קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, האמת שלפני שאני מתחיל לענות עניינית – ואני גם אתייחס כמובן עניינית – אני רוצה לשאול את חבר הכנסת קריב. לדעתי, חברת הכנסת מרב מיכאלי הייתה שרת תחבורה. אה, היא נמצאת פה.
אה, היא תגיב. אז קודם כול, אתם יכולים להגיד למה, לשאלתכם, לא קודם בתקופתך כשרת תחבורה? למה החוק הזה לא קודם. שאלה טובה, אני אשמח לקבל עליה תשובה. ואותו דבר, האמת שחבר הכנסת ליברמן, אני לא זוכר, שר ביטחון – אני יודע; שר אוצר – אני יודע. אני לא זוכר אם היית שר תחבורה, היית בעברך?
כמובן. אז זו גם שאלה, למה לא קודם? אני אשמח לשמוע התייחסות, כי בסוף זה לא נושא שנולד אתמול, זה נושא שקיים – סטטוס קוו ישן וקיים הרבה מאוד שנים במדינת ישראל. אני חייב לומר לכם שבאופן עקרוני אנחנו לא מחפשים לפגוע בסטטוס קוו ללא דיון מעמיק, שמסתכל על כל ההיבטים ויוצא אולי באיזושהי מדיניות חדשה. לבוא באיזה מהלך חד-צדדי, שמנסה סתם לייצר, לפגוע במעמד השבת, זה כמובן לא עמדת הקואליציה הנוכחית.
מעבר לזה שהצעת החוק הזו עושה סלט מכל מיני חוקים: מפקודת המסילות, פקודת העיריות, תשלום רק ברב-קו, לא ביישומונים, יש פה הצעה שהיא לא ממש מבושלת, ועושה קצת זילות, בוא נגיד ככה, למוסד החקיקה. אבל בוא נגיד רגע עוד דבר: אני חושב שכשמסתכלים עליה, זה נראה כאילו שבעצם היא רק רוצה לאפשר לרשויות לגבות כסף מהנוסעים. אבל בסדר, אולי זו הכוונה.
אני גם רוצה לומר שיש פה מורכבות בין רשויות. זאת אומרת, מילא, אני יכול לומר לשר ליברמן, לדעתי אתה העברת שינוי, שבתוך רשות מקומית ערבית יכלו להפעיל בשבת – אם אני לא טועה, זה אתה הובלת אז בתקופתך – ופה מדובר כמובן על בין רשויות. זאת אומרת, אין פה אירוע רק של רשויות, אלא מסתכלים על שינוי בסיסי בסטטוס קוו בין הרשויות. לכן, מדובר פה על הסדר חברתי-משפטי חדש, ואנחנו במציאות שונה.
אנחנו בממשלה הנוכחית מתנגדים להפוך את יום השבת ליום חול. אנחנו חושבים שזה לא נכון. חשוב שיישאר ייחוד ליום השבת במדינת ישראל. אתם יודעים, בעבר, בהיסטוריה ,היו כל מיני דברים, כמו שמפלגת העבודה הסכימה בשנות התשעים לבטל את כל התחבורה הציבורית בשבת, לרבות בחיפה.
אבל אנחנו, כפי שאמרתי, ובזה אני אסיים להתייחס לחוק ואמשיך לדבר על דברים נוספים, בסוף מדובר בהצעת חוק שנוגעת בבסיס זהותה של מדינת ישראל. לא עושים את זה בהינף יד לבקשת אופוזיציה, ולכן אנחנו מתנגדים.
עכשיו אני רוצה לדבר על נושא שבעיניי – ופה אולי חברת הכנסת גוטליב, את גם שותפה לדעתי – על האופן שבו מערכת החקירה מתייחסת לעבירה הברורה של הפצ"רית בהדלפת מידע. זה התחיל בהדלפת מידע - -
- - והסתיים במסירת תצהיר שקרי לבג"ץ. לדעתי הסתה של עובדים זוטרים במערכת הפרקליטות הצבאית תחתיה, לא רק זוטרים, אבל שכפופים לה, וגרירתם לעבירה זהה, ולמעשה קלקול כל המנגנון של הפרקליטות הצבאית בצורה מבזה לדבר שקר, כחלק מתרבות ארגונית. אני חושב שזה דבר מזעזע.
מה שלי מפריע זו האדישות ואוזלת היד שפתאום אנחנו רואים במערכת אכיפת החוק. איך יכול להיות שאחרי כל כך הרבה זמן אנחנו עדיין לא מקדמים את החקיקה, ופתאום הכול בסדר? הרי מה קרה כשזה היה אוריך? חבר הכנסת סעדה, כשזה היה אוריך או הנגד, מה קרה אז? איך התייחסו אז? מה פתאום? איזה הבדלים של שמיים וארץ, איך מתנפלים. ברגע שזה מהימין, יש התנפלות של כל מערכת אכיפת החוק, עם פגיעה בזכויות, עם לקיחת טלפונים. פה, עולם כמנהגו נוהג, יש זמן. שיבוש חקירה מוחלט. השותפה הראשית שלו זו היועצת המשפטית לממשלה, היא זו שהייתה שותפה לדבר הזה, היא זו שיצרה את כל ההתנהלות.
הבעיה היא ברורה: יש פה איפה ואיפה באכיפת החוק – זו בעיה אחת. יש פה התנהלות מבזה של כל הפרקליטות הצבאית. איך נותנים לדבר הזה לקרות? השחתה מוחלטת של הדבר הזה.
הם שולטים בזה. וברגע שזה בא מהשמאל, וברגע שזה מתאים להם לאג'נדה, אז רק מטאטאים; אז הכול בסדר; אז מותר לשקר לבג"ץ; מותר לעשות תצהיר שקרי – הכול עובר, אז לא חוקרים. והם מקבלים גיבוי מהיועמ"שית, ויד רוחצת יד.
אולי בגלל שכשהבן של היועמ"שית נתפס לוקח אפוד מחבר שלו בצבא במלחמה, אז הפצ"רית דואגת מהצד השני שיהיה פה שקט, וזו יד רוחצת יד. למה את זה לא בודקים? איפה זה נעצר? צריך להגיד את זה מעל הבמה הזו בצורה הכי ברורה: לא יכול להיות שהדברים האלה לא נבדקים, לא יכול להיות שכשזה נוגע לנגד, שרצה להעביר חומר שהוא בעל חשיבות לאומית לראש הממשלה, אז נכנסים פה לסרטים ולמעצרים ולחקירות שב"כ, וכשמדובר בעבירה כל כך ברורה, לא חוקרים, ויש גיבוי של היועמ"שית. מי יחקור את היועמ"שית?
פה אני חייב לומר גם לשר המשפטים וגם לחבריי מהקואליציה, חבר הכנסת סעדה וחברת הכנסת גוטליב, אני לא נכנס לשיקולים של שר המשפטים בעניין הזה. אני חושב שהנזק מהדרדרות להשתהות בחקירה הרבה יותר גדול מכל דבר.
בדיוק. ולכן צריך להתקדם הכי מהר שאפשר בחקירה של היועמ"שית. אי-אפשר לעצור, צריך לתת למינוי של שר המשפטים להתקדם.
אני לא מקשיב לבג"ץ בעניין הזה, ואני אומר לכם בצורה מאוד ברורה - -
- - כל עובדי המדינה משותקים היום על ידי היועמ"שית והפרקליטות.
אין היום עובד מדינה שיכול לעשות את זה. תראו לאן הגענו. התחלתי בדבריי – תראו את מערכת אכיפת החוק.
אין היום, חוץ מהשופט קולה, שום אדם בתוך מערכת אכיפת החוק שיכול לנהל חקירה כנגד היועמ"שית, וזה מה שצריך לעשות: לבדוק מה עשתה היועמ"שית, איך היא פגעה באמת, איך היא פגעה בחקירה הזו ולראות מה המסקנות של הדבר הזה. את זה לא עושים עכשיו, כי כולם מפחדים מהיועמ"שית. דרך אגב, היועמ"שית שצריכה להיות מפוטרת, נמצאת רק תחת אצטלה של בג"ץ ותפקידה.
אני חושב שאנחנו במצב חמור מאוד. במידה מסוימת, יש פה סכנה אמיתית לדמוקרטיה הישראלית. זה הדבר הכי חשוב, שהבית הזה חייב להיכנס אליו: לתת מענה לחקירה אמיתית, שקופה, שהציבור ידע מה עשתה הפצ"רית, מה עשתה היועמ"שית, מה עשה פרקליט המדינה – כל אותה חבורה שמגבה אחת את השנייה. זה התחיל מאותה גנבה של אפוד של הבן של היועמ"שית – אני לא יודע למה זה לא הגיע לשום בדיקה ולשום מענה. אולי עכשיו אני יודע.
כן, שר החינוך, הינה, שר החינוך.
מה קרה - - - אתם לא תמנעו את האמת מהציבור - - -
בושה וחרפה. אתם נותנים גב לשחיתות.
אתם, חברי הכנסת של יש עתיד נותנים גב לשחיתות - -
- - גב להשחרה, גב לשקט. בושה וחרפה שאתם בכלל מגנים על הדבר הזה. אני אומר פה בצורה הכי ברורה, כן, אני כשר החינוך של מדינת ישראל רוצה את האמת, רוצה את השקיפות, אנחנו לא נוותר, אנחנו נרד לחקר האמת, אנחנו נשמע בדיוק את השיקולים, ואתם לא תגנו על המושחתים במערכת אכיפת החוק. אתם לא תגנו - -
- - על המושחתים במערכת אכיפת החוק. האמת תצא לפועל, אנחנו נרד לחקר האמת, לא נוותר ואנחנו נגיע לכך שהכול ייבדק. נבדוק את מערכת אכיפת החוק, נראה למה היא התנהלה בצורה שהתנהלה, למה הגנו על היועמ"שית, למה הגנו על הפצ"רית, איך הפצ"רית משקרת לבג"ץ – כל הדברים האלה ייבדקו, ואנחנו לא נוותר.
1,127 מילים של יואב קיש. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.