קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראשית אומר שעמדת הממשלה - - -
תודה רבה. אז כפי שאמרתי, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראשית אציג את עמדת הממשלה. הממשלה תומכת בהצעות החוק האלה וקוראת לחברי הכנסת להצביע בעדן.
אבל אני מבקשת לנצל את הבמה הזו כדי להזכיר לכולנו - - -
חבריי חברי הכנסת, בשבת הקרובה, שבת חנוכה, אנחנו נציין 72 ימים – לא 72 שעות – 72 ימים מאז שהחמאס התחייב להחזיר את כל החטופים שלנו, החיים והחללים. ורן גואילי, גיבור ישראל, חטוף חלל שלנו, עדיין לא הושב אלינו.
גרירת הרגליים הזו של החמאס בהשבת חטופינו היא לא מקרה, היא לא בגלל שהם לא מוצאים אותם. היו מקרים שבהם הם החזיקו בידיהם חטופים חללים והשיבו אותם טיפין-טיפין, וזה לא רק בשביל להתעלל במשפחות ובכולנו. החמאס לא מתכוון למלא את חובתו הכי בסיסית בהסכם, להתפרק מנשקו ולוותר על שלטונו ברצועת עזה. החמאס לא יעשה את זה בעצמו, ושמענו רק בימים האחרונים שאין שום מדינה שמוכנה לעשות זאת. כולן רוצות להיות חברות במועצת השלום, חלקן רוצות להיכנס לעזה על מדים. אבל לפרק את החמאס מנשקו – אף אחד לא יעשה את זה חוץ מאיתנו.
ולכן אני חושבת שאין לנו שום ברירה: אנחנו צריכים להשיב את רן גואילי הביתה לקבר ישראל באמצעות לחצים חזקים על החמאס, שראש הממשלה יודע איך להפעיל אותם, ואנחנו צריכים לגשת מייד לשלב ב' שמעניין אותנו, שהוא ליבת ליבו של ההסכם, לשלב של פירוק חמאס מנשקו, פירוז מוחלט של רצועת עזה. זאת המחויבות שלנו לחיילים שלנו שיצאו להילחם, לתושבים שלנו, שיצאנו כדי להשיב להם את הביטחון. אנחנו חייבים להוציא את החמאס לחלוטין מרצועת עזה, להפוך את רצועת עזה למפורזת לחלוטין מכל נשק ולהשיב את הביטחון למדינת ישראל. תודה.
272 מילים של אורית מלכה סטרוק. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.