ביטול חובת תאגידי המים והביוב ברשויות המקומיות

תודה, אדוני היושב-ראש. חבר הכנסת גינזבורג, אני חושב שהשאילתה הזו היא בהחלט במקומה. תאגידי המים הם בדיוק המקרה שבו הגולם קם על יוצרו. ההחלטה להקים את תאגידי המים הייתה החלטה נכונה בבסיסה, מכיוון שהיו ראשי ראשויות שלקחו את הכספים שהגיעו ממשק המים ובמקום להשקיע אותם בתשתיות, השקיעו אותם בדברים אחרים. אבל לשם כך יכלו ליצור משק כספי סגור – חשבון נאמנות שאליו מגיעים כל הכספים שיהיו מושקעים בתשתיות. במקום זאת הקימו תאגידי מים – 56 תאגידי מים, ועוד היד נטויה, יש עוד 23 תאגידים שאותם עוד רוצים להקים.

אגב, אני התנגדתי לכך עוד כשהייתי חבר הכנסת. אגב, אציין את חבר הכנסת לשעבר שמולי, שהיה שותף איתי בהצעה. ואכן, עם כניסתי למשרד האנרגיה הקמתי ועדה – –

– – עם ראש עירייה שאתה ואני מאוד מעריכים, בילסקי, שהיה חבר בוועדת השלושה שבדקה את הדברים. אני חושב שבילסקי, גם בשפתו הציורית, מדבר על כספים שהיו יכולים לחסוך ולא להשקיע אותם בכל אותו מנגנון מנופח.

אני שמח לומר לך שלאחר עבודה של חודשים, טיוטת החוק לאפשרות שנסגור את תאגידי המים – ואני מדגיש: לחברות בתוך משק כספי סגור, עבור רשויות שמתנהלות בצורה איתנה – כבר כתובה. נכון לעכשיו יש שני משרדים שאיתם הפרטים טרם סוכמו, משרד הפנים ומשרד האוצר. אני אומר לך שזה נמצא על שולחנם כבר למעלה מחודשיים, לכן ההצעה שלנו עלתה לפני שבועיים לוועדת השרים תוך הבטחה שלהם שנוכל למצות ולסכם את הנושא.

אני תומך בצורה נחרצת בסגירת תאגידי המים ובמעבר למשק כספי סגור. הדבר הזה צפוי לחזור לוועדת השרים בקרוב. כאן אין קואליציה ואופוזיציה. צריך לעשות את זה, צריך לסיים את זה, זה הדבר הנכון. אגב, זה יוביל לביטול של מאות משרות, פוליטיות בחלקן, מיותרות, אבל זה הדבר הנכון במוצר כזה בסיסי, שיהיה במחיר הנמוך ביותר. בהחלט יש פניות שוטפות ממשרדי גם למשרד האוצר וגם למשרד הפנים לסיים את ההערות שלהם על מנת להתקדם בחקיקה.

אוקיי. אז קודם כול, חברת הכנסת הרכבי, אני אתייחס לשאלה שלך ולשאלה של גינזבורג. אני תומך במאת האחוזים בעמדה של חבר הכנסת גינזבורג. אני רק אומר לך שבתאגידים האלה יש 56 מנכ"לים, 56 יושבי-ראש דירקטוריונים, מאות דירקטורים, מאות סמנכ"לים, תקציבים נפרדים.

ולכן הינה אני אומר לך: כנגד האינטרס הפוליטי, על מנת שמחיר המים יהיה הנמוך ביותר, צריך לבטל את תאגידי המים. ואגב, בואי נעשה בכל דבר תאגיד ברשות המקומית.

למה רק במים? הינה אני אומר לך – ולכי ותבדקי אם היו אולי גורמים פוליטיים ששלחו אותך – אם תראי רשויות מצוינות, כמו נשר, שמתנהלת ללא תאגיד בצורה מצוינת, תראי את באר יעקב, ללא תאגיד, בצורה מצוינת, אם תלכי ותבדקי, אם היית עושה עבודה רצינית, היית רואה שמרבית – –

– – יושבי-ראש התאגידים הם גורמים פוליטיים, לא מקצועיים. נכון שהם לא מקבלים שכר, אבל יש משרדים ויש לשכה ויש הוצאות מיותרות. הכלל, אגב, הוא פשוט. הכלל הפשוט אומר: משק כספי סגור, על מנת להבטיח שזה הולך לתשתיות, כלומר אתה לא נותן, לצורך העניין, אפשרות לחזור לשיטה הקודמת, שבה ייקחו את הכספים מהמים ולא יעשו את הדבר הזה.

ולכן זה הדבר הנכון. תדמייני לעצמך שהיו 56 תאגידים לחשמל במדינת ישראל, 56 תאגידים לגז במדינת ישראל. זה בדיוק, כפי שאמרתי, המקרה של הגולם שקם על יוצרו.

ומי שרוצה לייעל את משק המים, מי שרוצה למנוע ניפוח של הוצאות – זה הדבר הנכון.

ולכן, חבר הכנסת גינזבורג: 1. האם ברמה העקרונית אני תומך? דבריי ברורים. התשובה היא כן, ואני אבחן את הדברים ברוח חיובית. אבל מכיוון שאני לא רוצה שההצעה תישאר, מה שנקרא, בקריאה טרומית – וכולנו יודעים שקריאה טרומית זה נחמד, זה יופי, זו כותרת בעיתון, אבל היא לא עושה באמת שינוי – אז אני כן רוצה את התיאום עם המשרדים, מכיוון שאחרי זה הם יגיעו לוועדה וזה ייתקע. לכן אבחן את הנושא הזה, האם לאשר את זה בקריאה טרומית, מכיוון שאני חושב שאתה ואני רואים את הדברים עין בעין. אתה יודע מה? אפילו שאתה מהאופוזיציה, אשמח אפילו אם אתה תהיה יושב-ראש הוועדה, אפילו לא יודע, בהסכמת יו"ר הכנסת, שיראו שבאמת עובדים על נושאים מסוימים ביחד על מנת לקדם את הדבר הזה. לכן, אבחן את זה בחיוב. אבל מכיוון שאני לא רוצה שנישאר בסיום הכהונה של הכנסת הזאת עם קריאה טרומית, אני אראה איך אפשר לעשות זאת בתיאום.

אוקיי, אני אבדוק את זה. חבר הכנסת גינזבורג, אבדוק זאת בחיוב.

לגבי שאלתו בנושא החקלאות של חבר הכנסת שוסטר – אגב, אני אמרתי בצורה ברורה: אין מקום למה שרשות המים רוצה להעלות, ולכן אתנגד לזה, וזה לא יעלה. אגב, רשות המים, אם אתה זוכר, לפני כשנה, רצתה גם אז – לא יודע, היא אוהבת את המספר 7. היא תמיד רוצה להעלות ב-7% פלוס. גם לפני שנה היא רצתה להעלות את המחיר. אגב, היא מעלה את המחיר לכולם, גם לצרכנים הביתיים וגם לחקלאים, באותו שיעור. היא רצתה להעלות זאת אז. אגב, אמרנו 7? ב-7.7%. גם אז אני התנגדתי. למה התנגדתי? בתור רואה חשבון אני מבין קצת בכספים. חברת מקורות מרוויחה, תאגידי המים מרוויחים גם הם. אם שני הגופים האלה מרוויחים, אין שום סיבה להעלות את מחיר המים מעבר למדד, שנאמד באזור 2.5%.

לכן אני חושב שהדרישה של רשות המים היא לא במקום. בדיוק בשביל זה יש את נציגי הציבור. גם שר החקלאות דיכטר מתנגד, מהצד של החקלאים. אני מתנגד גם מהצד של החקלאים וגם מהצד של הצרכנים, ואני אומר: ההתנגדות לא מגיעה רק מתוך שיקולים ציבוריים אלא גם מתוך שיקולים מקצועיים, כי אם תפתח את הדוחות של מקורות – היא מרוויחה; תפתח את הדוחות של תאגידי המים – מרוויחים. ולכן, אין לזה הצדקה ולא ניתן למספר הזה לעבור.