צמצום גובה הכספים לשיקום יישובי העוטף

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, קודם כול, תכף אסביר שהשאלה לא רלוונטית במקרה של יישובי העוטף, אבל באופן עקרוני השאלה היא יותר על חוק מס רכוש ועל פעילות מס רכוש. אם אנחנו מדברים על הבתים הפרטיים או על עסקים פרטיים – אני מניח שעל כך עיקר השאלה – החוק של מס רכוש מחזיר את מנגנון הפיצוי, ואז מס רכוש הוא זה שעושה את השמאות, ובמסגרת הנתונים של השמאות הזאת מעביר כסף או שמבצע את הפעילות עצמה.

גם מבני ציבור, בהנחה שהם של הרשות המקומית. מס רכוש לא מפצה את המדינה.

קיבוץ זה גורם פרטי, לצורך העניין, רק מאגד הרבה אנשים. זה כמו חברה.

לא, הם יכולים להיות של היישוב, זה אותו הדבר. מס רכוש לא מפצה על פי החוק על מה שהוא של המדינה עצמה. במקרה הספציפי של היישובים של חבל תקומה – אני מעדיף את הביטוי הזה על "עוטף עזה" – השאלה לא רלוונטית. למה? כי הם לא נאלצו להתמודד מול מס רכוש, חבר הכנסת בליאק. למעשה המדינה קיבלה פה החלטה מאוד מאוד חריגה כשהיא אמרה: אני כמדינה, דרך מינהלת תקומה, נכנסת לסוגיה של השיקום, ואני כמינהלת תקומה מתחשבנת עם מס רכוש על מה שמגיע לי מבחינת מס רכוש לפי החוק.

לצורך הבנת ההיקפים, מס רכוש החזיר למינהלת תקומה בממוצע כרבע מהסכום שהמינהלת נתנה ליישובים. לכן הסוגיה של ההצמדה לא רלוונטית, כי הסכום הוא כל כך הרבה יותר גבוה ממה שמגיע לפי מס רכוש.

פי ארבעה. אני אומר עוד פעם, חבר הכנסת בליאק, בממוצע הוא פי ארבעה בהשוואה למה שמגיע. שום מדד תשומות הבנייה לא הגיע לגידול של פי ארבעה. לכן מראש המדיניות הייתה להשקיע הרבה מאוד כסף ביישובים כדי לאפשר להם את התהליך הזה.

כן, כן, בוודאי. ולכן הסוגיה הזאת לא רלוונטית פה. בכל מקום אחר בארץ זה בוודאי רלוונטי. הפתרון לזה הוא רק במסגרת טיפול חוק של מס רכוש. זאת אומרת שאם רוצים לייצר איזושהי הצמדה בגלל שלמס רכוש לוקח זמן לתת תשובות, הדרך לעשות את זה היא כמובן בסעיף מפורש בחוק מס רכוש, כי מס רכוש הוא גוף שפועל לפי החוק שלו ולא יודע לזוז משם, לא ימינה ולא שמאלה.

לגבי היישובים בחבל התקומה, האירוע מנוהל אחרת ומתנהל אחרת. בכלל, זה אירוע מאוד תקדימי שיישוב פרטני מקבל כסף מהמדינה – לא רשות מקומית ולא משרד ממשלתי, אלא כל יישוב ויישוב בנפרד הוא זה שמבצע את עבודות השיקום לחברים בו, גם אם זה קיבוץ וגם אם זה מושב.

מכיר את הסוגיה.

נכון, אני אענה עליהן.

תודה רבה על הפרגון. לגבי השאלה של חבר הכנסת בליאק על קבוצת הכדורגל של קריית שמונה. בוודאי שהסוגיה הזאת מוכרת לנו היטב, וזה נכון שהיה ויכוח בין המדינה לראש העיר, רק שהוא היה ויכוח הפוך. כשהועברה המנה הראשונה של כספי השיקום, עוד לפני כמעט שנה – זאת הייתה החלטת הממשלה הראשונה שהעברתי, 200 מיליון שקל לרשויות המפונות כדי להתחיל בשיקום מבני ציבור – התחננתי מול ראש העיר להתחיל בשיקום של האצטדיון מתוך הכסף הזה, לתעדף אותו גבוה. ההחלטה העירונית הייתה אחרת. החלטת הממשלה הייתה בכוונה בנויה כך שסמכות ההחלטה הסופית היא בידי הרשות המקומית. אני מאוד מאמין באוטונומיה של הרשויות המקומיות, כמי שמייצגות את התושבים, בקבלת החלטות על סדרי עדיפויות. היה ויכוח בינינו. אמרתי: בואו נתחיל להתקדם לפחות עם האצטדיון, לפחות עם התכנון של השיקום. בוא נפריש כסף מהמנה הראשונה של השיקום לטובת האירוע הזה כמה שיותר מהר. אמרתי אותו דבר גם על הבריכה העירונית ועל עוד כמה נקודות שהיו. העמדה של ראש העיר הייתה שכל הכסף צריך ללכת קודם כול למוסדות חינוך, בראש ובראשונה, גם מעבר לצרכים הדחופים.

לא, גם מעבר לצרכים הדחופים, גם למימוש. הרי כל שיקום שאנחנו עושים, הכסף שלנו הוא מעל מס רכוש – עוד כמה ועוד כמה ועוד כמה. אני חשבתי שיש דברים שיכולים להמתין לקיץ או אפילו מעבר לזה, ושחשוב להתחיל עם האצטדיון בגלל הסמליות שבו. ראש העיר החליט אחרת. אגב, הוא הגן על עמדתו גם בדיון שהיה בוועדת הכלכלה לפני כך וכך חודשים, וזה לגיטימי. ולכן הוא קיבל את ההחלטה.

היום הוקצו הרבה מאוד כספים לעיריית קריית שמונה – גם במסגרת החלטה משלימה על שיקום, שכבר כוללת את כל כספי השיקום הנדרשים, וגם במסגרת הקצאה בהחלטת ממשלה על צמודי גדר על כסף שהוקצה לטובת מבנים חדשים או שדרוג מבנים קיימים. יש מאות מיליוני שקלים שעומדים היום לרשותה של עיריית קריית שמונה לתשתיות ציבוריות ומבני ציבור. גם כאן הסוגיה היא סדרי עדיפויות, כי יש מחלוקת בין העירייה למס רכוש – מה מגיע לפי מס רכוש, מה הנזק שהמלחמה גרמה, איזה בעיות באצטדיון.

לא, אני מסביר. בהתחלה היה ויכוח על איפה להתחיל קודם, עכשיו יש ויכוח עם מס רכוש. בעיקרון, הכסף שהמדינה נותנת מספיק להשלים את כל העלות, אבל אז העירייה לא תבנה משהו חדש אחר שהיא חשבה לבנות. ולכן היא מעוניינת להלביש כמה שיותר כסף על מס רכוש, כדי להשתמש כמה שפחות בקופה שאנחנו יצרנו, שמאפשרת לעשות עוד ועוד פרויקטים חדשים. ויכוח מול מס רכוש זה אירוע משפטי. אליו אנחנו לא יכולים להיכנס. ולכן מה שהצענו לעירייה – ואני מקווה שהיא תקבל את הצעתנו – אמרנו: תמשיכו את הוויכוח עם מס רכוש, תסיימו אותו בכלים המקובלים, אם זה יגיע לבית משפט, יגיע לבית משפט. במקביל, אנחנו מציעים, בואו נתחיל לנוע. אנחנו נתקצב בינתיים מהתקציבים העודפים שהבאנו לעירייה, נאשר לכם תכנון. כי ממילא כששאלנו את עיריית קריית שמונה: אתם רוצים עכשיו לשדרג ולשנות כל אצטדיון – איך? מה ההחלטות? מה העלויות? האם יש תוכנית מפורטת? אין. אז כדי לא לחכות לשלב הזה, אמרנו: בואו ניקח כסף – הוא לא גבוה – לתכנון. תסיימו את מלאכת התכנון, תקבלו את כל ההחלטות, איך אתם רוצים לראות אצטדיון – כבר תהיה עלות מסודרת. במקביל, תסיימו את המחלוקת עם מס רכוש, תדעו כמה ממס רכוש וכמה מהתקציב שאני אחראי עליו. אני מאוד מאוד מקווה שהעירייה תקבל את ההצעה הזאת, וסוף-סוף נוכל להתקדם באירוע הזה, כי אם לא יודעים מה רוצים לעשות, אז אי-אפשר גם לעשות.

לגבי תוכנית הבריאות, אין ספק שפרק הבריאות הוא פרק מאוד מאוד חשוב במסגרת התוכנית הכוללת. יש שיח בינינו לבין משרד הבריאות על מה שרלוונטי אלינו, לקו העימות. הוא כולל השקעה מסיבית בבית חולים נהריה, בשדרוג שלו, כולל גם מהלכים משלימים של בניית פארק הייטק וביוטק גדול בתחומי רפואה וביולוגיה ליד בית החולים, שגם מתבסס על בית החולים בחלק מה-facilities שלו. ואני מאוד מקווה שנדע לסכם את הפרק הזה כמה שיותר מהר, וביחד עם שר האוצר נביא אותו לאישור הממשלה והוא יצא לדרך.

בית החולים זיו לא נמצא בתוך קו העימות, ולכן הטיפול בו קשור לתוכנית המשלימה, ששם דווקא שר האוצר הוא המוביל, והוא יצטרך לקבל החלטה אם הוא ייכנס פנימה, ואם כן באיזה היקף ובאיזו דרך.