תודה רבה לחבר הכנסת פורר, שמעלה נושא חשוב, הייתי אומר גם כאוב. אני מוכרח לומר כאמירת פתיחה שאני חושב שמעטים העמים שיש להם מורשת משפטית כזאת, כמו שלנו יש, וחבל מאוד שהיא נדחקה לקרן זווית וכמעט מתעלמים ממנה לחלוטין.
אני רוצה להתנצל על הזמן שלקח לי לענות, אבל זה לא היה מקרי. משום שאני, כאשר קיבלתי תשובות, לא הסתפקתי בתשובות האלה ורציתי לראות שדברים גם נעשים, כדי שאני אוכל לבוא לכאן ולא רק לומר לך שאתה צודק, אלא גם לדווח בכל אופן על איזושהי תנועה לכיוון יותר טוב בעניין הזה.
קודם כול, אני חייב לומר שהנתונים שקיבלתי היו כאלה: בשנת 2025, הנהלת בתי המשפט קיימה רק יום עיון אחד בנושא המשפט העברי, מתוך כלל ההשתלמויות שהיא קיימה. היה יום עיון אחד גם ב-2024, רק שהוא בוטל – אז היה אפס; ב-2023 – בגלל המלחמה בכלל דברים בוטלו; ב-2022 היה יום עיון אחד; בשנת 2021 – יום עיון אחד; ב-2020 לא היה בכלל; וכך גם היה ב-2019 וב-2018, יום עיון בודד. יש בעלון החודשי לשופטים מדור של משפט עברי.
אני חושב שהדבר הזה הוא לא מספיק, רחוק מאוד מאוד מלהיות מספיק. לכן, קודם כול קיימתי ישיבות עם מנהל בתי המשפט, והגעתי איתו לסיכום על תגבור המערך שנוגע להשתלמויות ולהכשרה בתחום המשפט העברי. בין היתר, בשנה הקרובה, ב-2026, יתקיים יום עיון בנושא דיני הנזיקין במשפט העברי, שיועבר על ידי כבוד השופט יוסף ברכיה, מבית המשפט המחוזי בתל אביב; יוספו בהשתלמויות הרלוונטיות הרצאות בשורה של נושאים שקשורים למשפט העברי, כלומר, מה שאנחנו ננסה לעשות – לקחת השתלמות בדיני חוזים, לשים בה פרק על המשפט העברי, השתלמות בדיני נזיקין, חדלות פירעון, מקרקעין, יישוב סכסוכים וכו'; מרכז להכשרה ולהשתלמות שופטים יבנה קיט הדרכה בנושא המשפט העברי. ויהיה כמובן ניסיון באמת להעמיק את העניין, מעבר לזה שמתקיימים גם שיעורים שבועיים בחלק מהמחוזות בנושא הזה.
אבל אני חייב לומר שגם הדברים האלה, שהם כמובן הרבה יותר ממה שהיה עד עכשיו, בעיניי הם לא מספיקים; הם עדיין סוג של טיפה בים. אבל אני אומר לך איפה בעיית היסוד בעניין הזה. בעיית היסוד היא שבסוף גם השתלמות במשפט העברי חסרת תכלית, אם מישהו איננו בעל ידע בסיסי מעמיק בעניין הזה. כי בסוף, כאשר שופט יצטרך ליישם בפסיקות סוגיות מהמשפט העברי, אם אין לו באמת ידע מעמיק, אז העובדה שהוא השתתף באיזו השתלמות, אני לא באמת מאמין שהדבר הזה יכול לפתור את העניין הזה. זה לא סוד.
זה מתחיל עוד באקדמיה, שבה המשפט העברי כמעט ולא מקבל ביטוי. ממי שמסיים את לימודי המשפטים היית דווקא מצפה שדווקא בלימודים בצד האקדמי הוא ייצא עם ידע הרבה יותר מעמיק, בעניין הזה. הדבר הזה לא קיים. אז הוא מתחיל לעבוד כעורך דין ואחר כך מגיע לכס השיפוט בשלב מסוים, ללא הידע הזה. במקביל לכניסתך לעבודת השיפוט, להתחיל ללמוד מהתחלה את רזי המשפט העברי, זו כנראה משימה מאוד מורכבת וקשה.
אני ביקשתי מהמחלקה במשרד המשפטים, שאמונה על הנושא הזה, לנסות לייצר איזשהו מערך הדרכה מקוון – ממש קורסים שיהיו פתוחים בכלל לקהל הרחב, ובוודאי יוכלו לשמש את המשפטנים בהקשר הזה. אני חושב שבהחלט נדרשת כאן פעולה משולבת גם של העמדת כלים מצד המשרד, גם של מאמץ של הנהלת בתי המשפט, אבל ללא ספק גם של פעולה באקדמיה בתחום הזה. הייתי אומר אפילו, שאולי השורש, הבסיס, מתחיל משם. אני אשתדל להמשיך ולעשות בעניין הזה.
שוב, אני מודה לך על השאילתה, כי היא בהחלט חשפה פער מאוד גדול שקיים גם בדברים שבעיניי אפשר לעשות, ואת הפער הזה אנחנו סוגרים.
תודה על השאלה, אבל נדמה לי שאתה מספיק מנוסה וותיק - - -
לא, בסדר, אני משתדל לבוא ואני רואה בזה גם זכות, לא רק חובה. אני רק אומר לך, באופן טבעי – אתה גם היית שר בממשלה, אתה יודע שההבדל בין שרים לבין חברי הכנסת הוא שחבר הכנסת יכול לעסוק בכל נושא שהוא רוצה, אבל אין לו סמכויות ביצועיות, ולשר יש סמכויות ביצועיות בתחומי משרדו, אבל הוא איננו יכול לנהל את המשרדים האחרים ולעסוק בענייניהם. אני לא חושב שזה נכון.
השאלה היא באמת שאלה שראויה להתייחסות, אבל ההתייחסות צריכה להינתן מצד מי שאמונים על הנושא הזה, מי שמוסמכים לכך בממשלה, ובאופן טבעי הם גם בוודאי בקיאים בפרטים, מאחר שהנושא הזה איננו בתחום סמכותי. לכן, לא רק שאני לא קובע בו את המדיניות, אלא גם לא בקיא מספיק בפרטיו.
672 מילים של יריב לוין. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.