פערי כוח אדם בטיפול בנכי צה"ל באגף השיקום

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חיים בינינו רבבות גיבורים שנפצעו במלחמות ישראל, ואסור שהם יהיו שקופים.

השאילתה שלי היא באמת על אותם גיבורים שנוספו מאז 7 באוקטובר – כשכתבתי, היו 13,200 פצועים, אבל להבנתי, כבר יש יותר פצועים, 16,000 פצועים, כפי שאני מכירה. הפערים בטיפול בהם זועקים לשמיים. לכל 4,000 פצועים יש רופא אחד, ולכל 750 פצועים יש עובד סוציאלי אחד. ברור לחלוטין שזה מפתח שפוגע באיכות הטיפול באותו פצוע.

אני רוצה לשאול:

1. מהם הצעדים הננקטים לצמצום הפערים ולתוספת רופאים ועובדים סוציאליים לאגף השיקום, מתוך ידיעה שיש גם פעילות טובה באגף השיקום כולל תוספת תקציבים – אבל עדיין בסוף זה פוגש בקצה פצוע שלא מקבל את כל השירותים?

2. כיצד המשרד, משרד הביטחון, מתכנן להבטיח מענה חקיקתי הנותן מענה שיקומי מקיף לנכי צה"ל, בדגש על בני המשפחות, וזה לאחר רפורמת נפש אחת, שאנחנו מבינים שהיא כבר צריכה לעבור שדרוגים אל מול היקף הפצועים שיש בצה"ל? תודה רבה.

אדוני השר, אני רק רוצה לומר שבסוף החוסן שלנו מתבטא בחוסן החוליה החלשה. כל עוד לא נקפיד שיהיה בקצה מענה שמאפשר להם לא רק להשתקם, אלא לחזור לשגרה פעילה, לעבודה, לכל מה שצריך – זה יהיה כישלון מוחלט שלנו. לכן חייבים לראות שהנושא הזה מקבל ביטוי. וכפי שאמרת, בוועדה המשותפת לתקציב הביטחון זה צריך בסוף להיות מתורגם גם לשורות תקציב. תודה רבה.