קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדיי השרים, הנושא שעל סדר-היום הוא העלאת קצבאות הזקנה. עם כניסתי לתפקיד שר הרווחה בתחילת שנת 2023 קידם את פניי ידידי היושב-ראש, שר הרווחה לשעבר, המצעד השנתי של הדוח של המוסד לביטוח לאומי של האי-ביטחון התזונתי – דוח העוני, מה שנקרא. אז אני אמרתי, צריך להפסיק לפרסם את הדוח הזה. כי מפרסמים אותו – פסטיבל יום, יומיים; פעם זה היה יומיים, הייתה רגישות. לאחרונה זה אפילו לא יום אחד, כי החדשות האחרות יותר מעניינות. ואז אמרו לי, אלא מה? נתעלם? אמרתי, לא. צריך לפרסם כל שנה דוח מחוללי העוני. מה ההחלטות, המדיניות וההתנהלות של גופים – משרדי הממשלה, החלטות של האוצר – שמחוללות את העוני.
אני לא מכיר ממשלה בלי שרים. הערה מיותרת.
בואי, נעמה, תודה על ההערה שלך. היא מיותרת. כשאני אומר שרים, הכוונה היא להתנהלות המשרד. המשרד כגולם הוא לא כלום. יש מדיניות – מישהו שמנהל את המשרד הזה.
החלטות ממשלה וטיפול כושל של גופים כאלה ואחרים מחוללי העוני. הפערים בחברה הישראלית – מחוללי העוני. אבל בכל זאת לקחתי את הדוח, למרות שזאת דעתי, ואני עדיין אומר שצריך לטפל במחוללי העוני. רק כך תמרור האזהרה יהיה מוצע בפני כל מקבלי ההחלטות ויתריע ויאמר: החלטה כזאת וכזאת בשנה זו וזו גרמה לכך וכך אחוזים בממדי העוני. כך כולנו נהיה עם תחושה – נהיה יותר אחראים להחלטות ולמדיניות שאנחנו מקדמים ומבצעים, או לא מבצעים.
למה אני אומר את זה? לקחתי את התוצאות, ועשיתי לעצמי מחקר, כי המוסד לביטוח לאומי לא רצה לעשות את זה. אמרתי, ניקח לפחות את אלה שסמוכים על שולחנו של המוסד לביטוח הלאומי ונחקור ונאמר שאם אנחנו מעדכנים – וידענו, לדוגמה, שיש אזרחים ותיקים בתוך דוח העוני, וכל שנה אנחנו אומרים, כך וכך ילדים נמצאים באי-ביטחון תזונתי. ההצעה לסדר-היום עוסקת באזרחים ותיקים, אז אנחנו מטפלים באזרחים ותיקים.
זה לא אצלי. אני שר הרווחה, אני הפוך.
בגיל עוד לא, עוד שנתיים. ידעתי למה הוא חותר.
לא, לא. הוא יודע שזקן נקרא "זה שקנה חוכמה". למה אני אומר את זה? בוודאות, אם אנחנו מעדכנים ב-x שקלים את קצבת הזקנה, כלומר מצליחים להוציא מעבר לקו העוני אוכלוסייה לא מבוטלת של אזרחים ותיקים – זה בנימוק הענייני והמהותי, מאיר, ידידי היושב-ראש. מחילה, זאת רמת הקרבה.
עכשיו, למה אני אומר את זה? אנחנו מדברים על אזרחים ותיקים – אנחנו המשתכרים במשכורות מכובדות, ואנחנו גם מכירים את זה מהסביבה שלנו, והשכר במקומות מסוים די מכובד. ואתה שומע: לא מצליח לגמור את החודש – יוקר המחיה, רמת החיים גבוהה במדינת ישראל. ואני אומר, כשאדם אומר את זה הוא חושב על אותן אוכלוסיות שהפנסיה שלהן נמוכה? או אם לא פנסיה – יש כאלה שאפילו פנסיה אין להם. יש להם רק קצבת זקנה.
שם עדכנו בסכום של אבטחת הכנסה, וזה גם שולי. זה שינוי שולי. מישהו חשב על זה? האם מישהו חשב כשהוא ראה בהוראת הקבע בדף החשבון של ישראכרט או ויזה את ההורדה של קופת החולים? חוץ ממס הבריאות, שהוא ממלכתי ויורד דרך ביטוח לאומי – מה שמשלמים על תרופות, על הביטוח המשלים – גובים משם לפעמים 300, 400 ו-500 בגלל ההתחייבויות. וככל שאדם מבוגר יותר, יש לו יותר התחייבויות, יותר בדיקות. מישהו חשב על אותם אזרחים ותיקים – מאיפה הם מביאים את זה, אם בכלל? על הדילמות העומדות בפניהם?
אני אגיד לכם, חבריי, באו אליי חברים ויועצים חשובים ואפילו מקצוענים עם ותק רב – מה אתה מעלה הצעה רגילה? אתה הממשלה. מה אתה מעלה עכשיו הצעה רגילה, ועוד עשר דקות – העלאת קצבאות הזקנה. חלק אמרו לי: אבל אתה אחראי. אני מעדכן אותם שאני לא ממונה על הביטוח הלאומי, וגם אם הייתי ממונה על הביטוח הלאומי הייתי מציג את ההצעה הזאת. אתם יודעים למה? כי בסוף, בסוף, אני צריך את האוצר כדי שלחבר כנסת ולדימיר בליאק יהיה פחות מה לדבר על הגירעון של הביטוח הלאומי. זה אוצר.
את יודעת מה, ככל שמפרגנים למשרד הרווחה, אני שמח מצד אחד, וליבי דואב וכואב שזה נשמע נדיר ולא הולך כחוט השני לכמה משרדים שנוגעים בסוגיות החברתיות. ויש לי ביקורת.
(אומר במרוקאית:). אחר כך אני אגיד למתורגמן.
אז אני אומר: חברים, זה באמת נושא חשוב. אנחנו ערב דיוני תקציב, וכל שר - - -
לא, לא, גברתי. אני רוצה להגיד לך שיש כבר פקידים שחושבים שהם יודעים איך ייראה תקציב 2026. אז אני אומר לך – וכולנו צריכים, אם אני אחזור למשרד או לא אחזור למשרד – כל שר יבוא וידאג למשרדו וימשוך את היריעה מכאן, וההוא ימשוך מכאן, ונחשוב כולנו על קצבאות הזקנה של האזרחים הוותיקים, שהן באמת זעומות. וגם אם לא נעדכן אותן – להצמיד אותן לשכר הממוצע במשק. לא ייתכן שאנחנו מגלים רגישות בכל דבר – בהצמדה לשכר הממוצע במשק. מה, הם מנותקים? יוקר המחיה פוסח עליהם? הם הראשונים שחוטפים את זה.
לכן הדיון הזה חשוב. לכל אלה שהרימו גבה על ההצעה לסדר-היום – אין דבר יותר צודק ויותר במקום ויותר בזמן הנכון. זה תמרור אזהרה למי שמתחיל לעבוד על תקציב המדינה. אוי ואבוי לנו אם אחרי גל יוקר המחיה הזה ורמת החיים הגבוהה במדינת ישראל – היא ברכה, אבל גם ברכה מביאה איתה אתגרים.
רמת החיים הגבוהה זו ברכה, אבל היא מביאה איתה אתגרים של צמצום פערים, ואתגרים להסתכל על האוכלוסיות שלא נמצאות על הרכבת הזו של הצמיחה ושל יוקר המחיה.
לכן, אני מסיים באמת בקריאה שכולנו, כל חברי הבית פה, נתגייס לעדכן את קצבאות הזקנה ולהצמיד אותן לשכר הממוצע במשק. נכון שזו כרגע הצעה לסדר-היום, אבל זו זעקה שנשמעת וצריכה לבוא לידי ביטוי, ואני מקווה שעשינו את זה בזמן הנכון, שלא יהיה קצת מאוחר מדי. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
882 מילים של יעקב מרגי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.