קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
רגע. ברשותך, אני אשמח דווקא להתייחס לנושא העקרוני שהעלית.
ראשית, המשרד שלי קודם כול מקבל המון שאילתות, בוא נתחיל מזה, וזה בסדר.
אני חושב שיחסית לכמות השאילתות והדברים - - -
אז א. אני אשמח, כי אני מקפיד. בסוף אני חייב לומר לך שלפעמים גם לי האחריות, כי אני מאשר כל תשובה. אני לא מוכן שלפעמים תשובות יצאו, ואז התהליך מגיע אליי ואני עובר, ויכול להיות שלפעמים גם אני קצת בשרשרת העיכוב. אני חושב שחשוב שכל תשובה שיוצאת תהיה תשובה שאני ראיתי, ובסוף תסתכל על הכמות – באמת, אני לא יודע, תגיד אתה אם יש עוד משרדים עם כמות - - -
אני רואה את זה כמאוד חשוב. א. נפעל לתקן, ואני שמח גם על מה שהחלטתם פה, זה חשוב. אני לא מאלה שאומרים: במה הכנסת מציקה לי – ההפך. אני מאוד בעד. אני חושב שזה חשוב. אנחנו מקפידים, אני אומר לך עוד פעם – כל תשובה עוברת דרכי ומקבלת אישור. אני לא יודע אם זה קורה במשרדים אחרים, כי אפשר לתת את זה רק לדרג מקצועי שייתן תשובות, אבל בסוף זה אירוע של – אני לא יודע, אני מניח שהיו כבר מאות שעניתי עליהן, וכנראה יש עוד עשרות רבות, ואנחנו נטפל בזה.
195 מילים של יואב קיש. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.