גם אני מצטרף לברכות לילדי תיכון ראשון לציון, וגם לכל העם הנוצרי או הדת הנוצרית בעולם. חג מולד שמח.
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברים, אני מבקש שקט, זה פשוט לא ייתכן שחבר כנסת נואם מעל הדוכן ויש פה רעש. זה ממש לא בסדר. תנהגו כמו שאני נוהג.
מי שרוצה לדבר, שיצא החוצה וידבר. זה לא מכבד לא את הכנסת, לא אתכם ולא אף אחד אחר. תודה.
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מטרת הצעת החוק הליכי שפיטה וייצוג נוער לערוך תיקונים בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א–1971 – זה מאוד חשוב לנוער שיושב שם ביציע – ובחוק הסנגוריה הציבורית, התשנ"ו–1995, כמפורט להלן – כל התהליכים הם בעצם כדי לייעל את מה שקיים כרגע: קביעת אפשרות למינוי סגן נשיא לנשיא בית המשפט השלום לנוער המכהן כשופט נוער. כמו כן, מוצע לקבוע זכאות לייצוג על ידי סנגור ציבורי לקטינים בשלב השימוע עצמו בעל פה, בטרם הגשת אישום. היום בעצם נוצר מצב שניתן לקבוע שימוע ללא סנגור, ומבקשים סנגור תוך כדי התהליך, שייצר פרוצדורה ארוכה מדי. לכן יש צורך לעשות את התהליך הזה כבר בשלב השימוע.
סעיף 2(ב) לחוק הנוער קובע כי נשיא בית המשפט העליון רשאי למנות, בהסכמת שר המשפטים, שופט מבין שופטי הנוער לנשיא בית משפט לנוער לתקופה שייקבע.
ואולם, בניגוד לסעיף 2(ב) לחוק בתי המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה–1995, בסעיף 26(ג) לפקודת התעבורה מאפשרים מינוי סגן נשיא לענייני משפחה או סגן נשיא בית משפט שלום לענייני תעבורה, אבל לא סגן נשיא לענייני נוער. לכן אנו מבקשים – לא נקבעה הוראה כזאת המאפשרת מינוי של שופט בית משפט השלום לנוער לסגן נשיא בית המשפט לנוער.
לנוכח האמור לעיל, מוצע לקבוע – וזה מה שאני מבקש – בחוק הנוער כי נשיא בית המשפט העליון רשאי למנות, בהסכמת שר המשפטים, סגן נשיא בית משפט לנוער, וכי על מינוי של סגן נשיא בית משפט לנוער ועל כהונתו יחולו הוראות סעיף 9(ב) ו-9(ג) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], 1984, החלות על מינויו וכהונתו של סגן נשיא בית משפט השלום.
יצוין כי תנאי כשירות למינוי סגן נשיא לפי החוק הוא היותו שופט בית משפט השלום לנוער – תנאי שלא מתקיים לגבי סגן נשיא בית משפט השלום. באופן זה ייקבע כלל ברור ואחיד, שלפיו מינוי סגן נשיא לנשיא בית המשפט השלום לנוער מצריך הכשרה מיוחדת בתחום הנוער, מה שלא קורה היום. יש לציין כי לפי הנוהג הקיים כיום, סגני הנשיא לנשיאי בית המשפט לנוער, הממונים כסגני נשיא בית המשפט השלום, ממונים מקרב שופטי בית משפט השלום לנוער והם בעלי הכשרה לתחום הנוער. אולם כאמור, מוצע לעגן זאת בחקיקה, על מנת שתנאי זה יהיה מחייב ולא נתון לשיקול כזה או אחר. אנחנו מבקשים בעצם שהנושא הזה יהיה מחייב, כדי לא לפגוע בנוער.
בנוסף, במסגרת התיקון מוצע לקבוע זכאות לייצוג על ידי סנגור ציבורי לקטינים בשלב השימוע בעל פה, בטרם הגשת כתב האישום – מה שלא קיים כיום אלא רק בבקשה מיוחדת. זכות הייצוג בהליכים פליליים היא זכות יסודית ומרכזית, אשר נועדה להבטיח שהנאשם – במקרה זה, לצערי, זה יכול להיות נער או נערה – יזכה למשפט הוגן ויוכל לנהל באמצעות סנגורו את הגנתו כראוי ולממש את זכויותיו העומדות לו על פי דין. ראו ע"פ 7335 הסנגוריה הציבורית, מחוז נצרת והצפון נ' מדינת ישראל – פ"ד ס(2) 346 ו-354.
התיקון המוצע מבקש לתת ביטוי נוסף לחשיבותה של זכות הייצוג, ולאפשר ייצוג לקטינים בשלב השימוע בעל פה לפני הגשת כתב אישום לפי סעיף 60(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982. כיום, בנסיבות אלה מוגשת בקשה לבית המשפט לנוער בטרם שלב השימוע. במסגרת סעיף 18(ב) לחוק הנוער, עולה כי מדי שנה מוגשות לבתי המשפט לנוער בקשות רבות לייצוג קטינים בשלב השימוע וכי כל הבקשות מתקבלות על ידי בית המשפט. אם כל הבקשות מתקבלות, אז אין שום סיבה שלא נחייב את זה בחוק.
בתיקון המוצע, אם כן, יש כדי לייעל את התהליכים, להקל על הפרוצדורה הנדרשת מקטינים, שלעיתים הם גם חסרי ישע, בטרם הליכי השימוע, ולייתר את הפנייה בעניין זה לבית המשפט לנוער לצורך קבלת אישור מקדמי לייצוג האמור. נראה כי טובת הקטין מחייבת זכאות למינוי סנגור ציבורי, כדי לאפשר ניצול אפקטיבי ומיטבי של זכות השימוע שהקטין נזקק לה, סנגור אשר בקיא בהלכות המשפט ויכול להעמיד בפני התביעה את הטיעונים העומדים לזכותו של החשוד – ובמקרה שלנו זה הנוער. לכן, הצעת החוק הזאת היא חשובה מאוד למען הנוער שלנו. תודה רבה.
678 מילים של אלי דלל. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.