קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, בהתאם לסעיף 2 לתקנון הכנסת, החליטה ועדת הכנסת להציע לכנסת לבחור בחברי הכנסת אליהו רביבו ויעקב מרגי כסגנים ליושב-ראש הכנסת. הם יכהנו במקום חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי, שהתפטר מתפקידו כסגן ליושב-ראש ביום 31 ביולי 2025, וחבר הכנסת ארז מלול, שחדל לכהן כחבר כנסת, ומקווים שיחזור מהר. אבקש את אישורה של הכנסת להצעה זו.
אדוני השר, אדוני היושב-ראש – – –
לא, אני מוריד לך 300 קולות אם אני חוזר על מה שהיא אמרה עכשיו.
שאלת למה עליתי. עליתי לדבר על מכתב האומנים המהוללים – –
– – אותם אומנים שמדברים בשם אזרחי ישראל, אומנים בפני עצמם, בפני הקליקה הזאת שלהם שם בתל אביב. אז רק בואו נבין מה הייתה העצומה הזאת, מה הם כתבו בעצומה הזאת – איך אמרה המדיה, האפסים האלה: אנו "שותפים כאזרחי ישראל לאחריות לאירועים המחרידים ברצועת עזה, ובפרט הרג ילדים ובלתי מעורבים, הרעבה, גירוש אוכלוסייה והחרבה חסרת תוחלת של ערי עזה. אנו קוראים לכל מי ששותף לקביעת מדיניות זו והוצאתה לפועל – חדלו! אל תיתנו הוראות בלתי חוקיות ואל תצייתו להן. אל תבצעו – – – פשעי מלחמה".
אתה מבין, אני שואל: אלה מישראל, האנשים האלה? אלה יהודים? אלה ישראלים? זה האומנים המהוללים, האומנים.
אני באמת בהלם שהאנשים האלה, אפשר להגדיר אותם כישראלים, כיהודים. כל מי שחתם על המכתב הזה, הוא בגד בחיילי צה"ל. הם מאשימים פה את חיילי צה"ל בפשעי מלחמה, הם קוראים להם לסרב פקודה, וזה פשוט – אתה יודע, הם כתבו במכתב של העצומה, איך הם אמרו? "שותפים כאזרחי ישראל". מי אתם שאתם מדברים כ"שותפים כאזרחי ישראל"? אזרחי ישראל לא יכולים לראות אתכם, לא יכולים לשמוע אתכם. אומנים, חצי מהרשימה שם, פעם ראשונה אני שומע את השמות שלהם. זמרות, כל מיני דברים כאלה – פעם ראשונה. אומנים, עלק. והם מדברים, "שותפים כאזרחי ישראל". אזרחי ישראל מקיאים אתכם, לא יכולים לראות אתכם, לא יכולים לסבול אתכם, לא יכולים לשמוע את מי שמאשים את חיילי צה"ל בפשעי מלחמה. אומנים, מותר להם.
ומי היו החותמים פה? אני זיהיתי פה מכנה משותף בין הכנסת לבין האומנים האלה. אז מי שחתם זה ככה: בתפקיד איימן עודה חתם גידי גוב; בתפקיד עאידה תומא סלימאן חתמה חוה אלברשטיין; בתפקיד עופר כסיף חתם אסף אמדורסקי; בתפקיד אימאן ח'טיב יאסין חתמה אחינועם ניני.
ואני אומר עוד דבר: אם כל כך חשוב לכם ואתם דואגים לאזרחים המסכנים האלה שם – באמת צריך לרחם עליהם, על העזתים, שסתם אנחנו נטפלים אליהם – – –
זה בדיוק העניין. תראה, עוד שתיים שחתמו על זה, רבקה מיכאלי וריקי גל – עושה רושם שהן בשלניות חבל על הזמן, שהן נמצאות ויודעות לבשל ויוצא להן, נכון? הן עושות רושם של נשים כאלה בשלניות. תבשלו סירים, תיסעו לעזה, תאכילו שם את העזתים, בטוח יקבלו אתכן בברכה, יתייחסו אליכן יפה. אתן תדאגו להם, הם ידאגו לכן בדרך שלהם. וגם תישארו שם, כי אנשים כאלה, רוב מוחץ של אזרחי מדינת ישראל בזים לאנשים מהסוג הזה. אנשים שמאשימים את חיילי צה"ל בפשעי מלחמה – –
– – אין להם מקום במדינת ישראל, ואנחנו צריכים לא רק לדבר, אנחנו צריכים לעשות מעשה. אדוני השר, צריך לחשוב איך אנחנו עושים ביחד. האומנים האלה – – –
לא רק ראשי ערים, גם אנחנו כממשלה, ככנסת. מי שמאשים את חיילי צה"ל בפשעי מלחמה, אסור שיקבל שקל ממשלמי המיסים.
אין היגיון בזה. לא תאגיד, לא רשות השידור, לא רדיו – לשום הופעות לא להזמין אותם. האנשים האלה, לא הגיוני שאזרחי ישראל וחיילי צה"ל יממנו אותם מכספי המיסים שלנו.
ינון, אתה מבין? אתה מבין? חיילי צה"ל צריכים לשמוע, זה שהוא קורא "פשעי מלחמה". תודה.
581 מילים של אופיר כץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.