קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, כבוד סגנית השר, שאילתה דחופה בנושא: קונסוליות זרות בירושלים שפועלות ללא כתב אמנה – את כתבי האמנה שלהן הן נותנות לרשות הפלסטינית, מניחות שם.
1. איך ממשלת ישראל מתכוונת לפעול כלפי קונסוליות של מדינות שהכירו במדינה פלסטינית, והכי נורא – אני מוסיפה – פועלות בירושלים ללא כתבי אמנה?
2. מה המדיניות המתוכננת לאכיפת חוק-יסוד: ירושלים לאחר ההחרפה בעמדות המדיניות של ספרד, צרפת, טורקיה ואחרות?
תודה. אני מבינה את הרגישות, ואני אנסה לא לפלוש לתוכה. ועדיין, כדי שתהיה קונסוליה, היא צריכה לענות על דברים בסיסיים כמו להגיש כתב אמנה, להניח את כתב האמנה לראש הממשלה, למדינה שאליה הוא נשלח. אני יודעת – בלי להתייחס לכזאת או אחרת – שיש בירושלים מוסדות שנקראים קונסוליות, אבל הם לא הגישו שום כתב אמנה. את כתב האמנה הם הגישו לרשות הפלסטינית, והרשות הפלסטינית הוקמה אחרי 67'. לכן, מן הסתם, זאת לא אמורה להיות קונסוליה בכלל, כי היא לא עונה על הקריטריונים.
לכן, שאלתי היא מה המדיניות כלפי אותן מסגרות שמכנות את עצמן קונסוליות, מתנהגות כאילו הן קונסוליות, מקבלות את כל ההטבות כקונסוליה, אבל הן לא כאלה, כי את כתב האמנה הן הניחו בפני הרשות הפלסטינית ולא בפני מדינת ישראל וראש הממשלה שלנו.
193 מילים של מיכל מרים וולדיגר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.