הצעת חוק סיוע כלכלי לעידוד לומדי תורה וסטודנטים נזקקים (תיקון – קיום הוראות חוק שירות ביטחון כתנאי לסיוע), התשפ"ה–2025

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

בטח, בוודאי.

אני אתייחס.

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה – הרב פרוש, שאלת, אענה לך. זה חמור מאוד בעיניי. זה לא צריך לקרות. צריך שתהיה רגישות למי שיושב שבעה, למי שנמצא באבל, אין פה שאלה בכלל. זה הכול.

פשוט. תשובה פשוטה. גם אם תשאל את קריב, גם הוא יגיד לך את זה.

הינה, המסר פה עובר, אני מדבר כאן בשידור חי. אני בטוח שהמסר יועבר גם לשר הביטחון. צריך שתהיה רגישות כאשר אדם יושב שבעה. אני לא בטוח אם כל החברים באופוזיציה מסכימים עם זה.

הרב פרוש, אני מסכים, ודאי שצריכה להיות רגישות. אני בכלל חושב שכל המעצרים, כאשר אנחנו מגיעים להבנות ומקדמים חקיקת גיוס חסרת תקדים, היסטורית, שיש עליה הסכמה רחבה, זה דבר שהוא מיותר. זה דבר שהיועצת המשפטית לממשלה לשעבר עשתה, הנחתה לעשות את זה רק כדי לתקוע מקלות בגלגלי הממשלה הזאת. שום סיבה אחרת אין כאן. הרי לא נצליח לספק כאן את צורכי הביטחון של הצבא באמצעות מלחמת קודש ובאמצעות התבצרות של כל אחד בצד שלו. ברור לנו שהם מנסים להשתמש בכם. הרב פרוש, ברור לנו שהם מנסים להשתמש בדבר הרגיש הזה, בלומדי התורה, כדי לפגוע בנו, כדי לפגוע בכם.

גם כל ההצעות שמביאה כאן חברת הכנסת מירב כהן – לא הקשבתי לה לגמרי, אבל היה נראה לי שהיא מרחמת על שונאי ישראל בעזה. עליהם היא מרחמת, אבל על הילדים והתינוקות של החרדים – על זה היא מביאה הצעת חוק, לפגוע בנזקקים, לפגוע בביטוח הלאומי, לפגוע בתינוקות של הציבור החרדי. עם זה אין לכם בעיה, אבל המסכנים בעזה – זה כואב לכם.

המסכנים. אף אחד לא נותן לחמאס להשתקם.

אתם לא חלמתם שראש הממשלה נתניהו יצליח לפרק את החמאס עד כדי פירוקו – –

– – מקלפי המיקוח שלו. כל החטופים החיים חזרו הביתה, והחללים חוזרים ויחזרו עד האחרון שבהם.

מה אתם הייתם עושים? יאיר לפיד אמר להיכנע להם. להיכנע – –

– – לצאת החוצה. לא לחסל את סנוואר, לא לכבוש את רפיח, לא לחסל את נסראללה, לא להפציץ באיראן. אתם רציתם – – –

הייתם חותמים על עוד הסכם כניעה.

את הצפון וגם את אשקלון הייתם נותנים להם.

אתם, אין לכם שום ערך למורשת ישראל, לארץ ישראל. כל האידיאולוגיה שלכם זה רפיסות, זה כניעה והסתה נגד החרדים.

אדוני היושב-ראש, אני אקרא לאמסלם.

אני לא צריך להרים את הקול שלי.

לגופו של עניין, יש כאן תגובה של שר החינוך: הצעת – –

– – החוק מבקשת לתקן את חוק סיוע הכלכלי ללומדי תורה וסטודנטים נזקקים ככה שהסיוע יותנה במילוי חובות לפי הוראות חוק שירות הביטחון. אבקש להתייחס לכך מאחר ששאלת תשלום הסיוע הזה נמצא מזה זמן בבחינה משפטית, וכי מדובר בקבוצה קטנה של כ-40 לומדי תורה, אברכים מבקשי סיוע. את שומעת, חברת הכנסת כהן? הלכת לך בפינצטה, בדקת כל מסכן שיש לו כיפה שחורה על הראש כדי לעמוד כאן מעל הדוכן ולתקוף אותו. 40. 40 אברכים, 40 לומדי תורה שזקוקים לסיוע – –

– – כולם ביחד מקבלים פחות מהמשכורת שלך. את יושבת פה ולא עושה כלום.

– – – הם לפחות לומדים תורה ומגינים על עם ישראל.

40 איש, לא 40,000 איש.

לא 40 מאות, לא 40 עשרות; 40 אנשים מסכנים שמבקשים סיוע.

כן? זה מה שכואב לך? את הולכת בפינצטה. אתם מלאי שנאה לציבור החרדי. אתם חושבים שככה תקבלו יותר קולות.

אדוני היושב-ראש – – –

אני משיב לך, נכון.

40 לומדי תורה, אברכים מבקשי סיוע. 40, הרב גולדקנופ. הולכים ומחפשים אתכם בפינצטה. אלה שמציעים לכם דף ריק – בואו, רק תיכנסו, ניתן לכם פטור ממיסים לכל החיים, ונבנה לכם ארמונות – אלה הולכים עכשיו ומחפשים אתכם בפינצטה. 40 אנשים מסכנים מבקשי סיוע, שנמצאים בבחינה משפטית, שגם ככה היא מוקפאת עוד מאפריל 2024 – כבר שנה וחצי – על זה עכשיו היא מגישה הצעת חוק. חוק אחרי חוק, מסכנים שאין להם הכנסה ומשלמים דמי ביטוח לאומי מופחתים, 40 מבקשי סיוע שהיא אספה אותם בפינצטה ורוצה לפגוע גם בהם. אלה השותפים שתדעו איך לעולם לא להקשיב להם, להיזהר מהם, להיזהר מהבטחות השווא שלהם. הם לא מעריכים אתכם, הם בזים לכם, הם בזים למורשת, הם בזים ללימוד התורה. היזהרו מהם.

אני רוצה לומר בדקות שנשארו – שמע, אדוני היושב-ראש, הכתבת דפנה ליאל תמצתה במשפט אחד, עכשיו, בפוסט שהיא העלתה לטלגרם שלה, תמצתה במשפט אחד את כל התורה, כל התורה על רגל אחת. שמע מה היא אמרה: קרעי מתגאה: הפכנו את הייעוץ המשפטי להערת שוליים. במילים אחרות – תשמע את המשפט, משפט מכונן, משפט שאני אומר אותו בכל ישיבת ממשלה ואומר אותו בכל מקום ובכל ריאיון, משפט מכונן של דפנה ליאל: מי צריך חקיקה להחלשת מעמד היועצים המשפטיים כשמיישמים את זה בפועל? זאת כל התורה על רגל אחת. לא צריך חקיקה. יועצים משפטיים הם רק יועצים. כשמם כן הם. צריך לדעת לעמוד נחושים מול היועצים המשפטיים שמבקשים ליטול לעצמם סמכויות. לא צריך חקיקה להחלשת היועצים המשפטיים. החוק מראש מחליש אותם בשם שלהם – יועצים משפטיים. הם יועצים ותו לא.

אם אנחנו לא עוברים על החוק. אנחנו יכולים לעשות וליישם מדיניות, גם אם יועץ משפטי אומר שבעיניו זה לא עובר בג"ץ, או שבעיניו זה לא חוקתי, או שבעיניו זה לא נראה טוב. זאת כל התורה על רגל אחת. אז תודה לך, תודה לדפנה ליאל שנתנה כאן את המשפט המכונן הזה: מי צריך חקיקה להחלשת מעמד היועצים המשפטיים כשמיישמים את זה בפועל? זאת בדיוק כל התורה על רגל אחת. היא תקפה לא רק ליועצים המשפטיים, היא תקפה גם לגבי בג"ץ. מי צריך חקיקה להסדרת מעמד בג"ץ כשאפשר ליישם את זה בפועל? בג"ץ נטל לעצמו סמכויות בניגוד לחוק, וצריך לומר לו לא. צריך לומר לו: פסק הדין הזה שלך, צו הביניים הזה שלך, מנוגד לחוק. אנחנו דמוקרטיה, אנחנו לא אריסטוקרטיה, אנחנו לא שלטון מועצת חכמי המשפט.

לא, אנחנו שלטון החוק. כאשר יש רשות דמוקרטית אחת שעוברת על החוק, הרשות השנייה מאזנת אותה, בולמת אותה. מי צריך חקיקה של רפורמה משפטית כשאפשר ליישם אותה בפועל? תודה, דפנה.