קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת עוסקת בלהכיר במפקד בצה"ל כבעל ניסיון רלוונטי לשאר החיים. למה? בגלל מילת מפתח אחת, קוראים לה אחריות. אז בוא נדבר על אחריות. אתה יודע, אדוני היושב-ראש, עוד חודשיים נקרא במגילת אסתר "כי נמכרנו אני ועמי". מי שרואה בימים האחרונים את עמרי אסנהיים מראיין את פלדשטיין אז הוא שומע "כי נמכרנו אני ועמי", או אם היינו בסרט היינו קוראים לזה שתיקת הכבשים. שתיקת הכבשים זה לא רק סרט אימה - - -
זה לא רק סרט אימה, כיצד – ראינו אתמול איך הלשכה הכי חשובה במדינת ישראל עובדת מול מדינת אויב. פשוט לא ברור איך המדינה הזו לא עולה באש היום, אחרי מה שאנחנו שומעים ורואים. היו צריכים לבוא כולם פה, קואליציה ואופוזיציה, ולצעוק. והתחושה היא שהלב הוא לב של אבן. כן, אני יודע, אתה, השר שיקלי, היוצא מן הכלל שלא מעיד על הכלל.
בזמן שספרנו גופות כאן, שאספנו את האפר של החללים בעוטף, כשהחטופים עדיין לא התעוררו בעזה, כשמספרי הנרצחים לא היו ברורים, הדבר היחיד שחשבו עליו בלשכה בבלפור זה איך מכסת"חים, איך מנקים את עצמנו, איך מגלגלים את האשמה על אחרים. כן. איך אמר פלדשטיין? תטפל באחריות, זה הדבר היחיד שביבי אמר לי. אז בשביל זה צריך את מועצת אוקטובר ביציע, שתזכיר לכם את זה? אני מזכיר, היה פה מישהו, הוא נהיה יו"ר הכנסת, שאמר שאחריות אין פירושה אשמה. אתה זוכר את זה, מיקי לוי? לא אתה, יו"ר הכנסת הנוכחי. "אחריות אין פירושה אשמה". מי כמוך, אוחנה, בעל ניסיון.
אז אני רוצה לומר לכם, אנשי מועצת אוקטובר, עוד לפניכם, 45 הרוגים במירון – קול דמי אחינו צועקים אלינו מהאדמה. ואז אוחנה אמר שכשזה ייגמר הוא יתייצב מול המצלמות, אחרי שנסיים לקבור את מתינו. זה לא קרה, הוא לא התייצב מול כלום. במקום אחריות הוא קיבל קידום – יו"ר הכנסת. כי זה הסטנדרט בליכוד היום. הסטנדרט הוא שאין סטנדרט. לא משנה מה יקרה, לא משנה מה ייעשה, אין מחיר למעשים, אין משמעות לאחריות. אז כן, אתם, אנשי מועצת אוקטובר, מזכירים לנו שממשלת נתניהו, שיושבת בירושלים, קיבלה על פי הפרסומים הנחיות ניהול מדוחא בקטר, ממדינת אויב, ממי שמממן את חמאס.
ואתה יודע מה, אני מסתכל על שתיקת הכבשים פה בקואליציה. אתם צריכים אופוזיציה שתצעק את זה? שתגיד שמדובר בחשד נורא לבגידה בכל הבסיס של המדינה הזו, בחיילי צה"ל שיצאו לקרב? מדינת ישראל, למה התחייבנו? על מה הגענו לכנסת? נמכרנו, אדוני היושב-ראש, נמכרנו אני ועמי. זו התחושה הבוקר. ועל מה אנחנו מתכנסים פה היום? על מענקים לשורדי שבי? על ועדת חקירה ממלכתית? אפילו על טיפול בקריית שמונה? כל מה שמובא לכאן היום זה הצעת חוק לוועדת חקירה פוליטית. כן, השר שיקלי. הנחקרים ימנו את החוקרים, ימנו את חברי הוועדה, יקבעו גם את גבולות הגזרה.
זו ועדת טיוח מבית היוצר של "אחריות אין פירושה אשמה". כן, שיקלי, הוועדה – שאתם תחליטו, כמו במערכון של הגשש, מי יהיו השופטים ומה תהיה התוצאה. זה מה שאתם רוצים לקבוע. אז לא, אנחנו לא ניתן לכם. כי פה זה לא הגשש החיוור, פה זה מדינת ישראל. את כל הבית הזה צריך לחקור. גם את האופוזיציה, שאני חלק ממנה, וגם את הקואליציה. כי זו אחריות. ומי שמוביל את הקו של האחריות ומי שנושא באחריות זה הבן-אדם בכיסא הריק הזה, שיקלי, לידך, שישה ממך – בנימין נתניהו, ראש הממשלה, שהסביבה המופקרת שלו עבדה עם מדינת אויב, מנסה לסגור כלי תקשורת, מכפישה כל שומרי סף ועכשיו גם רוצה לקבוע איך חוקרים את הכשל. ראש הממשלה יעמוד בראש הוועדה שבודקת את אלו שבודקים אותו. כאילו שהוא רק 20 שנה בשלטון, זה לא מספיק איכשהו שהוא יהיה קשור לאירוע הזה. כאילו לא ב-2018 הוא וסמוטריץ' מקבלים החלטה לממן את חמאס בכספים של קטר. אז אני אגיד את זה ברור: כן, לראש הממשלה יש אחריות ישירה על מחדל אוקטובר, אם זה לא ברור – על הרוגים, על נרצחים, על חטופים. אלף ועדות או אגדות לא ישנו את זה.
עכשיו אני מסתכל על קלנר – הוא לא כאן – איזו בושה להיות חתום על הדבר הזה. זו לא רק רמיסה של המשפחות השכולות, שכואבות פה ביציע. זה סיכון אמיתי של העתיד. כי אם אנחנו לא נלמד ממה שקרה באמת ולא נחקור, אז האסון הבא בדלת. ואז מה תגיד, קלנר? אני לא ידעתי, אני לא שמעתי?
אז, חברי הליכוד היקרים, תסתכלו עליי, לא על הכיסא הריק של נתניהו. זה לא עליו, זה לא על הסקרים. זה על המדינה שלנו, זה על הטוב שלנו, זה על איך נשרוד פה כמדינה. ואני מבטיח לכם שההיסטוריה תשפוט אתכם על שתיקת הכבשים הזו. את כל אחד. ואם שיקלי הסתייג היום בבוקר – אז תודה לך על זה. גם אם אני לא מסכים איתך על ועדת החקירה, לפחות פה אמרת את האמת. כי השתיקה למען הכיסא לא מכבדת פה אף אחד. שתיקה רועמת.
ואתם יודעים מה? אם ניקח צעד אחורה, למה הקמנו את מדינת היהודים? באמת, בלי פוזה, אנחנו מפחדים על עתיד מדינת היהודים. אם הלשכה הכי חשובה במדינת ישראל היא בכיס של מדינת אויב, מה זה אומר עלינו? מה זה עושה עלינו? ואף אחד לא מעז לקום. כל הדברנים הגדולים פה יגיעו לוועדת החוץ והביטחון ויגידו שהם דואגים לחיילי צה"ל. זה מרגיש כל כך ציני כשאף אחד לא מעז בזה.
אז הבאתי פה חוק, שדרך אגב, לא עולה שקל למדינה, שמכיר בניסיון פיקודי גם באזרחות, גם במכרזים. כן, אני יודע שיש פה כמה אנשים שלא יודעים מה זה ניסיון פיקודי. אבל, שיקלי, אתה יודע, אני יודע את זה מניסיון אישי. יש פה כמה אנשים, גם בקואליציה, עם ניסיון פיקודי אמיתי. ואתה יודע שמפקד דואג לכל הצרכים של החייל. הוא לא רק מוביל אותו אל מול פני האויב, הוא גם דואג לת"ש שלו, והוא גם מבקר בבית שלו, והוא גם בודק סוציאלית איך הוא עובד בחיים. אז ניסיון פיקודי זה ניסיון רלוונטי גם לחיים האזרחיים. כשכבד לך בכובע אז כבד לך בכומתה. זה ניסיון פיקודי בימינו. למפקד יש ניסיון ניהולי משמעותי. זו הדמות של המפקד. גם אם יש לך רק עשרה חיילים, אתה אחראי. כן, המילה הזו, שכל כך הוזנתה פה – אחריות, אחריות – אתה נושא באחריות לחיים. זה הבסיס של מפקד, זה הבסיס של החוק הזה, וזה הבסיס שאנחנו לא רואים פה בכנסת. מישהו ראה פה אחריות לאחרונה? בן אדם שלקח אחריות על המחדלים שלו? אם משחקים עם חיילי צה"ל בהדלפות מסמכים כדי לעצור עסקת חטופים, מה זה אם לא אי-לקיחת אחריות? כששותקים, כשבלשכה של ראש הממשלה יש כסף קטרי, זו לקיחת אחריות? עושים שת"פים עם האויב – כן, זה אויב. וכשצועקים פה שנים שקטר היא מדינת אויב, אבל הכסף של האויב הזה מממן אנשים בלשכת ראש הממשלה, זה נראה לכם הגיוני? ואז אתה מגיע ל-23:30 בוועדת החוץ והביטחון, והם מנסים למכור לנו: כן, כן, עוד שנייה נגייס חרדים, ברור.
יושב פה בועז ביסמוט במשרה מלאה בלי מחסור בבושה, ואני מדבר עם החרדים, והרי הם יודעים שזה לא חוק, שזה לא חוק שיגייס אותם. במקרה הטוב, הלוואי, הוא יוציא כמה חרדים לשעבר מכיכר החתולות בירושלים. אז מה, אתם באמת חושבים שזה עובד עלינו? זה מבייש אותנו.
העבודה הזו בפול טורבו על השתמטות ממוסדת, כשאנשים אחרים קופצים ואומרים "נמות ולא נתגייס" – היא בושה וחרפה. אבל השר קיש עובד במשרה מלאה להחזיר את התקציבים לחינוך הזה, להעלות אותם אפילו, כי איזה יופי, בוא נחנך להשתמטות מגיל שלוש, למה רק מגיל 18? אז מוכרים את השירות הצבאי, ומוכרים את הלשכה של נתניהו, ומוכרים את המשפחות השכולות, ויד אחת עובדת עם מדינת אויב, ויד שנייה נותנת פטור כשאחרים נדרשים להילחם.
החיילים משלמים בדם, אל תספרו לעצמכם אחרת. יד אחת עם האויב, יד שנייה עם הפטור – מי יעבוד פה בשבילנו? זה נראה נורא, זה מגעגע נורא – זה נורא, חברים. חברי הליכוד, בואו תקומו, תהיו אמיצים, בואו תודו באמת: מה שקרה בלשכה של נתניהו זה סכנה אמיתית למדינה. תחקרו את זה, תילחמו בזה, תיקחו אחריות, ואם יש לכם חוק שמציע עוד קצת מקום לאחריות, אז לכו עליו.
1,244 מילים של משה טור פז. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.