תודה רבה. פוסט אחד יכול להרוס חיים, והזכות להישכח צריכה להיות זכות בסיסית, במיוחד בעידן הדיגיטלי. זה לא חוק של נוחות, אלא ממש חוק של הצלת חיים, במיוחד כשמדובר על קטינים. היכולת להשתקם, היכולת להמשיך הלאה ולא לתת לפגיעה ברשת ללוות את הילד או את הילדה – זה ממש להציל להם את החיים.
החוק הזה יקנה לקטינים את הזכות החוקית למחוק במהירות תכנים פוגעניים, מבזים או כאלה שפורסמו ללא הסכמתם. לראשונה, הפלטפורמות הדיגיטליות יחויבו להסיר את המידע, במקום להשאיר ילדים להתמודד לבד עם פגיעה שמתרחשת מול כל העולם, ויכולה להימשך שנים.
אני מבקשת מחברי הכנסת להצביע בעד החוק הזה, ולייצר סביבה בטוחה יותר לילדים בישראל. תודה רבה.
107 מילים של מיכל שיר סגמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.