מי שצפה או צפתה אתמול בסרטון שבו רואים את חבר הכנסת מלביצקי, בשבתו כיו"ר ועדת הכספים, מאיים ממש פיזית עם היד על היועצת המשפטית לוועדת כספים, שפשוט מנסה לסיים לתת את חוות הדעת שלה, יכול לקבל את הרושם, באמת לראות בעיניים את האלימות שמופעלת – מילא על חברות וחברי כנסת מהאופוזיציה, מילא על אזרחיות ואזרחים, אבל על עובדות ועובדי הכנסת, שפעם היו מחוץ לקרב הזה. פעם, עובדות ועובדי הכנסת, וזה לא משנה אם זה הייעוץ המשפטי או צוותי הוועדות או - -
- - הסדרניות והסדרנים, נהנו מהאמון שהם פה בשביל הממלכה, בשביל המדינה; שהם אותו הדבר לקואליציה ולאופוזיציה; שהם לא צריכים להיות כפופות וכפופים לאלימות, שהפכה להיות השיח היחיד שהקואליציה הזאת יודעת לדבר בו.
115 מילים של מרב מיכאלי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.