אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להעיר את תשומת הלב לדבר שאנחנו מכירים כבר מעל עשור. מדינת ישראל נמצאת במשבר תעסוקתי, אך יש מקצוע אחד, שנקרא קלינאות תקשורת – יש קושי רב, קושי רב למצוא היום קלינאית תקשורת לילד או לילדה במעונות יום שיקומיים. אני בכוונה מדגיש – במעונות יום שיקומיים, בגני תקשורת. ואצלם, כל יום שהילד לא מטופל או לא פוגש קלינאית תקשורת זאת רגרסיה, חזרה אחורה.
לצערי הרב, המערכות מקובעות, המערכות קפואות, קופאות בגלל קבוצות לחץ. אני חושב שהנושא הזה צריך טיפול מערכתי של שר החינוך, של המל"ג, של הוות"ת ושל כל משרדי הממשלה שנושקים למקצוע הזה: בריאות, רווחה וחינוך. הגיע הזמן, אם קשה לייצר פה קלינאי תקשורת בגלל שזה רף גבוה או בגלל כשל שוק או משהו כזה, אפשר לייצר משהו ביניים, מקצוע ביניים, תת-מקצוע, כדי לתת לאותם ילדים שזקוקים לכך ביום-יום, לחיי היום-יום, ויפה שעה אחת קודם.
142 מילים של יעקב מרגי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.