קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר, אני חושב שלכולם אני לא צריך לספר את זה – למרות שיש כאלה שאולי לא הבינו את זה – אבל מדינת ישראל נמצאת במלחמה כבר למעלה משנתיים. כבר שנתיים שאנחנו בחזיתות בצפון, בדרום, ממזרח. לצערי, אנחנו עם איומים, והם רק הולכים וגדלים: האיום האיראני לא הוסר, הוא מתעצם מחדש; בלבנון עדיין אנחנו נמצאים באיום, ממש על סף פריצתה של מלחמה מחדש – כך אנחנו שומעים גם בחדשות; אנחנו רואים כמובן שחמאס עדיין שולט בעזה, והברחות הנשק מכיוון ירדן ליהודה ושומרון עובדות בקצב גבוה. כדי לנהל את המלחמה הזאת, היום ובחודשים הבאים ובשנים הקרובות – אדוני השר, אגלה לך סוד, כדי לנהל מלחמה כזאת, צריך חיילים. אם יש לקח אחד שמדינת ישראל צריכה ללמוד מ-7 באוקטובר הוא שאנחנו לא יכולים להסתמך על צבא קטן וחכם. אנחנו צריכים צבא גדול, חכם, חזק וקטלני. כדי שיהיה לנו צבא כזה, אנחנו זקוקים לחיילים.
במשך כל חיי הציבוריים אני נלחם על הנושא הזה: גיוס לכולם. ישראל ביתנו, מיום הקמתה, שמה את ערך הגיוס לכולם כמשהו בראש סדר העדיפויות, כחלק מהאג'נדה. זה ערך, ערך שאני חושב שהוא חשוב. אבל היום, אחרי 7 באוקטובר, נוכח השנתיים האחרונות ונוכח השנים הקרובות, אנחנו כבר לא מדברים על ערכים. גברתי היושבת בראש, אנחנו מדברים על צורך. מדינת ישראל צריכה חיילים. היא לא יכולה לעמוד בכל משימות ההגנה על העם והארץ, כשעשרות אלפים פוטרים את עצמם מהגיוס.
עכשיו, אני חייב לומר – אני כל הזמן שומע: גיוס חרדים, גיוס חרדים. לא מעניין אותי בכלל אם האזרח הוא חרדי, חילוני, ציוני דתי, מוסלמי, צ'רקסי, דרוזי, בדואי, זה בכלל לא משנה. השאלה היא אחת: האם אתה אזרח ישראלי? אם אתה אזרח ישראלי שרואה את עצמך זכאי לכל ההטבות שיש לאזרח, אם אתה אזרח ישראלי, לצד הזכויות שלך יש גם חובות. והחובה הראשונה, הראשונה במעלה, שלנו כאזרחים, היא להגן על המדינה. מי שלא מתאים לשירות הצבאי, מכל סיבה שהיא, יש שירות לאומי. חסרים לנו כבאים בכיבוי אש; חסרים לנו שוטרים; חסרים לנו עובדים במערכת הבריאות. אי-אפשר להגיד: אתה תשרת ואני לא. אי-אפשר להמשיך ולהגיד: אני לא חלק מהעניין הזה. לכן, גיוס לכולם צריך להיות בראש סדר העדיפויות של הממשלה ושל הכנסת הזאת. זה צריך להיות בראש סדר העדיפויות, כי אנחנו חייבים את זה.
אז מגיעה השאלה: איך נגייס את כולם? מה, תשלח עכשיו – תיכנס לבני ברק, ותשלח את כולם לבתי הסוהר? מה, תלך עכשיו לאום אל-פחם, תתחיל לגייס ערבים מאום אל-פחם? אני אומר לכם דבר מאוד מאוד פשוט: לא צריך להכניס אף אחד לבית סוהר. צריך לקבוע דבר, כלל בסיסי. מה שנקרא, פעם אמרו: ייתנו – יקבלו; לא ייתנו – לא יקבלו; ישרתו – יקבלו; לא ישרתו – לא יקבלו. פשוט מאוד. אתה אזרח בגיל 18? אתה צריך להתגייס לצה"ל. ואם צה"ל מחליט שאתה לא מתאים לו מכל סיבה שהיא, אתה תעשה שירות לאומי, שירות לאומי דרך האגף החברתי-ביטחוני במשרד הביטחון; כיבוי אש, משטרת ישראל, מערכת הבריאות. החלטת שאתה מדיר את עצמך מהכלל? החלטת שאתה מורם מעם ואתה לא צריך להיות חלק מהמאמץ הזה, לשמור על מדינת ישראל? תישא באחריות. תישא באחריות. אם לא תתגייס, לא תוכל להצביע. פשוט מאוד. אם החלטת שאתה לא רוצה להתגייס, לא תוכל להצביע.
עכשיו, העיקרון הוא שאם אתה משתמט משירות צבאי, אתה צריך לשבת בכלא. זה העיקרון. זה גם החוק היום, אגב. עריקים צריכים לשבת בכלא. אבל השאלה היא עכשיו – כשאנחנו כבר עוסקים פה בעשרות אלפים שרואים את עצמם עריקים, והפכו את זה לאידיאולוגיה – אתה אומר, מה, תושיב עשרות אלפים בכלא? אז אני מוותר על הכלא. אני אוותר לכם על הכלא, אבל לא תוכלו להצביע לכנסת. לא תוכלו להצביע לכנסת. לא תקבלו קצבאות. לא תוכלו לקבל את כל ההטבות שמקבל אזרח במדינת ישראל. וכן, כמו שאמרתי, לא תוכלו להצביע.
ואז באים ואומרים לי: שמע, זה לא דמוקרטי, אתה פוגע בזכות יסוד דמוקרטית. עכשיו, אני בלימודיי במשפטים למדתי שיש דבר כזה שנקרא משפט משווה. בואו נלך למערכות דמוקרטיות אחרות. אמרתי: מאיזו דמוקרטיה אני יכול לשאוב את העקרונות? אז אני לא יודע כמה אתם יודעים, אבל חלק נכבד ממערכת המשפט הישראלית, חלק נכבד מהעקרונות הדמוקרטיים שלנו שאבנו מבריטניה. אז בדמוקרטיה הקטנה הזאת – היא לא גדולה כמו מדינת ישראל ולא ותיקה כמונו – בבריטניה, מי שיושב בכלא לא יכול להצביע. אמרתי: טוב, בסדר. מה, נביא רק דוגמה אחת? בואו נחפש עוד דמוקרטיה, קצת יותר קטנה מבריטניה. הלכתי למדינה, לארצות הברית. אני לא יודע כמה אתם יודעים, חברי הכנסת, אבל בארצות הברית, ברוב המדינות האמריקאיות, מי שיושב בכלא לא יכול להצביע. אספר לך עוד משהו, חבר הכנסת גלעד קריב, בחלק מהמדינות, מי שיושב בכלא נשללת זכות ההצבעה שלו לצמיתות, גם אחרי שחרורו מהכלא.
במדינות קטנות כאלה כמו פלורידה, אייווה, מדינות שהן, מה שנקרא, פשיסטיות, כמו קליפורניה, ממש מדינה פשיסטית, נכון? בקליפורניה – אני חושב, האזור הכי שמאלי במפה הפוליטית האמריקאית – בקליפורניה, מי שיושב בכלא, נשללת זכות ההצבעה שלו עד לאחר ריצוי עונש המאסר ותקופת השחרור על תנאי. זאת אומרת, גם אם הוא מחוץ לכלא, הוא רק נמצא כרגע על תנאי, הוא גם לא יכול להצביע.
עכשיו, אגיד לכם, בתוך הדיונים האלה על חוק ההשתמטות שהממשלה מקדמת – לקדם חוק השתמטות בזמן מלחמה זו בגידה בציבור הישראלי; זו בגידה בביטחון ישראל. להגיד שאתם דואגים לביטחון ישראל ובה בעת לפטור עשרות אלפים משירות, זו בגידה בביטחון. אתם פוגעים ביכולת של צה"ל להגן על מדינת ישראל. מי שיודע, ואתם יודעים כמה נשק נכנס ליהודה ושומרון מכיוון ירדן. אי-אפשר לעצור את זה בלי עוד חיילים. מאיפה יבואו החיילים האלה? עוד ימי מילואים? עוד משפחות שמתפרקות? עוד עסקים שקורסים מהעומס?
לכן אני אומר לכם, שיהיה ברור, במקום להסתבך עם חוקים מורכבים ומכסות והורדות והעלאות – ומספרים לי על שבילי הזהב: נמצא את שביל הזהב, אולי הם יואילו בטובם לבוא להתגייס; אין שום שביל זהב. החבר'ה האלה מחפשים להשתמט שוב ושוב ושוב לאורך עשרות שנים, גם אחרי שעברנו את 7 באוקטובר, עם הטבח הגדול ביותר שחוותה מדינת ישראל, הטבח הגדול ביותר ביהודים מאז השואה. לכן אני אומר לכם את הדבר הפשוט – הינה, אני אומר לך, חבר הכנסת גולדקנופ: אני בטוח שכשהחוק הזה יעבור, גם אתה תגיע ללשכת הגיוס ותשאל: איפה נרשמים פה? איפה נרשמים, אני גם רוצה להתגייס. כי לצערי הפכו את הגיוס למסחרה פוליטית כדי לשלוט בקבוצות, שחס וחלילה לא יצטרפו לכלל החברה הישראלית.
לכן אני קורא לכם, חברי הכנסת הציונים – מי שלא ציוני פה בבניין הזה אין לי שיג ושיח איתו, אני לא מצפה שאחמד טיבי ואיימן עודה יתמכו בחוק הזה, כמו שאני לא מצפה שגולדקנופ יתמוך – אבל חברי הכנסת הציונים, חברי הכנסת בליכוד – הילדים שלכם, האחים שלכם, החברים שלכם משרתים בצבא, כורעים תחת הנטל הזה. אני מצפה מכם לתמוך בחוק הזה כי אין צודק ממנו, בעיקר בעת הזו.
1,058 מילים של עודד פורר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.