קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה. מי שחושב שההשתמטות עוברת רק בחוק ההשתמטות והתזכיר שהגיש ביסמוט – מתבלבל; ההשתמטות בישראל, אי-השוויון בנטל, מתוקצב, ממומן היטב מכספי ציבור. מי שרוצה לראות כאן שינוי אמיתי, שינוי עמוק שישנה את פני החברה הישראלית לא רק בשוויון בנטל, שכה ברור לנו, אלא ביציאה לשוק העבודה של החברה החרדית, ניתוק התלות מההנהגה שכולאת את חברתה ויצירת ישראליות משותפת – צריך לעבוד בפירוק מיסוד ההשתמטות דה פקטו.
המצב האבסורדי שבו אנחנו מממנים מוסדות ועמותות חינוך מכספי ציבור – גם ישיר וגם עקיף, בהקלות מס – מוסדות אשר מעודדים השתמטות, אשר ראשיהם ממש קוראים לעבור על חוק שירות ביטחון, מכספי ציבור, זה מצב אבסורד ומצב חולה חברתית. ההשתמטות, רבותיי, מתוקצבת. היום עולים לכאן כמה חוקים. עולה חוק סבסוד מעונות לאברכים של חבר הכנסת אייכלר, חוק שיפגע באוכלוסיות מוחלשות ולא רק יממן משתמטים. ועולה כאן החוק הזה שלי, חוק שמבקש לתקן את פקודת מס הכנסה כך שמוסדות שעוברים על החוק וקוראים נגד חוק שירות ביטחון, לא יקבלו הקלת מס של המדינה.
אני רוצה לספר לכם רגע איך באמת עושים שוויון בנטל. אני יודעת שיש הרבה תסכול וזעם על חברה שלמה שהתנתקה מהמדינה, שלא משנה, שבעות והלוויות ואסונות ומלחמה, פצועים, קטועי גפיים, פגועים בנפש, הלומי קרב – כל זה זר לה, והיא איננה מעוניינת לקחת חלק בישראליות שלנו, של כולנו. אבל מי שחושב שהפתרונות זה שלילת זכויות בסיס בדמוקרטיה, מתבלבל. הפתרונות הם בעבודה סיזיפית וקשה, פתרונות שישנו את פני החברה ויבנו כאן, רבותיי, אחדות אמיתית, כזאת שאפשר יהיה לצמוח ממנה ולבנות כאן עתיד משותף.
עלינו, רבותיי, להתחייב שלא לתקצב שקל לחינוך ללא ליבה. איך יכול להיות שאנחנו מתקצבים חינוך מפלגתי, מפלה, גירעוני, מושחת, ללא בקרה ודיווח, וללא ליבה ושוויון הזדמנויות לילדים חרדים? אנחנו צריכים להתחייב לתקצב ולהכניס לחוק חינוך ממלכתי את הממ"ח – את החינוך הממלכתי ציבורי, שיחנך לגיוס, להשתתפות בשוק העבודה, לערכים משותפים. אפס תקצוב לחינוך ללא ליבה, וכסף ציבורי לחינוך ערכי ישראלי משותף. להפסיק לתקצב השתמטות במשאבים העצומים: סבסוד מעונות, אברכים, דיור, הנחות בארנונה. המדינה יצרה מערכת תקצוב ששווה לכ-9,000 ש"ח בחודש למשפחה – של סבסוד השתמטות. מי יוותר על דבר כזה? אנחנו צריכים להבריא את החברה שלנו, שעובדת נגד עצמה, לנתק את צינור הכספים לעמותות, גופים ואישים שמעודדים השתמטות מכספי מדינה. וזה החוק שאני מנסה להעביר פה היום. לא יכול להיות שכספי המיסים שלנו ילכו לעידוד אי-יציאה לשירות צבאי ולשוק העבודה. וכן, לאכוף את חוק הגיוס הקיים. יש חוק גיוס בישראל, פשוט לא אוכפים אותו. לא מיישמים אותו. מוותרים למי שיש איתם ברית פוליטית, מי שסוחטים את הממשלה, זה מה שקורה כאן.
אני אומרת, יש מה לעשות. יש מה לעשות, יש איך לטפל במציאות הזאת בחברה הישראלית. מי שרוצה להוקיר את גבורת הלוחמים, את גבורת בנינו, מי שרוצה לכבד את החברה הישראלית, לשמור עליה, לבנות אותה, להצמיח אותה מחדש – משקיע בניתוק צינור הכספים של השתמטות בישראל ומייצר שינוי. עכשיו יש פה שני חוקים, החוק לסבסוד מעונות למשתמטים, והחוק שמתחיל לנתק את צינור הכספים לאנשים שקוראים לעבור על החוק ולהשתמט משירות.
אבל אני רוצה להקדיש את החלק האחרון בנאום שלי לאזרחי הצפון. מאז פרוץ המלחמה קיימתי לא מעט דיונים, סיורים ופעילות פרלמנטרית בנושא השיקום של הצפון והבנייה מחדש של חבל הארץ היקר כל כך גם לליבי, ולכולנו. גילינו בימים האחרונים שכל מה שזעקנו פה היה נכון – שנתיים של כישלון. עבדו עליכם, תושבי הצפון, מכרו לכם סיפורים. נתנו לכם לחכות, לקוות, לחשוב שהפעם זה יהיה אחרת. פינו אתכם אבל לא השקיעו דבר כדי שתחזרו. מינהלת הצפון עוברת לתקומה בגלל שלא נעשה דבר שנתיים, לא מצאו מקורב מתאים לעמוד בראשות המינהלת, לא הצליחו להשחיל ג'ובים ומינויים פוליטיים, לא העבירו תקציבים – כי למי אכפת מהצפון בממשלה הזאת? ואחרי שנתיים של אפס מעשה, סגרו את המינהלת, מעבירים לתקומה. ככה עבדו עליכם, תושבי הצפון.
אבל אני רוצה להגיד משהו. לא יהיה שיקום למדינה הזאת אם לא נשקם את הצפון, אם לא נבנה מחדש בתחבורה, בבריאות, בתעסוקה, בחינוך, אם לא נייצר דיור ראוי בר-השגה, אם לא נהפוך את הצפון להיות טוב יותר משהיה לפני כן. מי שרוצה את בניין הארץ הזאת, לא יזניח את הדרום, לא יזניח את הצפון, לא ישקר ולא יתעסק במקורבים וקומבינות – על פני אזרחים והחיים עצמם.
אני רוצה לשאול אתכם, תושבי הצפון, לא מגיע לכם יותר טוב מזה? זה לא עניין של דעות פוליטיות, זה לא עניין של מפלגה, זה עניין של ערכים לאומיים, זה עניין של חברה, זה עניין של להיות בני אדם. לא מגיע לכם אנשים ראויים שלא תשעממו אותם? שתעניינו אותם? שיתעסקו בכם? זה יכול להיות, יכולה להיות הנהגה כזאת.
אנחנו או-טו-טו מציינים 30 שנה לרצח רבין. נוהגים לדבר על יצחק רבין, זכרו לברכה, בהקשר של תהליך השלום, אבל למען האמת הכהונה שלו מתאפיינת בעיקר בהשקעה מסיבית בחינוך, בתעסוקה, בתחבורה ובפריפריה. גם העיר שבה אני גדלתי, מגדל העמק, זכתה להשקעה נרחבת באזורי תעשייה בתקופת ממשלת רבין. כי הדבר הכי נכון שאפשר לעשות כדי לאחד חברה זה לצמצם פערים ולצמצם אי-שוויון ולהשקיע באנשים ובאזרחים, בלי טבלת רמזורים, בלי בייס, בלי מקורבים אלא מתוך אהבה לבני האדם פה, מתוך אהבה למדינה, מתוך תפיסה שצמצום אי-שוויון הוא שיביא אחדות, הוא יביא חברה משותפת. מעשה, פעולה, לא מילים; מעשים, ולא כוח, כסף, כבוד. מעשים. תושבי הצפון, אני אומרת לכם, אנחנו כולנו לא נצא מזה אם לא נשקם את הצפון. מי שרוצה לראות פה עתיד טוב למדינה הזאת, לא יכול להזניח שנתיים. אני מחויבת לדרך הזאת, בגלל זה הגעתי לכנסת, למען צמצום פערים ואי-שוויון, צמצום פערים בין פריפריה למרכז, חיים ראויים למדינה הזאת, לאזרחים שחיים כאן. אתם ראויים לזה, כולנו ראויים לזה.
ואני רוצה להגיד לכם: להבטיח שוויון בנטל, שיקום הצפון, שיקום הדרום, ואפס מעשים – זה עליכם, זה כתם עליכם. העם הזה ראוי לכל כך הרבה יותר. החוק הזה הוא עבור החיילים, עבור המשרתים, ואני רוצה להגיד – גם עבור קיום החוק. מדינת חוק לא יכולה להרשות שמוסדות יחנכו לעבוד נגד חוק שירות ביטחון. לא להשתמטות, כן לגיוס. תודה.
אין בעיה. שר משיב עלה לפה, ברבר את עצמו לדעת מרבית הדקות, גם טקסט באמת הזיה. אבל הדברים שצריך לענות לי, על החוק שהגשתי – על מה? על לא לתת הקלת מס לאנשים שהמוסדות שלהם והאישים במוסדות שלהם מעודדים השתמטות, בעצם לעבור על חוק שירות ביטחון. לאן תלכו? איך אפשר לשלול חוק שמה שהוא אומר זה שלא ניתן הקלת מס, כסף מדינתי, למי שמטיפים לקרוע צווי גיוס. איזה דבר? תדברו איתנו עכשיו על אחדות ועל חוק גיוס? אתם, אתם ממש מעודדים מעבר על החוק.
תגיד לי אתה, זאת לא אנרכיה? זאת לא אנרכיה לתת לאנשים כסף מדינתי כדי לעבור על החוק? ועוד על מה, על איזה חוק? חוק שירות ביטחון בזמן מלחמה. החוק הזה הרי הוא פשוט, הוא לא עולה כסף למדינה, הוא יכניס כסף למדינה. אבל אתם החלטתם, מה שנקרא, לעבוד על הציבור. מורחים שנתיים בדיונים חסרי תכלית, חסרי תכלית, על עלק חוק גיוס, כשיש חוק גיוס חובה, ורק צריך לאכוף אותו. אבל אתם מתקצבים השתמטות מצד שני ועוצמים עיניים מול אנשים ואישי ציבור שמתוקצבים, ממומנים מכספי מדינה, שקוראים לעבור על החוק, שמטיפים לעבור על החוק, שמשתמשים בכל סמכותם – הדתית, הקהילתית, החברתית, בכל סמכותם – כדי שאנשים לא יצאו לחוק שירות ביטחון.
אני רוצה להגיד לכם, אתם באמת באמת חבורה שאיבדה כל רסן. אתם הולכים להעלות חוק של אייכלר, אחד האנשים עם המניפסטים הכי אנטי-ציוניים שידעה הכנסת. אייכלר, הכי אנטי-צה"ל שאפשר לשמוע פה. את החוק שלו לסבסוד אברכים אתם תעבירו פה היום; לחוק שלי לגדיעת צינור ההשתמטות, תקצוב ההשתמטות – אתם מתנגדים. אחר כך תדברו בעד הלוחמים? בעד החיילים? אתם בזים להם, אתם עובדים נגדם. אתם עובדים נגד הציבור הזה. אתם עבדתם על הלוחמים, עבדתם על החיילים, ביזיתם אותם. התעלמתם מהמצוקה שלהם. נתתם להם לצאת לסבב ועוד סבב ועוד סבב ולא גייסתם אחד. והוא, אייכלר, גדול האנטי-ציונים של הכנסת, מעביר חוק השתמטות עכשיו היום? מעמיק את ההשתמטות? נשמע למישהו הגיוני?
אני רוצה לשמוע אותך, משה סולומון. נשמע לך הגיוני שהחוק הזה, שבסך הכול אומר שלא ניתן הקלת מס למי שמעודדים השתמטות ואי-יציאה – באמת, חוק שירות ביטחון, זה הגיוני? אתה תצביע נגד חוק כזה? תיתן כסף למי שמעודדים השתמטות? זה מה שתעשה? זה עליכם. בושה.
1,293 מילים של נעמה לזימי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.