עסקה שהיא ברכה למדינת ישראל. אגב, אם לא היינו חותמים על העסקה, מה היינו זוכים לשמוע מכל אותם ארגוני שמאל רדיקליים וקיצוניים ומערוצי התבהלה? הם היו פותחים את המהדורות בדבר הבא: עסקת הגז הגדולה ביותר קרסה; קטר תספק גז למצרים במקום מדינת ישראל; חוסר יציבות אזורית; מאיפה נביא 60 מיליארד שקל; מי יגיע לישראל לחפש עוד גז. ומה שראינו – בדיוק הפוך. ראינו כן הכנסות למדינה, כן יציבות אזורית, כן מעצמת אנרגיה, כן חברות בין-לאומיות שהגיעו. ולכן, בהחלט – הסכם שהוא ברכה למדינת ישראל.

קודם כול, בעשור האחרון כמעט לא היו קידוחים, בגלל המדיניות הלא-ברורה של הממשלה.

סליחה?

כמעט לא היו קידוחים משמעותיים.

היו שני קידוחי המשך של חברה בשם אנרג'יאן, שמצאה עוד כמות שהיא לא גדולה.

אבל כמעט ולא הוקצו רישיונות חדשים. הייתה גם המלחמה, שלא הגיעו חברות. הייתה גם מדיניות, למיטב זיכרוני גם שרת אנרגיה שאני חושב שהייתה מהמפלגה שלך, שלא בדיוק עודדה הגעה של חברות נוספות, אז תכלס לא היו קידוחים.

החברות שלוקחות את הרישיונות מתחייבות להשקעה של עשרות מיליוני שקלים רק על בדיקה סייסמית. הקידוחים שלאחר מכן עולים מאות מיליוני שקלים, אם לא מאות מיליוני דולרים, ולכן ההערכה היא שיש. יתרה מכך – אני לא גיאולוג, בהכשרה המקצועית שלי אני רואה חשבון – אנחנו גם מעריכים ומקווים שיש גם נפט מתחת לגז, בעומק נוסף של אלף מטר. כל אזרחי ישראל כמובן - - -

כמובן, הנתונים שאני אמרתי על 25 שנה נכללים כמובן בנושא של ועדת דיין, ולכן לא היו קידוחים. רק לאחרונה, כפי שציינתי, בשנה האחרונה, באפריל או במרץ, הענקנו – לבריטיש פטרוליום וסוקאר, ובינואר הקרוב נוציא עוד חמישה רישיונות נוספים.

רק תשובה אחרונה אני חייב לך. יש לנו גם גיבוי במהלך היומי. לא היה חסר לנו גז במהלך היומי. אגב, ההסכם שקבענו מבטיח שאם חסר לחברה גז ברמה היומית, היא קונה אותו במחיר של הגז לתקופה ארוכה. כלומר, ההסכם הנוכחי מוזיל בצורה משמעותית גם רכישות גז מיידיות, דחופות או לא מתוכננות. גם זה נכנס להסכם.