פגיעה בתקציבי החברה הערבית על ידי שרה החשודה בהפרת אמונים

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

בוא, אל תיסחף, כבוד הרב.

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, התבקשתי להשיב על הטרלול היומי של הגב' לזימי. אז לפני שאני אגע במהות הנושא, אי-אפשר להתעלם מדברי הבלע שעוטפים את ההצעה לסדר-היום החשובה באמת הזאת, ולכן אני אשיב למקצת מהם. ינון, תסלח לי, זה יהיה אולי קצת ארוך, אל תכעס עליי.

ובכן, הגב' ליברל-דמוקרטית מאוד מתרגשת ומתפעלת מתחקירי אל-ג'זירה 12, במיוחד מהתחקיר על לוחמי שדה תימן, עד כדי כך שמנהיג הפלנגה שלה, יאיר גולן, הגדיל ואמר שחיילנו רוצחים תינוקות כתחביב. האמת, בכל פעם מחדש אני חושבת לעצמי איך בן-גוריון, יצחק רבין ושמעון פרס, זיכרונם לברכה, בטח מתהפכים בקברם כשהם רואים לאן הידרדרה מפלגת האֲבוּדה הזאת. האבודה – כך צריך לקרוא לכם. ושוב, לפני שנעבור להגיב על כל השטויות הבלתי-נתפסות שחברת הכנסת הבאמת-מדליקה, גב' לזימי, כתבה פה, נעשה רק סדר אחת ולתמיד ונבין מי היא אבירת שלטון החוק, מבעירת הנתיבים, הלוא היא חברת הכנסת נעמה סולר לזימי.

אז כשלזימי פותחת הצעה הזויה לסדר-היום בכותרת: פגיעה בתקציבי החברה הערבית על ידי שרה החשודה בהפרת אמונים, אני אספר כאן לכולם את האמת, שבניגוד לרכילות שניסה להעליל נגדי בתוכנית ערוץ אל-ג'זירה 12, השמאלן, השקרן, שלא שווה להגיד כאן את שמו, שופט בית משפט השלום, דווקא שחרר את כל הכאילו-חשודים כבר בסוף היום, לאחר שאמר: אני לא מבין מה החשדות ועל מה מבקשים מעצר.

לעומת זאת, הגברת המציתה דווקא צולמה בזמן ביצוע עבירה של ממש כשהיא חוגגת את ל"ג בעומר באמצע נתיבי איילון. והינה, איפה רב האופוזיציה? רב האופוזיציה, כנראה, על פי מנהגי מורה ורבה, רב האופוזיציה, הרב גלעד קריב שליט"א. נכון? הינה, אתה רואה, אני מכבדת, עכשיו אתה יכול לעלות. לא? הבנתי.

ועכשיו נעבור סעיף-סעיף בהוראות החוקים הרלוונטיים לעבירות שביצעה חברת הכנסת המדליקה – לא רכילויות כמו שהיא רגילה בקודש אלא עובדות מצולמות. להלן העבירות. אני אעבור איתכם עבירה-עבירה לפי הסעיף בחוק העונשין, ואני גם אספר לכם מהו עונש המאסר המקסימלי על כל עבירה. קודם כול, הצתה במזיד – סעיף 448א לחוק העונשין, עונש המאסר המקסימלי שאמורה חברת הכנסת לזימי לקבל, הוא עד 15 שנות מאסר. עוד עבירה – הצתה בנסיבות מחמירות, במקרה הזה נכס המשמש את הציבור, הלוא הוא נתיבי איילון, סעיף 448 – עד 20 שנות מאסר.

מטרד לציבור, הלוא הוא חסימת דרך, מה שעושה הגב' לזימי, בוקר, צוהריים וערב, סעיף 215א לחוק העונשין – עד שנה אחת, שנת מאסר. הפרעה לשוטר במילוי תפקידו – לדעתי יש לה לפחות, לא יודעת, 1,000 כאלה? אולי אני טועה, אולי 900 – סעיף 275 לחוק העונשין, עד שלוש שנים, שנות מאסר, מקסימלי. אני לא יודע אם מישהו סופר, אולי בקהל שם מישהו סופר, כדאי לספור, שנקבל ככה איזשהו אומדן, נכון? מעולה. עוד עבירה: תקיפת שוטר – גם, כמה מאות לפחות יש לחברת הכנסת לזימי, סעיף 273 לחוק העונשין – עד שלוש שנים. הבערת אש ברשלנות, סעיף 449 לחוק העונשין – עד שלוש שנים עונש מאסר מקסימלי. אז היא מדברת על טוהר המידות. היא.

ועכשיו נעבור לחלק המקרי לחלוטין פה בסיפור. גלעד צוויק חשף בערוץ 14 כי ב-9 בנובמבר 2021, שבוע אחרי שגוש השיסוי הוחלף בבחירות על ידי המחנה הלאומי, מיהר משרד התפוצות אז, בראשות נחמן שי, לבקש פטור ממכרז להתקשרות עם העמותה לקידום כלכלה וחברה, למיזם הסברתי – איפה? בארצות הברית. משרד התפוצות טען אז כי אין שום ארגון בארץ ובעולם, שיכול או רוצה להרים מיזם שכזה זולת העמותה. במשרד התפוצות גם אישרו כי לעמותה אין ניסיון קודם בניהול פרויקטים דומים, וכי יותר ממחצית מעלויות המיזם יופנו – לאן? תקשיבו טוב: למשכורות. למה זה חשוב? כי במקרה, ממש צירוף מקרים של ממש – מה הסיכוי, ריבון העולמים – חלקו הראשון של המיזם מומן על ידי מי? קרן ברל כצנלסון. הקרן הייתה ועודנה קשורה למפלגת האבודה, העבודה האבודה.

ועכשיו הגיע הזמן לגילוי נאות, כי מפלגת האבודה חזקה בגילוי נאות, ובעיקר חברת הכנסת לזימי. אחד מחברי הדירקטוריון בקרן כצנלסון הוא מי? הוא אבי לזימי, אבא שלך, אבא לזימי. עוד פורסם בעבר כי קרן כצנלסון שימשה ככספומט של מפלגת העבודה, וביקשה להעמיד לה הלוואות, והיום מנהלת הקרן את ארכיון המפלגה, איזה אופסי שכזה.

עכשיו תגידי לי, עבריינית ממורמרת, למה את לא מספרת את האמת לציבור? הגיע הזמן שתספרי לכולנו כאן בכנסת, לא תחייכי ותקפצי באיילון, מה טיב קשרייך וקשרי מפלגתך עם קרן כצנלסון. תספרי לציבור. לא לעשות ככה – לספר לציבור, כמה כסף משפחתך הרוויחה באופן ישיר או עקיף מהמיזם החברתי? ולמה טוהר המידות המזויף שלך, וגם שלך, כבוד הרב קריב, לא מורה לכם להחזיר את הכסף?

עכשיו, אנחנו גם לא נשכח איך הסתת, בעבריינות שלא משתמעת לשתי פנים, על רכוש אזרחי וסיכון חיי אדם על ידי עצורי הפחים וחבריהם המטורללים. מתי באמת תשפי את נפגעי העבירות שלך ומפוני האמבולנסים האומללים? אני לא יודעת איך אתה מרשה לעצמך, הרב קריב, בשם הדת והכיפה, להצדיק דברים כאלה. מתי תפצי, חברת הכנסת המדליקה לזימי, את אשת המילואימניק וילדיה, שהמיליציה הקפלניסטית בשליחותך הבעירה את הרכב שלהם? מתי? אבל סביר להניח שלא כדאי שנעצור את נשימתנו.

זה יפה שאת בכלל מעיזה להטיף מוסר על פגיעה במערכת אכיפת החוק בזמן שאת פוגעת פיזית ומילולית בשוטרים, כשאת מחבקת עברייני מין שמטרידים שוטרות, יורים פצצות תאורה, גונבי טנקים, פוגעים בסוסי משטרה, ומה לא? כל הסביבה שלך היא עבריינית ואנרכיסטית, ואת מעיזה לדבר בכלל על פגיעה במערכת אכיפת החוק?

עכשיו, תגידי לי עוד דבר, גב' לזימי: באיזו מדינה מתוקנת עבריינית כמוך לא חוטפת כתב אישום? באיזו מדינה דמוקרטית מערבית היו נותנים לאנרכיסטית אלימה כמוך להתקרב בכלל לכבישים או לשוטרים? את הרי מביטה על האחים לנשק, שקיבלו פרס, ובטח היא מדמיינת את עצמה, באמת, לאור הניסיון שהיא צברה בדלקות, מדליקה גם משואה בטקס האלטרנטיבי שלהם. באמת, רק היה חסר שבמסגרת ממשלת הריפוי היו ממנים אותה לנציבת הכבאות. הרי גם לזה הם מסוגלים. אי-אפשר לדעת.

עכשיו, בואי ננסה, גב' לזימי – אני מבינה שאין הרבה הבנה בקודקוד, אבל בואי ננסה לעשות איתך איזה משהו, אולי תחכימי פה קצת. אני אנסה להסביר לך בשפה שלך, למרות שאני בספק גדול, כן? עכשיו, תני לי להסביר לך משהו על החלטת הממשלה 550 ועל העבודה המקצועית – לא משהו שאת תכירי – שהובלנו בנושא התוכנית הזאת. ניסינו לפחות לתקן את האסון של הממשלה הפלסטינית הראשונה, שלה את היית שותפה, כמובן.

כמו ההצעה ההזויה לסדר-היום הזו – כבר שמעתי גם שכל מפעלי תעשיות התעמולה והתרעלה כבר התחילו בקמפיין, כל הדרוקרים ואל-ארדים למיניהם מחממים מנועים, כאילו זה מעניין מישהו, חוץ מכמה אנרכיסטים שורפי אסמים ומרעילי בארות כמוך. אז כשאתם הייתם בשלטון, אישרה הממשלה שלכם את תוכנית החומש: החלטת ממשלה 550, הנקראת גם תוכנית תקאדום – תכף נדבר גם על משמעות המילה תקאדום, שזה בכלל לתפוס את הראש – לשנים 2022 עד 2026 בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים, לצמצום הפערים בחברה הערבית, שכוללת תחתיה חמישה תחומים: פיתוח חברתי, פיתוח כלכלי, עידוד תעסוקה, תכנון ודיור, תשתיות, שלטון מקומי ושירותים מוניציפליים.

עכשיו, כשאני מוניתי לשרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה בתחילת שנת 2024, ביקשתי מייד – זה היה הדבר הראשון שעשיתי – ביקשתי מייד שיציגו בפניי דוח מנהלים. לצורך מה? מה שהם לא מכירים, כי אצלם הכול קומבינות – לצורך קבלת החלטות מושכלות לאופן חלוקת התקציבים בהתאם לתוכניות העבודה של משרדי הממשלה השונים. וזאת למה? במטרה לצמצם את הפערים בחברה הערבית ולספק דווקא את השירות האיכותי והמתאים ביותר לצורכי האזרחים הזכאים מתוקף ההחלטה האמורה, וכפי שיפורט להלן: אז קודם כול, הצגת הקצאה, ביצוע ובקרה מעמיקה – מושגים שבממשלת השיסוי הם פשוט לא מכירים. זה לא להאמין.

עכשיו, מה זה אומר הצגת הקצאה, ביצוע ובקרה מעמיקה? גב' פופוליסטית, דמגוגית, שעמדה פה ושיקרה כמו שהיא נושמת, ביקשנו את זה על תוכניות העבודה של כלל משרדי הממשלה, כפי שנקבע בהחלטת ממשלה 550, בסעיף 32 בתוך ההחלטה, תחת תת-סעיף 6, וכן שיקוף של השימוש בפועל בתקציבים שהוקצו בהתאם להחלטות קודמות של הוועדה הקבועה. הבנתם מה אני אומרת? ביקשתי את מה שיש בתוך ההחלטה, לא ההמצאות שהם המציאו וניסיונות הזליגה של הכספים – כמובן, דבר שגם המגזר עצמו היה אמור לרצות ולבקש, בדיקה מעמיקה של המצב בחברה הערבית והאפקטיביות של הקצאת המשאבים לשיפור איכות החיים של אזרחי המגזר הערבי שבקצה.

עכשיו אני אספר לך, אדוני היושב-ראש, שבתחילת הכהונה שלי במשרד – וזה משהו שבאמת לא יוצא לי מהראש, למרות שהיה הרבה מאז, אבל החלטתי לא להאריך הרבה ולספר את זה – בתחילת הכהונה שלי במשרד תפס אותי ראש עיר אחד מאחד היישובים הערביים, לאחר שהוא שמע ממש בהתחלה שאני דורשת את הנתונים. זה כל מה שהוא שמע. זה היה עוד לפני כינוס הוועדה, הוועדה המתמדת שאמורה להתכנס. הוא אמר לי במילים הללו ממש: גברתי השרה, אפשר לשוחח כמה דקות בלי שיראו אותנו? אמרתי: בוודאי. אני יכולה לספר לך, אדוני היושב-ראש, שישבתי איתו למעלה משעה. הוא ביקש שאני לא אספר על השיחה הזאת לאיש. בדיעבד הבנתי, כמובן, שזה מחשש לחייו. במהלך השיחה הוא אומר לי שהוא מתחנן, ואני אומרת לך, מתחנן, שאני לא אעביר להם כספים. הוא אומר לי: אני מתחנן בפנייך. אני באותם רגעים בהלם, ואני שואלת אותו: למה? הרי מי לא מבקש תקציבים לחינוך, לתחבורה, לשיכון? מי לא מבקש? הוא אומר לי: גברתי, הכספים שהגיעו מממשלת נפתלי בנט ומנסור עבאס עלו לנו בדמים, ברציחות, בנפשות. הם עולים לנו בכאב ובהלוויות.

אני מסתכלת עליו ואני אומרת לו: תסביר לי, תסביר, אני לא מבינה. הוא אומר לי: אני לא יכול לפרט. אני מתחנן שלא תעבירי לנו כספים, למרות שאני יודע – ואת זה הוא אומר לי לפני שנתיים, ואני לא מבינה באותו זמן – למרות שאני יודע שזה חסר סיכוי, כי יאכלו אותך חיה. מי יאכל אותי? אני שואלת. אל תפחד, אני אומרת לו. אני גדלתי במקום שכלום לא מפחיד אותי, בטח לא כמה שמאלנים ממורמרים ובטח לא כמה כתבלבים מתוסכלים. מה הסיפור? תסביר לי. והוא ממשיך ואומר לי ככה – מילה במילה, אדוני היושב-ראש, ממה שהוא אמר קרה: המשטרה תלחץ עלייך; השב"כ ילחץ עלייך; העיתונאים ימררו לך את החיים. אין סיכוי שתעמדי בזה. יסכלו אותך. יעשו ממך סיכול ממוקד וינסו לחסל אותך. לפחות, הוא אומר לי, תמשיכי את הזמן כמה שאת יכולה. כך הוא אומר לי. אגב, אני כל הזמן ניסיתי להבין את ליבת הבעיה, מאיפה הוא מונע. הוא לא הסכים להגיד לי את ליבת הבעיה. היום כמובן שאני מבינה בדיעבד.

ואז, גב' לזימי השקרנית, בזמן שאת הובלת פרעות בכבישים ושרפת קרשים באיילון, אני שרפתי את סוליות הנעליים שלי במפגשים בכפרים. לתדהמתי, אדוני היושב-ראש, נחשפתי לאסון, אסון של ממש במגזר הערבי – שכמובן חי ופועם בתוך החברה הישראלית כולה – ולשורה של כשלים חמורים ביישום התוכנית, כשלים שהובילו, לצערי הרב – פחות לצערה, לצערך ולצער כל המחנה השקר המרעיל הזה, כל המחנה המזויף והשקרי של לזימי וכולם – גרמו לכך שחלק מהתקציבים הציבוריים זרמו ישירות לגורמי פשיעה.

ואני רוצה להגיד, להבהיר את מה שאני אומרת, כי אני עומדת מאחורי כל מילה ומילה: חלק מהתקציבים הציבוריים של תוכנית תקאדום והחלטת ממשלה 550 זרמו ישירות לגורמי פשיעה עברייניים במקום לאזרחים שלמענם נועדו.

תצאו, צאו שפנים, ארנבים, פחדנים. אל תשמעו את האמת.

עכשיו, אני כבר בראשית הכהונה שלי דרשתי מפקידי משרד האוצר, מראש הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים, שהיה אז במשרדי, אדון חסאן טואפרה, להציג בפניי נתוני הקצאה וביצוע – דבר טריוויאלי ובסיסי. לתדהמתי, במקום זה, מה אני מגלה? אני מגלה היעדר מוחלט של שקיפות; היעדר מוחלט של פיקוח; היעדר מוחלט של בקרה; היעדר מוחלט של כל אכיפה לאן הולכים מיליארדים של שקלים בתוך המגזר הערבי – לאן, ריבונו של עולם, בזמן שמקרי הרצח הולכים וגוברים. אתם רואים את הארנבים הפחדנים האלה? אתם רואים איך הם בורחים כשאומרים להם את האמת בפנים? שפנים, ארנבים, פחדנים, שלא מסוגלים להתמודד עם האמת.

את מכולם, עאידה תומא סלימאן, צבועה. את צריכה להגיד: רוצה שיפסיקו הרציחות.

צבועה שכמותך. צבועה, לא כואב לך? את יודעת שהכסף הזה הולך לארגוני פשיעה. את יודעת את זה. תישבעי באלוקים שלך, תישבעי בו. שקרנית.

אתם שקרנים, אתם עבריינים, ובגללכם כל הרציחות במגזר. בגללכם המגזר מדמם. רק בגללכם, חבורה של שקרנים.

אללה, אללה שלכם ישפוט אתכם.

אללה שלכם ישפוט אתכם. אללהו אכבר שלכם ישפוט אתכם אחד-אחד, אחד-אחד. והמגזר שלכם יודע את זה. בגלל זה הוא לא מצביע לכם. אתם צבועים ושקרנים.

צבועים ושקרנים. נרצחות נשים, נרצחים גברים, נרצחים ילדים. אתם יודעים שהכסף שאתם העברתם הולך אליהם. צבועים.

עכשיו, אני אמשיך ואומר שכשגיליתי היעדר מוחלט של שקיפות, פיקוח ובקרה, למרות בקשותיי הרשמיות והלא-רשמיות, אגף התקציבים במשרד ראש הממשלה המשיך לבצע – ואני מדברת על התקופה שלי, כן – המשיך לבצע העברות כספיות למשרדי ממשלה ולרשויות המקומיות בלי שקיים מסד נתונים ברור לאן הולכים הכספים.

אז – ואני עוד פעם אומרת את זה בצורה הברורה ביותר, למקרה שמישהו, האוזניים שלו סתומות, או שהוא מכניס את זה מאוזן אחד ומוציא את זה מהשנייה – במהלך הבדיקה שערכתי עם צוותי המשרד שלי, התברר בצורה ברורה וחד-משמעית מאגף המודיעין של משטרת ישראל – לא מהלשכה הפרטית של השרה מאי גולן; מאגף המודיעין של משטרת ישראל, אתם שומעים? שכספים מתוכנית תקאדום, החלטת הממשלה 550 היקרה של נפתלי בנט ומנסור עבאס וחבורת הצבועים והשקרנים פה, הועברו בדרכים עקיפות לגורמי פשיעה, אדוני היושב-ראש, גורמי פשיעה רצחניים, אכזריים, ברבריים, בתוך המגזר הערבי, באמצעות מנגנוני פרוטקשן, מכרזים תפורים, ספקים, נותני שירות וכלכלה, המבוססת על מה? על חשבוניות פיקטיביות. ושיהיה ברור לכולם, מדובר – ואני אומרת את זה בפה מלא – במחדל רחב היקף, שמערער את אמון הציבור ואת כל יסודות המינהל התקין. ואני עומדת מאחורי כל מילה ומילה שאני אומרת, לעומת העכברים שברחו מפה.

עכשיו חשוב להסביר משהו על ההבדל בין גוש טומני הראש בחול שלכם לגוש המחנה הלאומי שלנו. מה שעניין אותם כשהם היו בשלטון זה אך ורק, אך ורק תחזוק הממשלה, ובעיקר האצבעות של אדון מנסור עבאס – אותו זאב בעור של כבש שקיבל מכם תקציבים של מיליארדים וחילק אותם ככה לתנועות האסלאמיות ולכל מי שהוא רצה, ללא מנגנוני בקרה, לצד תוכניות בעלות שמות מפוצצים.

אותנו, לעומתם, מעניינים האזרחים, ולא רק האזרחים היהודים – האזרחים שלכם, שאתם אמורים לדאוג להם. אנחנו לא חולמים לא להישען על בל"ד ולא על המשותפת ולא על האצבעות של מנסור עבאס ולא על רע"מ. אנחנו לא מצילים מהדחה את איימן עודה, שקרא לערבים המשרתים בכוחות הביטחון ובמשטרה להניח את הנשק ולחזור לבני עמם. זו לא העבודה שלנו, לא הייתה, לא היום ולא תהיה, לא בחלומות הכי פרועים שלכם.

בתקופתכם, יאיר גולן, היו"ר של חברת הכנסת המדליקה נעמה סולר לזימי, אמר על שר השיכון דאז זאב אלקין: אם אלקין מתפרע, אנחנו נרגיע אותו. ככה אמר ראש הפלנגה יאיר גולן. אתם עד כדי כך משובשים, שבממשלה שלכם, שר החוץ וראש הממשלה הרזרבי, הלפיד היומי, הלילי, השעתי, הדקתי, הלך וספד לסעיד אלחרומי. על מה? על זה שהוא נפל בקרב. הוא נפל בקרב. עד היום טובי המוחות מנסים להבין לאיזה קרב הוא בדיוק התכוון. הם לא הצליחו להבין.

אז לנו, ברוך השם, ישתבח שמו לעד, יש סטנדרטים אחרים. אצלנו, ראש הממשלה בנימין נתניהו הולך לבקר משפחות וחללים, גיבורים וקדושים שבאמת נפלו בקרב, להבדיל אלף אלפי הבדלות. כל ממשלה, שלא נדע, והלוחמים שלה.

עכשיו תשמע גב' לזימי – שהבוררת שלה פה, מירב בן ארי, אמרה לה לצאת החוצה, שלא תשמע; שתשמע את זה מבחוץ, כי הם שומעים טוב. אני אומרת את מה שאני אומרת בצורה ברורה ועובדתית: אתם, חברת הכנסת לזימי, אתם, בממשלה שלכם, הכנסתם והזרקתם כסף ישר לוורידים של ארגוני הפשיעה. על סטרואידים עשיתם את זה. אתם. אתם אשמים ברציחות. אתם אשמים במה שקורה במגזר. אתם – על המצפון שלכם שהכסף הזה הלך בידיעה שלכם לארגוני פשיעה, שלא נותנים מנוח לאזרח או אזרחית ערבייה שרוצים לפתוח עסק, שרוצים לנשום.

אני פגשתי אותם. אני דיברתי איתם, לא לזימי השקרנית הצבועה הזאת, שמגישה הצעות לסדר-היום ודוחה אותן משבוע לשבוע. כי שמענו אותה אומרת: צריך לעשות רעש כדי לקבל כותרות; צריך לעשות רעש ובלגן כדי להיות בטלוויזיה. שמענו אותה אומרת את זה פה בפרסה, הצבועה השקרנית הזאת. את והחברים שלך, לזימי, העליתם את כל אגף התקציבים דאז בממשלתו של בנט ומנסור ישר באוטובוס לכפר קאסם. שחררתם את המנגנונים ואת הבקרות כדי להעביר כסף לרשויות ולארגונים.

והכסף הזה, כן, הגיע בחלקו לארגוני פשיעה ושימש אותם – בין היתר למה? לרכישת כלי נשק בהיקפים שלא היו מביישים אוגדה, אדוני היושב-ראש. לא היו מביישים אוגדה. למה לא יכולים היום להיכנס לכפרים? למה צריך צבא היום בשביל להיכנס לכפרים? בגלל הכסף שקנה אמל"ח בגודל של צבא שלם, ויכול לחסל פה חצי מדינה אם הוא רוצה. דרך אגב, אנקדוטה הומוריסטית באמצע סיטואציה מאוד קשה, כי חייבים רגע להירגע. דבר אחד טוב יצא מכוח קפלן: הם גנבו טנק שבמקרה עוד יכול היה להגיע לארגוני הפשיעה. אז אנחנו מברכים את ארגון קפלן לפחות על דבר אחד.

אבל נחזור לרצינות הבאמת-כואבת ופוצעת. במהלך סיורים שקיימתי ביישובים הערביים נחשפתי למציאות קשה ומדאיגה. ארגוני פשיעה השתלטו בפועל על חלק מהרשויות המקומיות. ראשי רשויות, קבלנים ובעלי עסקים סיפרו לי – בסודיות מוחלטת, כמובן, מחשש לחייהם – כיצד הם נאלצים לשלם דמי חסות, לוותר על מכרזים או למנות אנשים הקשורים לארגוני פשיעה. ראשי ערים, גזברים, מהנדסים, מנכ"לי רשויות מקומיות, התחננו בפניי – ויש לי עדים לדבר הזה – התחננו בפניי: אנחנו נתקוף אותך בתקשורת, השרה גולן, אנחנו נקרא לך גזענית, פשיסטית, כהניסטית, אבל אנחנו מתחננים בפנייך, אל תעבירי לנו שקל. ככה הם אמרו מולי ומול אנשי הלשכה שלי. אל תעבירי לנו שקל. הכספים שלנו מתוך תוכנית החלטת ממשלה 550 הולכים לפשיעה, הולכים לרוצחים שסוחטים אותנו, שיורים לנו ברחובות, שזורקים לנו פצצות תאורה לתוך הבית. נשמע מוכר אולי לגב' לזימי, שברחה מפה? פרקטיקות טרור קפלניסטיות בארגוני הפשיעה בחברה הערבית? אני באמת שואלת את עצמי לפעמים: מעניין מי הביצה ומי התרנגולת, כי יש פה הרבה תרנגולות. לפעמים אני לא יודעת להבחין.

האמת, במקרה שלכם, שלהם, יותר נכון, אתם יכולים להעביר שם גיבושים בכל מה שקשור להצתות, החל משרפת פחים בהסוואה ועד לשרפת נתיבים וירי פצצות תאורה. קפלן. ארגוני פשיעה. בעצם, כך נוצרה הלכה למעשה אוטונומיה פלילית, מזעזעת, אכזרית ורצחנית מאין כמותה, שבה ארגוני פשיעה במגזר הערבי מנהלים בפועל את סדר-היום הכלכלי והחברתי בחברה הערבית, קובעים מי ייבחר, מי יבנה ומי ירוויח. במצב הזה – לא יזמות, לא תעסוקה, ובטח לא צמיחה. כל אלה הופכים פשוט לבלתי אפשריים.

עכשיו אני רוצה לספר לכם שהנתונים שהוצגו בפניי מצביעים על תמונה חמורה מאוד. שיעור המעורבות של החברה הערבית בפשיעה גבוה בהרבה מחלקה באוכלוסייה, שיעור הרציחות במגזר הערבי עלה משמעותית בשנים האחרונות, ותחושת חוסר הביטחון האישי בקרב אזרחי החברה הערבית היא מהגבוהות בישראל. בד בבד, חוסר התעסוקה והאבטלה בקרב צעירים ערבים יצרו קרקע פורייה לגיוס שלהם על ידי ארגוני הפשיעה. הם מנצלים את הצעירים האלה ומציעים להם פרנסה מהירה, וכך מתפתחת מעגליות של פשע, עוני וייאוש.

אני – לא לזימי, שנפגשת עם לוחמות למען פלסטין מצפון תל אביב – אני הלכתי לסיורים ופגשתי קשישה ערבייה שסיפרה לי שהיא לא יכולה יותר להמשיך להתפרנס ממכירת הקובות הטעימות כל כך שהיא מכינה כבר שנים – אני פגשתי אותה – כי זרקו לה רימון לבית. אני פגשתי צעירה בת 24 שסגרה את העסק המתחיל והחמוד כל כך שלה למריחת לק ג'ל כי היא לא עמדה בלחץ ובאיומים. אני פגשתי אישה ערבייה מבוגרת שהקונדיטוריה שלה נשרפה כליל, כליל. אני פגשתי בעלים צעיר של חנות אופניים, בחור צעיר, שמפחד לצאת מהבית. ועוד ועוד ועוד.

היא אי פעם פגשה מישהו מהם, חתיכת צבועה הזאת, שברחה מפה? ממתי בכלל ערביי ישראל מעניינים אותה חוץ מניסיון עלוב ופתטי להתחנף אליהם ולהתחנן אליהם שיצביעו להם? אותה ואת החברים האנרכיסטים שלה מעניינים רק הערבים של עזה, התינוקות המדומיינים במוחו הקודר והקודח של הבוס החדש שלה יאיר גולן, שהאשים את לוחמנו הקדושים ברצח שלהם. החברים ההזויים שלה מדמיינים בלתי מעורבים בעזה בזמן שתחת המשמרת שלהם הועבר כסף למי שרוצח את הבלתי-מעורבים האמיתיים כאן, בישראל, אזרחי החברה הערבית בישראל. הם הבלתי-מעורבים האמיתיים שהם לא מדברים עליהם, וכמובן, אזרחי ישראל היהודים שנקלעים לדבר הזה.

אגב, את לזימי, אם באמת היו מעניינים אותה ערביי ישראל, היא לא הייתה צריכה לשמוע אותי. מספיק שהייתה שומעת את עו"ד רסול סעדה, שאמר שארגוני הפשע הערביים חדרו לחלק גדול מהמועצות המקומיות ושולטים בהן. הוא אומר כך: "ארגוני פשע ישבו במטות הבחירות אצל חלק מהמועמדים" – זה מה שכתוב בכתבה בעיתון מהמחנה שלהם, באתר שלהם, כן? "ארגוני פשע ישבו במטות הבחירות אצל חלק מהמועמדים ביישובים הערביים ואף מימנו קמפיינים. עכשיו הם רוצים את המכרזים".

אגב, סעדה ממש לא לבד בטענות האלה. עוד על פי תחקיר שיחה מקומית משנת 2020 – שוב אני אומרת, אתר שמזוהה פוליטית עם המחנה הזה – רבים סבורים כמותו: "הרשויות המקומיות, הם אומרים, הפכו ל'מכרה הזהב' של ארגוני הפשע הערביים – מקור להכנסות עצומות, ובעיקר חוקיות. כל מי שמכיר את דרכי הפעולה של ארגוני המאפיה היום באיטליה יודע שהשתלטות על מכרזים 'כשרים' היא כבר מזמן אחד ממקורות ההכנסה הראשיים שלהם. ועם זאת, אף שהשתלטות ארגוני הפשע הערביים על חלק מהמועצות המקומיות כבר מוכרת לרבים, משוחחים עליה רק בחדרי-חדרים" – ככה הם אומרים, כן? לא אני, אני מצטטת לכם. "רק מעטים מעיזים לדבר עליה בקול רם או להגיש תלונה. אבל העובדות מדברות בעד עצמן. אלמונים יורים על ראשי מועצות, על סגנים שלהם, על מהנדסי עיריות ואפילו על קרובי משפחתם. לא מוגזם לומר שהרשויות המקומיות הערביות חיות באווירה של טרור ופחד".

התופעה רק גדלה והולכת, אומר מודר יונס, יו"ר ועד ראשי הרשויות הערביות וראש מועצת ערערה לשעבר. עכשיו, תקשיבו טוב מה הוא אומר: ירו על ראשי המועצות במג'ד אל-כרום, סח'נין, טמרה, גוש חלב, נחף, רהט, כפר יאסיף, כפר קאסם, ג'לג'וליה, מזרעה, ג'דיידה-מכר, עילוט, כאוכב אבו אל-היג'א, ועוד ועוד ועוד. הרשימה ארוכה. אז לזימי כנראה מעולם לא שמעה באוזניים הליברליות הצבועות שלה את השמות האלה. בכל זאת, לא מדובר ב-50 עסקני מפלגת האבודה – שאת כל כך צריכה אותם בפריימריז המדומיין שלכם. אבל דבר אחד כנראה שהיא מבינה בו די טוב, הגב' לזימי – חברת הכנסת סולר לזימי – סליחה – זה בלקיחת כספי ציבור לאבא לזימי. אז בין שמדובר בסחיטה של עיריית כפר קאסם או מדובר במשפחת לזימי, שמתעשרת על חשבון משלם כספי המיסים והתקציב השנתי של משרד התפוצות בראשות נחמן שי, החבר למפלגה, זה אותו דבר ביניהם.

ולכן, נוכח הממצאים החמורים והקשים כל כך, ואחרי עבודת מטה סדורה, שהם אפילו לא יודעים על מה היא מדברת, עבודת מטה מקיפה שהובלתי יחד עם הצוות המקצועי במשרד בראשותי ויחד עם גופי ביטחון, ובתוכם כמובן משטרת ישראל, שבמהלכה הגענו לחקר האמת ולמצב שבו אני יודעת לקבוע בוודאות כל מילה ומילה שאמרתי פה, יש בידיי היום ראיות חותכות המצביעות על כספי ציבור שעברו לארגוני פשיעה. ולכן החלטתי לבצע שינוי יסודי במדיניות שהייתה בממשלת הפשע, הלוא היא ממשלת השיסוי של נפתלי בנט ומסור עבאס, ובהחלטת הממשלה 550, שמכונה בצורה די הזויה בשם תקאדום. כי לא רק שלא קידמתם – מי שלא יודע, תקאדום זה התקדמות בערבית – לא רק שלא קידמתם את החברה הערבית אלא ההפך הגמור, קידמתם את מי שרוצח וטובח בחברה שלכם.

אני, לעומת זאת, החלטתי קודם כול לעצור את הדימום המסיבי והבלתי פוסק, בהחלטה שנובעת מתוך הבנה שלא יעזור למחמוד בן ה-15 שנממן לו משולש פיצה במתנ"ס פעם בכמה חודשים אם יורים עליו כשהוא יוצא מהבית; לא יעזור גם חוג האומנות לפטמה בת השבע כשאבא שלה מוחמד קיבל צרור של יריות אתמול בלילה, על החמולה שלו, על הבית שלו, על דוד שלו, על סבתא שלו. לא יעזור. המדיניות שלי היא חד-משמעית: לפני התחבורה והחינוך, החיים והביטחון קודמים לכול, כי מה יעזור מתנ"ס או פארק או כביש או משולש פיצה אם האנשים בקבר מתים? מה זה יעזור? איפה ההיגיון המעוות שלכם? ובדיוק כמו שתקציב הביטחון של מדינת ישראל הוא הגבוה ביותר, מתוך הבנה שאנחנו, בניגוד אליכם, לא סומכים על הסכמי אוסלו וחלומות לזימי ואליסה בארץ הפרעות.

לגבי התוכנית ועבודת המחקר והמטה הסדורות שעמלנו עליהם כל השנתיים האחרונות – ואני מדברת מדם ליבי, כי באמת כואב לי על מה שנוכחתי לדעת, שזה בקנה מידה אסוני של ממש. מי שמתיימר לדאוג למגזר הערבי הוא זה שחוטא נגדו הכי הרבה, אבל ההיסטוריה תשפוט אתכם, אלוקים ישפוט אתכם, וכל המצפון, שלא קיים אצלכם, יבוא וישפוט אתכם, אולי לא בעולם הזה אבל בעולם הבא, שאני לא יודעת אם אתם מאמינים בו בכלל.

אז לגבי התוכנית ועבודת המחקר והמטה הסדורות שעמלנו עליהן כל השנתיים האחרונות, אני מבטיחה ללזימי ולכל מחנה הרעל שלך שכל הפרטים המלאים יתפרסמו בהמשך ובקרוב מאוד, בעזרת השם, וכל האמת תצא לאור. אני מבטיחה לך את זה אישית, לך ולכל האופוזיציה הממורמרת, כי כמו שאת רואה, גברת מדליקה, באנו לעבוד, ואנחנו ממש ממש לא מתרגשים, לא מההצתות שלך, לא מההצתות של החברים שלך.

אני אומרת לך לסיום שלמרות הקמפיין הבאמת-חולני שלכם – גם אם אני אמשיך לקום כל בוקר ל-30 כותרות ראשיות בכלכליסט, דה-מרקר, הארץ, גלובס, דיבת הארץ, מה שלא תגידו, "לארד" וכל שאר הפמפלטים האנטישמיים שלכם, וגם אם ישדרו עלי עוד מאה תחקירים בפריים-טיים בחדשות אל-ג'זירה 12 ואל-מנאר 13 וכל השטויות האלה וכל שופרות החמאס, אני ורק אני, ובטח לא את והחברים הקוקוריקואים שלך, כל הלול תרנגולים האלה – אני אמשיך לדאוג שכל ילדי וילדות המגזר הערבי קודם כול יחיו. קדושת החיים – משהו שלא קיים אצלכם במוח. אנחנו בעזרת השם נוציא את כל הנשקים של ארגוני הפשיעה והטרור. ראס בִּאלְעינכ אנחנו נוציא את הנשקים, גם אם תקפצו עוד מאה פעם. אתם יכולים לצעוק מקפלן עד עזה, הלוך חזור, קפלן–עזה, קפלן–עזה, עם איימן עודה, עם מנסור עבאס, הממשלה הזו בעזרת השם תעשה מה שלא עשו כאן 40 שנה ותתקן את הנזק האסוני שלא היה פה מקום המדינה ואתם בשנה וחצי הספקתם לעשות. הבנתם? כי לראשונה מקום המדינה אנחנו נביא תוכניות ושיתופי פעולה פורצי דרך. כדי שלא תזהמו אותם בזוהמה שלכם וברעל שלכם כהרגלכם, אני לא אפרט אותם כעת.

אני קוראת ללזימי ולחברים שלה, שיקמה באוקטובר ברסלר ויאיר צ'ה גווארה גולן: אתם מוזמנים לאסוף את כל הקרשים, כל הקרשים שהחבאתם כל השנה, להכריז על יום שביתה, יום זעם, יום נכבה, יום האדמה, מה שבא לכם, איזה יום, כי באמת נגמרו הימים שהמחנה הלאומי מרכין ראש ונכנע לסחיטה באיומים המאפיוזיים של ארגוני הפשיעה הקפלניסטיים.

אנחנו בעזרת השם נמשיך לעשות ונמשיך גם להצליח במה שאתם לעולם לא תעשו. תודה רבה.

אני רק אומר שמכיוון שהם ברחו פה כמו אחרוני השפנים, אני לא אשאר גם לשמוע – תכננתי להישאר; אני לא אשאר לשמוע את הדברים הבזויים והעלובים שלהם. שידברו לעצמם ולשקרים שלהם. גם המגזר הערבי לא מעניין.

גם המגזר הערבי לא מאמין לכם. הינה, הם חזרו. תראו איזה חמודים, הם חזרו.