אלפי מבנים בלתי חוקיים ביו"ש בצמוד לצירים מרכזיים

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

סימון, אתה יודע שרבי נחמן אמר שכל העולם מספר סיפורים כדי להרדים, אבל כשהוא סיפר סיפורים זה כדי לעורר, אז אנחנו נואמים כדי לעורר.

אדוני היושב-ראש, חברותיי וחברי הכנסת, יש פיגועים שנחרתים בלב האומה. הפיגוע שבו נרצחו טלי חטואל ובנותיה הילה, הדר, רוני ומירב, הוא כזה. הן נרצחו בציר כיסופים, באחת הזירות הקשות והמצולקות ביותר של ההתיישבות בגוש קטיף. טלי שהייתה בהיריון מתקדם וארבע בנותיה הקטנות והיפות, שנורו מטווח אפס על ידי מחבלים פלסטינים.

אבל מאחורי הרצח הנורא הזה מסתתרת גם מערכת שלמה של מחדלים. שנתיים קודם לכן, באותו ציר ממש, התרחש פיגוע ירי שבו נרצחו אהובה אמרגי ושני לוחמי צה"ל, סרן מור יהודה אלירז וסמ"ר אמיר מנצורי, השם ייקום דמם. צה"ל ביקש להרוס את המבנים ששימשו מחסה למחבלים, אך צו ביניים של בג"ץ מנע את ההריסה. המבנים נשארו. ובחסותם התרחש הרצח המזעזע של משפחת חטואל. זו עדות לכך שמאבקי שטח, צווים שלא נאכפים והחלטות משפטיות שמנתקות בין מציאות לשטח גובים מחיר של חיים. הדם של טלי ובנותיה הוא עדות למה שקורה כשמדינה מהססת מול אויב מר ואכזר.

חבריי, ביהודה ושומרון נבנו בעשור האחרון אלפי מבנים בלתי חוקיים; מבנים שנצמדו אל עורקי החיים של ההתיישבות והמדינה; מבנים שחולשים ושולטים על כבישים אסטרטגיים במדינת ישראל, על צירים כמו 443, 60, 65, 90, 505, ועוד רבים. נבנו מאות ואלפי מבנים לא חוקיים, ממש על שולי הכביש. על כביש 60 לבדו, ציר האורך המרכזי של יהודה ושומרון, נבנו 6,500 מבנים בלתי חוקיים. מי שנוסע בין אפרת לקריית ארבע, בין שילה לאריאל, חולף בין עמדות שממוקמות על הציר; בתים שהפכו לעמדות תצפית ולעיתים לעמדות ירי. על פי דוח רגבים יש כיום למעלה מ-11,000 מבנים בלתי חוקיים במרחק של עד 75 מטרים מהכבישים ביהודה ושומרון. מלבד היותם מפגע תכנוני, מדובר בסכנה ביטחונית ממשית. כאמור המבנים הללו עלולים לשמש נקודות תצפית, נקודות ירי ונקודות צליפה שמקיפות את הכבישים שלנו מכל עבר. רבים מהבתים עומדים ריקים. חשוב להבין, הם עומדים ריקים. הם לא נבנו לשם מגורים אלא כחלק ממדיניות מתוכננת של הרשות הפלסטינית להשתלטות שיטתית על השטח, יצירת עובדות בשטח והקפת הצירים האסטרטגיים שלנו, כאשר בתים מושתלים במרחק נגיעה מהצירים, במטרה לשלב לחימה אזרחית במרחב שאמור להיות חף מאיומים.

לכן הדרישות שלנו ברורות: ראשית, אכיפה מלאה ומיידית של צווים האוסרים בנייה בסמיכות לצירי הכבישים. צו אינו המלצה, צו הוא כלי ביטחוני שצריך להיות מיושם ללא דיחוי. הפרת הצווים הללו תיענה בפעולה, בהריסה מהירה של מבנים שמסכנים את הציבור. ושנית, הרחבת הצו הקיים: 75 מטרים אינו פרימטר מספיק. המציאות הביטחונית מחייבת פרימטר רחב יותר; כל כביש אסטרטגי צריך להיות מוגן באופן שיאפשר שליטה, נראות ותגובה מהירה.

מי שבוחר להשתמש בבנייה על הצירים ככלי מלחמה, ייתקל בנחישות של מדינת ישראל. אני מבקשת להצביע בעד ההצעה הדחופה ולהעבירה לוועדת החוץ והביטחון להמשך מעקב וטיפול. תודה רבה.