אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חוק אומנה לילדים כפי שנחקק בשנת 2016, מטרתו לעגן את זכויותיהם של ילדים באומנה ואת חובת המדינה להבטיח את טובתם ואת זכויותיהם, בהתאם לאמנה בדבר זכויות הילד ומתוך הכרה בפגיעותם הייחודית ובזכותם להגנה ולעזרה מיוחדת, ובלי לגרוע מאחריות הוריהם, שמחובתם ומזכותם להבטיח את טובת ילדיהם ואת זכויותיהם. בחוק הוגדרו קריטריונים שמאפשרים לאדם להיות אומן, כלומר אדם שבידו רישיון אומנה, ושקיבל כדין ילד לטיפולו למטרות אומנה, ואחד הקריטריונים הוא גיל מרבי שנקבע ל-56 שנים.
בהצעת החוק המונחת לפניכם מוצע לתקן את סעיף 24 בחוק כך שגיל האומן המרבי יעלה מ-56 ל-60 שנים. ההצעה נועדה להרחיב את מאגר האומנים הפוטנציאליים, ולאפשר לילדים רבים יותר להיקלט אצל משפחות מתאימות באופן שיסייע למשרד הרווחה והביטחון החברתי להתמודד עם הקושי שבגיוס משפחות אומנה. אכן, העלאת גיל האומן תגדיל את מספר המשפחות שיוכלו לסייע לילדים, וניתן להניח כי במציאות החברתית הנוכחית, שבה תוחלת החיים עולה, ברוך השם, ואיתה גם איכות החיים בגילים מבוגרים יותר, גם אנשים מבוגרים יותר יוכלו לטפל בילדים הזקוקים למשפחה.
בהתאם לכך, ועדת השרים לענייני חקיקה, שהתכנסה השבוע, החליטה על תמיכה בהצעת החוק בכפוף לתיאום עם משרד המשפטים ומול משרד הרווחה והביטחון החברתי, על מנת להגדיל את היצע המשפחות הקולטות ולתת מענה הולם לילדים הנזקקים למשפחות אומנה. תודה.
200 מילים של מכלוף מיקי זוהר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.