קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת יעקב אשר, אני גאה להציג הצעת חוק של חברי הכנסת יעקב אשר ומשה גפני שהכותרת שלה היא חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון מס' 20) – הנחה בארנונה בעד בן משפחה נכה – התשפ"ה–2025.
חבר הכנסת יעקב אשר וחבר הכנסת גפני הם מחוקקים מקצועיים, ותיקים וחרוצים מאוד, וזו עוד הצעת חוק חברתית מהמעלה הראשונה, שמדברת על הנחה מארנונה למשפחות שיש בהן, לצערנו, יותר מילד או מבוגר אחד – למשפחות האלה יש שניים או שלושה ילדים או מבוגרים נכים בבית. לצערנו זה לא משפחות בודדות, ישנן לא מעט כאלה, וכולם יודעים מה העול, ההוצאות, הקושי, ההתמודדות, ההקרבה שיש למשפחות כאלה.
נהוג לומר – זה גם מופיע בתורה – ששניים יכולים יותר לשאת, לעשות יותר מאשר כל אחד בנפרד. למשל אדם יכול לשאת, להרים, 50 קילו; שניים לא מרימים 100 קילו אלא הם מרימים ביחד 150 או 130 קילו. אז שניים נושאים יותר מאשר כל אחד בנפרד. זה נכון בדברים טובים ובאופן כללי, אבל כשאנחנו מדברים על משפחות עם ילד נכה שיש להם יותר משני ילדים נכים, זה לא שיש קושי ועוד קושי אחד, אלא כשיש שניים, הקושי בהתמודדות - -
- - מכפיל את עצמו הרבה יותר מאשר כל אחד. לכן הצעת החוק הזאת היא הצעת חוק שבאה להקל, היא הצעת חוק חברתית, והיא גם מאוד מאוד פרקטית ונכונה. אני חושב שחלק גדול מחברי הכנסת היו נציגים במוניציפלי, הם באים מהרשות המוניציפלית, ראשי ערים, סגנים, חברי מועצה. אני נתקלתי די בהתחלה, לפני יותר מ-30 שנה, כשהייתי בעיריית ירושלים כחבר מועצה, אני זוכר את המשפחה – היו להם שלושה ילדים נכים. אני קצת ליוויתי את המשפחה אחר כך. שניים כבר לא חיים, לצערנו, נפטרו בגיל 30, 30 ומשהו, אבל שלושה ילדים, ואני זוכר את הקושי שהיה בהנחה בארנונה שהם ביקשו, חלק מהדברים האלה, ולא יכולנו לעזור להם. החוק והרשויות המקומיות הסתכלו עליהם כאילו יש להם רק ילד אחד. החוק לא דיבר אם יש מעבר לכך.
הצעת החוק הזאת באה להסדיר שני דברים. שני חלקים יש בהצעת החוק: החלק הראשון – שאפשר לקבל הנחה בארנונה, שזה 33% עד 100 מטר, שזה לא כל ההנחה, אבל בדירות, על פי רוב משפחות שיש להן ילדים נכים, ואם זה שניים, יש יותר מ-100 מטר. אנחנו מדברים פה באמת במינימום – עד 100 מטר הם יכולים לקבל 33%. אבל התנאי הראשון היה שאותו נכה היה צריך לקבל בתור ילד, זו הייתה לשון החוק והדיוק בלשון החוק. אם הילד הזה לא קיבל, אותו מבוגר בגיל 18 לא קיבל כשהוא היה ילד, המשפחה הזאת לא הייתה זכאית. כאן הצעת החוק של חבר הכנסת יעקב אשר וחבר הכנסת גפני באה לתקן את החלק הזה, ואם אתה מקבל היום את הגמלה, גם אם לא קיבלת בתור ילד, אתה יכול להיחשב. לא זו אף זו, אם יש שניים, כאלה אז אפשר לקבל בעד שניים, אבל זה צריך להתחיל קודם כול גם עם ילדים. סיפרתי היום לחבר הכנסת יעקב אשר שאחד מהדברים הראשונים שטיפלתי בהם בתור נציג מוניציפלי הוא משפחה – אני חושב שאולי אתה מכיר אותם – עם שלושה ילדים שהיו להם ולא יכלו לעזור. גם כאן מדובר שלא יחשבו שהולכים לתת להם על כל הדירה; מדובר על עד 100 מטר.
הדבר השני – גם להכניס בחקיקה ראשית שאם יש שני ילדים ויש שלושה ילדים, יכולים לקבל בעד כל ילד בנפרד עד 90% מסך חיוב הארנונה.
אז זו העת קודם כול להודות למחוקקים ולמציעים, ומעבר לכך, לכל מי שעסק בזה, וזה בוודאי יעשה חבר הכנסת יעקב אשר, שיודה – הוא יודע יותר טוב ממני – לחברי ועדת הכספים או הנהלת ועדת הכספים, שהם הביאו את הצעת החוק הזאת לקריאה שנייה ושלישית.
אבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק הזאת בקריאה שנייה ושלישית. תודה.
595 מילים של אורי מקלב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.