קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
מכובדי הנשיא הרצוג, אני כבר אמרתי – וציפיתי לשמוע גם תגובה – אמרתי שיצחק עמית הוא נשיא בית המשפט העליון. זאת עובדה. אבל אמרתי - -
- - אמרתי והוספתי, אמרתי והוספתי - - -
אבל אמרתי והוספתי: אני ראש ממשלת ישראל, אלה שרי ממשלת ישראל. זאת עובדה. זאת עובדה.
וזהו יושב-ראש כנסת ישראל, ואלה חברי כנסת ישראל, וגם זאת עובדה. גם זאת עובדה.
את העובדות האלה צריך להכיר מכל מצד, ולא רק מצד אחד. זה מה שצריך כאן, אדוני הנשיא, ואני מסכים איתך, אבל זה מה שצריך להיות. וזה, לצערי, עדיין לא מתקיים. אבל, איך אומרים? עוד חזון למועד.
חברות וחברי הכנסת, שרות ושרי הממשלה, אחיי ואחיותיי למשפחת השכול, קרובי הנופלים במלחמה, שכל העם מכיר את הקרבתם, אני יודע את ייסורי האובדן שאתם חווים. אני חושב עליכם בכל יום, בכל יום, לא רק כשאנחנו נפגשים; בכל פעם שאני נדרש להחלטה שתגבה חיים. אני חושב עליכם בכל יום בלב שבור. והבנים והבנות הגיבורים ייזכרו לעד כדמויות מופת שבזכותם מובטחים חיינו.
משפחות החטופים החללים, אנחנו מחויבים להשיב את כולם ארצה, עד האחרון שבהם.
אלה לא מילות סרק. אמרנו את הדברים לגבי החטופים החיים בעזה. יש מי שלא האמין, אני האמנתי, חבריי האמינו, והלוחמים שלנו, הגיבורים, עשו את העבודה והשיבו אותם.
יקיריי אזרחי ישראל, זכיתי לגדול בירושלים, בשנות חיי הראשונות היה בית הוריי – צילה ופרופ' בן ציון נתניהו, זיכרונם לברכה – הבית שלנו היה נטוע בלב השכונה תלפיות. ובסמוך אלינו התגוררו ענקי רוח כמו הסופר ש"י עגנון, ההיסטוריון הדגול פרופ' יוסף קלוזנר. קלוזנר היה מורו של אבי. אחי ואני – אחי הצעיר עוד לא נולד – היינו מבקרים בביתו, ולימים קראתי את ספריו. הם ליוו אותו במהלך כל שנותיי. קלוזנר כתב על יהדות ואנושיות, על שורשי הדתות האחרות, על ספרות ושירה, על פילוסופיה וציונות. ספר חשוב אחד שאליו חזרתי שוב ושוב במלחמה הנוכחית נקרא "כשאומה נלחמת על חירותה".
קלוזנר כמובן היה בקי ברדיפות, בכאב, בסבל שעברו על עמנו בן אלפי השנים. אבל בספר הזה, בספר הזה הוא בחר לתאר את הגבורה הנשגבת של מגיני עם ישראל וארץ ישראל במהלך הדורות: גיבורי התנ"ך, ובעקבותיהם מצביאים כיהודה המכבי, יוחנן מגוש חלב, בר כוכבא והלוחמים עזי הנפש שקמו לנו בדורות התחייה. כולם יוצרים שרשרת גבורה מעוררת השראה, כאומה שנלחמת ללא הרף על חירותה, ועוד לפני כן – כאומה שנלחמת על עצם קיומה. ספרו של קלוזנר נכתב לפני הקמת המדינה, והייתה לו מטרה, אני מצטט: לחשל את רוחם ולחזק את ידיהם של בנינו במלחמתם הקשה על ארצנו ובארצנו.
המלחמה הקשה הזאת נמשכת מדור לדור. בשנתיים האחרונות, בהמשך ישיר למלחמת העצמאות, זאת הייתה מלחמה בשבע חזיתות. אבל מעל הכול, חברי וחברות הכנסת, זו הייתה מלחמת תקומה. יום הטבח הנורא ב-7 באוקטובר היה רגע מבחן שמעטים כמוהו היו בתולדות מדינתנו.
התחלנו מבירא עמיקתא, מהאסון הנורא ביותר שפקד אותנו מאז השואה. קמנו על רגלינו, השבנו מלחמה שערה למבקשי נפשנו. פעלנו להסיר מעלינו את האיום הקיומי של איראן ושלוחותיה. הגנו בחירוף נפש על מפעל התקומה הלאומי שלנו, הוא מדינת ישראל. אנחנו משקמים ומעצימים את עוטף עזה כחבל התקומה, וכך אנחנו עושים גם בצפון.
בתום 24 חודשים של לחימה רצופה הגענו לאיגרא רמא, לפסגת החרמון, לשמי טהראן ולרגע המרטיט של השבת חטופינו. בסך הכול השבנו 239 חטופים ושבויים בעסקאות השחרור הקודמות ובמבצעי החילוץ הנועזים של לוחמינו. לפני שבוע השבנו ארצה את 20 החטופים החיים הנותרים ואיתם 12 חטופים חללים, אבל המשימה טרם הושלמה. בעזה נותרו 16 חטופים חללים, מהם שניים אזרחים זרים מתאילנד וטנזניה ו-14 חללים ישראלים. אלה שמותיהם: הדר גולדין; תמיר אדר; דרור אור; סהר ברוך; מני גודארד; רני גואילי; עוז דניאל; אריה זלמנוביץ'; טל חיימי; אסף חממי; איתן חן; עומר נאוטרה; עמירם קופר; ליאור רודאיף.
טוב שאתם מתקנים, אבל איש לא צריך להזכיר - - -
אבל איש לא צריך להזכיר לנו את חשיבות המשימה הקדושה של השבת החטופים החללים. אנחנו פועלים ללא הרף, אני לא מפריז, אנחנו פועלים ללא הרף, כולל בישיבה שקיימתי ממש לפני שהגעתי לכאן. אנחנו פועלים כל הזמן להשלים את המשימה הקדושה הזאת.
חברי הכנסת, אני חייב להעמיד דברים על דיוקם באופן הברור ביותר. שוב ושוב אנחנו שומעים את הטענה שלפיה עסקת החטופים הזאת כבר הייתה מונחת על השולחן לפני שנה. כמה שזה לא נכון. בשום שלב – לא לפני חצי שנה, לא לפני שנה, לא לפני שנה וחצי – בשום שלב חמאס לא היה מוכן למתווה שהשגנו עכשיו: השבת כל החטופים בבת אחת; שליטה של צה"ל ברוב שטחי רצועת עזה; נוכחות של צה"ל ברוב שטחי רצועת עזה; והחלטה מפורשת בהסכמה בין-לאומית רחבה, כולל של מדינות ערביות ושל כמעט כל העולם המוסלמי, על פירוז הרצועה ופירוק חמאס מנשקו. ואני מוסיף לכם – אנחנו נחושים להשיג גם את זה וגם את זה, את כל יעדי המלחמה, חיסול חמאס כגורם מדיני וצבאי, ואנחנו נשיג את המטרות הללו.
הצלחנו להביא את המתווה הזה מכיוון שחמאס הרגיש היטב את החרב על צווארו. במשך שנתיים הפעלנו עליו לחץ צבאי עצום, לחץ שהלך והתגבר, ושבאמצעותו שחררנו כמעט 200 חטופים עוד לפני הסבבים האחרונים. חיסלנו את רבי המרצחים, אלה אדריכלי הטבח. חיסלו עשרות אלפי מחבלים, השמדנו אין-סוף תשתיות טרור. השתלטנו על כל המעברים לרצועת עזה ולא פחות מכך –ריסקנו את הציר האיראני שחמאס נשען עליו. הלחץ על חמאס הגיע לשיאו בהחלטה שקיבלתי להיכנס את תוך העיר עזה – אני וחבריי שתמכו בהחלטה שלי להיכנס לרצועת עזה – וזה היה המעוז האחרון של ארגון הטרור. מה שחמאס הבין – ראינו את זה מייד, מהר מאוד – הוא הבין שהוא עומד לפני כליה, ולכן הוא נסוג מהדרישות הבלתי-אפשריות שלו, שלא היו מאפשרות לנו לעמוד ביעדי המלחמה.
חמאס התעקש פעם אחר פעם, לא נשחרר את כל החטופים אלא אם כן נמשיך לשלוט בעזה. לא נתפרק מהנשק, ישראל תיסוג, צה"ל ייסוג מכל השטח של הרצועה. המעברים יהיו בידינו. אנחנו נשלוט, אנחנו נהיה שם, אנחנו אפילו נשקם, הכול חוזר. זה לא מה שקרה, כל זה לא קיים. אילו הייתי מקשיב לרבים שנמצאים באולם הזה וגם מחוצה לו, אתם שקראתם לי לעצור את המלחמה, להיכנע, להרים ידיים.
אילו כך היה קורה, אילו כך היה קורה, אילו הייתי מסכים להוציא את צה"ל עד המטר האחרון – זאת הייתה התביעה וזאת הייתה הדרישה. ונאמר לנו: אחר כך תחזרו, ייתנו לכם. אתם רוצים שאני אקריא לכם ציטוטים? אני חוסך לכם את זה.
אני חוסך לכם. אילו כך היה קורה - - -
אילו הייתי נכנע לתכתיבים האלה, המלחמה הייתה מסתיימת בניצחון מוחץ של חמאס ושל הציר האיראני כולו.
סנוואר, דף ונסראללה היו נשארים בחיים. הם היו יוצאים החוצה בשיא כוחם.
הם היו נשארים בשיא כוחם, יוצאים החוצה עם סימני "וי", לא מגוחכים ופתטיים.
אגב, את זה הם בקושי עושים עכשיו.
אבל חיזבאללה היה מאיים על ערינו עם 150,000 טילים ורקטות.
(חבר הכנסת ירון לוי יוצא מאולם המליאה.)
כשזאת אמת זה כואב, והינה האמת. זאת הייתה האמת לאמיתה. אם הייתי נכנע לתכתיבים שלכם, חמאס היה עומד על תילו.
סנוואר היה עומד על תילו. נסראללה היה עומד על תילו.
חיזבאללה, עם 150,000 טילים ורקטות, מאיימים על ערינו.
כוח רדואן היה במרחק של מטרים ספורים מפלישה לגליל.
תושבי הדרום והצפון לא היו חוזרים מעולם לבתיהם – אבל הם חזרו. משטר אסד הרצחני היה נותר על תילו.
זו האמת, אתם יודעים את זה. כמה שתצעקו לא תוכלו למסך את זה ולעוות את זה.
אתם יודעים את זה, וכולנו יודעים את זה.
אבל מעל הכול, מעל הכול, מעל הכול, היה דבר אחד.
איראן הייתה ממשיכה לייצר בקצב מואץ עשרות אלפי טילים בליסטיים באין מפריע, ובתוך כמה חודשים היא הייתה מפתחת פצצות אטום במטרה להשמיד אותנו.
כן, גם אותך, חברת הכנסת. את כל אזרחי ישראל בלי יוצא מן הכלל – יהודים, ערבים, שמאלנים, ימנים, חרדים, חילונים – כולנו היינו עולים מעלה לשמיים בעשן אטומי.
המדינה כולה הייתה בסכנת השמדה, מיליוני אזרחי ישראל - -
- - עמדו בפני סכנת כליה, ואנחנו עמדנו בפני איום קיומי פשוטו כמשמעו.
אתם יכולים לנסות להתעלם מזה. אני לא מתעלם מזה. פעלנו כדי להעלים את זה, כדי להרחיק את זה, כדי להסיר מעלינו את האיום הזה שאתם מבטלים אותו בצעקות, בכל מיני גינויים, בכל מיני דקירות.
תסתכלו על האמת היסודית. זה האיום שחבריי ואני, בזכות גיבורינו חיילי צה"ל ומפקדי צה"ל וזרועות הביטחון השונים – את האיום הזה אנחנו הסרנו. ושום צעקות שלכם, שום גיבובי שטויות שלכם לא ישנו את זה ולא יסתירו את זה.
אני לא הייתי מוכן בשום אופן להסכים שהמלחמה תסתיים בתכתיבי הכניעה שהחמאס דחף ולחץ, לצערי בעזרת אנשים גם מתוך הארץ - -
- - ובעזרת ממשלות העולם, בעזרת התקשורת העולמית, בעזרת כל העולם. לא הייתי מוכן לקבל את התכתיבים הללו. הממשלה בראשותי לא קיבלה אף אחת מדרישות החמאס. והתוצאה של המדיניות התקיפה שלנו היא שהרחקנו את האיום הקיומי מעל ראשינו, הנחתנו מכות מחץ על כל חלקי הציר האיראני, על איראן עצמה, על חיזבאללה, על חמאס, על החות'ים, על משטר אסד שכבר לא קיים; העצמנו את כוח ההרתעה של ישראל, זקפנו את קומתנו, השבנו את חטופינו, כל החיים. חלק מהחללים עדיין שם, ואנחנו נחזיר גם אותם.
במקום לצאת חפויי ראש מעזה נשארנו בתוך הרצועה, נשארנו בפנים, כשאנחנו לופתים את החמאס מכל עבר. כך רואים אותנו בעולם כולו. אני רוצה להגיד לכם, חברות וחברי הכנסת, כך רואים אותנו בעולם הערבי כולו.
אני רוצה לקרוא לכם דברים שכתב לפני כמה ימים עיתונאי מוביל מאיחוד האמירויות, אמג'ד טאהא. אני פעם ציטטתי אותו כאן, אבל הינה מה שהוא כתב עכשיו: ארגון חמאס, זרוע האחים המוסלמים הפלסטינית, נכנע לפקודת ישראל ולאזהרת הנשיא טראמפ. מעטים באזור זה מגלים אומץ כזה. והינה המסר שבעל הטור האמירתי שולח לצוררי ישראל: עשיתם הכול כדי שהאנטישמיות תנצח, והיא שוב הפסידה. ישראל היא חלק מהעבר, ההווה והעתיד של המזרח התיכון. החמאס הובס.
חברות וחברי הכנסת, בזכות שרשרת ההישגים הכבירים שלנו, בזכות גבורת לוחמינו ומפקדינו בכל זירה, ובזכות ההחלטות המושכלות, הנחושות, ולעיתים האמיצות שקיבלנו, ביססנו את מעמדנו כמעצמה. אבל המערכה לא תמה. ראינו אתמול את החמאס מפר בבוטות את הסכם הפסקת האש. לדאבון ליבנו, שני לוחמים נפלו בזמן הפסקת האש: סמל ראשון איתי יעבץ, זיכרונו לברכה, ורב סרן יניב קולא, זיכרונו לברכה. החמאס הרגיש מייד את נחת זרוענו. תקפנו אותו עם 153 טונה פצצות. 153 טונה פצצות. תקפנו עשרות מטרות לאורכה ולרוחבה של הרצועה, חיסלנו מחבלים רבים, וביניהם גם מפקדים בכירים.
אני הבהרתי מלכתחילה: הפסקת אש היא לא רישיון לחמאס לאיים עלינו. לתוקפנות נגדנו יש ויהיה מחיר כבד מאוד. ובסוף התהליך, שסיכמנו יחד עם הנשיא טראמפ בעבודה משותפת, הכוח הצבאי והשלטוני של החמאס יחוסל. גם במעגל רחב יותר אויבנו מנסים להתחמש מחדש, אויבנו מנסים לאתגר אותנו. במזרח התיכון האלים והפראי איומים ישנים לובשים צורות חדשות, וישנם גם איומים חדשים. אנחנו עומדים על המשמר, ואנחנו גם פועלים כדי לסכל אותם.
לא על הכול יודעים, וייתכן שלא על הכול ידעו. ידנו האחת אוחזת בנשק כדי להכריע את דורשי רעתנו, ידנו השנייה מושטת לשלום לאלה שרוצים לעשות עמנו שלום, והיום יש לא מעט, אפילו הרבה. לצד האתגרים הגדולים שלפנינו יש הזדמנויות גדולות להרחבת מעגל השלום באזורנו, גם מעבר לו.
המדיניות שלי, ולא מהיום, היא ששלום עושים עם החזקים, לא עם החלשים. והיום כולם יודעים שמדינת ישראל היא מדינה חזקה מאוד, מדינה חזקה מאי-פעם. בזכות עוצמתנו הייתה לי הזכות להביא יחד עם ידידנו הנשיא טראמפ את הסכמי אברהם עם ארבע מדינות ערב. בזכות עוצמתנו, ובשיתוף פעולה חוזר עם נשיא ארצות הברית, אני מאמין שנביא עוד הסכמי שלום עם מדינות במרחב.
אבל כדי שנגשים בהצלחה את כל יעדינו, כל יעדינו, עלינו לשמור ביתר שאת על אחדותנו. ואני רוצה להבהיר: האחדות אף פעם - - -
אחדותנו. האחדות אף פעם לא תהיה מוחלטת. אנחנו יודעים את זה. יש אצלנו דעות שונות, יש מחלוקות בנושאים עקרוניים. אבל כפי שאמרתי פעמים רבות לאויבינו – ואגב, הם לא הקשיבו לי – אמרתי להם: אל תטעו בנו, ברגע האמת, ביום מבחן, כולנו נעמוד יחד, נעמוד יחד כחומה בצורה. כך עשינו וכך עלינו להמשיך לעשות.
אני קורא לכולם, לחברי הקואליציה והאופוזיציה גם יחד, ובאמצעותכם לציבור: אנחנו יודעים, אנחנו קוראים על זה, אנחנו צמים על זה כל שנה.
אנחנו יודעים איזה חורבן נורא - -
- - גרמה שנאת חינם בתולדות עמנו.
זה הזמן להנמיך את גובה הלהבות.
בדמוקרטיה אפשר להגיע להכרעות של רוב ומיעוט, אפשר גם להגיע לפשרות, אפשר וצריך לדון במחלוקות, אבל לעשות זאת בענייניות, בטח לא באלימות, בטח לא באיומי רצח על נבחרי ציבור, בטח לא באיומי רצח על ראש ממשלה ובני משפחתו וגם על משפחותיהם של שרים.
וכולם יודעים מהם גבולות השיח המקובל. כולם יודעים את זה, בייחוד אלה שחוצים את זה.
יו"ר הקואליציה אופיר כץ, אייכה? תקום רגע. קודם כול, אני רוצה להודות לך על המאמצים שעשית עד עכשיו. תודה לך.
לא, להזהיר אותך. אתה תצטרך לעבוד קשה, כי אנחנו הולכים בקרוב להעביר את תקציב המדינה לשנת 2026.
אנחנו נוסיף לחזק את כלכלת ישראל.
כולם הסבירו לנו שכלכלת ישראל תתמוטט, שהיחסים עם ארצות הברית יתמוטטו - -
- - שישראל חלשה וחייבת להיכנע. אז אני רוצה להגיד לכם, ההישגים של כלכלת ישראל תוך כדי המלחמה - -
- - מעוררים השתאות ברחבי העולם.
האינפלציה בירידה, השקל חזק, האבטלה בשפל והבורסה בשיא של כל הזמנים, תוך כדי מלחמה. איזו עוצמה, איזה כוח, איזו אמונה.
חברות וחברי הכנסת, במרוצת המלחמה אנחנו התמודדנו עם דבר חמור מאוד, שהוא מוכר לכם והוא לא היה פשוט – אמברגו נשק, שהגביל אותנו ועיכב את התקדמות הלחימה. ולכן, כדי לא להיות תלויים באספקת נשק מבחוץ אנחנו מקדמים את עצמאות החימושים שלנו. מדינת ישראל תצטרך להקדיש – איפה שר האוצר?
אנחנו מקדמים את עצמאות החימושים שלנו, ובצד הצמחת הכלכלה שלנו, שאנחנו עושים באמצעות מדיניות השוק החופשי שאנחנו הנהגנו, עם ברכות אדירות, אנחנו נצטרך להשקיע יותר - -
- - בביטחון הלאומי שלנו, בעצמאות החימושים.
במקביל אנחנו מקימים עכשיו את המערך הלאומי לבינה מלאכותית, כפי שביססנו - - -
כפי שביססנו את מעמדנו ככוח עולמי בסייבר – אגב, אני זוכר, לכל הצועקים, לכל הצועקים פה ולכל - - -
לכל המגחכים פה, אני מציע לכם להסתכל בסרטון קצר. פה בכנסת אני עמדתי על הבמה הזאת כמו שאני עומד עכשיו, ואמרתי: אנחנו הולכים לפתח את רשות הסייבר, וישראל, כך אמרתי, תהפוך למעצמת סייבר עולמי. והיה פה חבר הכנסת מוכר לכם, מאוד בכיר - -
- - שהסביר: ראש ממשלה וירטואלי, סייבר הוא מדבר איתנו. היום ישראל היא מעצמת הסייבר השנייה בעולם, באופן אבסולוטי, רק אחרי ארצות הברית.
אז מה הוא מדבר איתנו על הדברים האלה, על כלכלה, מה הוא מדבר איתנו על בינה מלאכותית, מה הוא מדבר איתנו על עצמאות חימושים? ועוד איך אני מדבר על זה, כי אנחנו צריכים את זה, להבטיח את עתידנו, להבטיח את ביטחוננו, וזה מה שאנחנו נעשה.
כפי שביססנו את מעמדנו ככוח עולמי בסייבר, כעת אנחנו שואפים להיות כוח עולמי גם בבינה מלאכותית, ותהיה לכך השלכה עצומה, עצומה, על הביטחון, על הכלכלה ועל החברה שלנו.
ובאשר למערכת היחסים עם ארצות הברית, שכאן ניבאו את חורבנה, מערכת היחסים עם ארצות הברית מעולם לא הייתה קרובה והדוקה כמו עכשיו, הן ברובד המדינתי והן ברובד האישי בין הנשיא טראמפ וביני, ואני חושב שכל אחד מבין את החשיבות של הקרבה הגדולה הזאת. כולנו התרגשנו מביקורו ההיסטורי בישראל ומנאומו ההיסטורי בכנסת של גדול ידידינו בבית הלבן מאז ומעולם.
מחר יגיע בשליחותו סגן הנשיא ג'יי. די. ואנס, ואנחנו נשוחח, נשוחח על שני דברים – בעיקר על שני דברים – על האתגרים הביטחוניים שעומדים בפנינו ועל ההזדמנויות המדיניות שעומדות בפנינו. נגבר על האתגרים, נממש את ההזדמנויות.
במושב הנוכחי גם נגיש לאישור הכנסת חוק גיוס, שיביא לגיוס של 10,000 בני ישיבות בתוך שנתיים.
זו מהפכה אמיתית, דבר שלא היה מאז הקמת המדינה.
ויש רבים נוספים, יש רבים נוספים בגיל הגיוס שאינם חרדים - -
אבל באשר לפוטנציאל בהשתתפות בחורי הישיבה יש לנו דוגמה מצוינת מחטיבת החשמונאים החרדית, שהשתתפה בקרבות בעזה. אני ביקרתי אותם, ראיתי אותם.
לוחמים חברים שלהם גם, לצערי, נפלו במערכה. הם חיסלו עשרות מחבלים. לוחמים עזי נפש אלה התגייסו לצה"ל כחרדים וישתחררו כחרדים, ואנחנו נוסיף עוד יחידות, עוד מסלולים שיאפשרו את הדבר הזה, לטובת הפיוס בעם.
חברות וחברי הכנסת, אזרחי ישראל, כן, אנחנו בימים היסטוריים.
אני נזהר בשימוש במילים האלה כי אני בן של היסטוריון, אבל בימים האלה, שמשנים את גורל פני האומה וסוללים לנו נתיב לעתיד שלא חלמנו עליו – בימים כאלה חובה לזכור נגד מי אנחנו נלחמים וחובה לזכור על מה אנחנו נלחמים. שמעתי זאת מהלוחמים שלנו בסדיר ובמילואים, שמעתי זאת מהמשפחות השכולות, שמעתי זאת מפצועינו במחלקות השיקום, שמעתי זאת מרבים רבים בעם, אבל בימים האחרונים רעייתי ואני שמענו זאת ממקור נוסף, משורדי השבי. כל סיפור וסיפור שלהם נוגע בנימי הנפש, נימי הנפש העמוקים ביותר.
אחד מהם הוא רום ברסלבסקי. רום היה במסיבת הנובה. הוא הגן בגופו על משתתפי האירוע שהותקפו באכזריות מפלצתית. הוא נחטף לעזה, ושוביו לחצו עליו פעם אחר פעם להמיר את דתו, אבל רום הביט בהם בעיניים ואמר: אני יהודי, אני חזק, אני לא נשבר.
בדומה לרום ולכל גיבורינו הנפלאים – כל אזרחי ישראל. בשבי, בחזית, בעורף, זאת התשובה שלנו לכל צוררינו השפלים: אנחנו יהודים, אנחנו ישראלים, אנחנו חזקים, אנחנו לא נשברים, ובעזרת השם, אנחנו מנצחים.
2,747 מילים של בנימין נתניהו. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.