הבהרות בנוגע להפרטת תאגיד השידור הציבורי ונכסיו

ראשית אומר שמדובר בהצעת חוק פרטית של חברת הכנסת טלי גוטליב, ולכן כדאי לשבת איתה ולשמוע ממנה פרטים ופרטי-פרטים של הצעת החוק הזו. דבר שני, אני חושב שזה מיותר לשבת איתה ולשאול את השאלות האלה מכיוון שהחבר שלכם, יושב-ראש ועדת הכלכלה, הכריז שהוא מקפיא את החוק ושם אותו בבוידעם עד להודעה חדשה. אז אולי תפנו גם אליו. שלישית, לגבי הפקות המקור שבסיסן בערוץ כאן 11, את הצעת החוק החדשה שאישרנו השבוע, לפי המתווה שהצעתי כבר לפני חצי שנה בוועדת הכלכלה – שזה רק סגירת החדשות בעברית ושימור הפקות המקור ואפילו עידודן ותוספת תקציב לנושאים כמו ספורט ואחרים, דברים שבאמת השוק החופשי לא יודע לעשות – הגישה חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן. הצעת החוק הזאת תגיע, כנראה, לוועדת הכנסת אחרי שתעבור כאן בקריאה טרומית, ושם נמצא ועדה אחרת שכן מוכנה לקדם את הנושא הזה, שחשוב כל כך לציבור שלנו. תודה.

אחת-עשרה. אחת-עשרה, לא אחד-עשר.

אחת-עשרה. אחת-עשרה, לא אחד-עשר.

אדוני היושב-ראש, ברשותך, אענה על אחרון ראשון כי יש כאן שאלה באמת עניינית. אני רוצה לענות קודם על השאלה של חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. חבר הכנסת אלהואשלה, קודם כול, תודה על ההערכה. אנחנו באמת מתאמצים מאוד כדי לתת שירות טוב לכל אזרחי ישראל, ויש הרבה מאוד פעולות שהמשרד עושה כדי שמדינת ישראל תהפוך למקום שבו התקשורת תהיה בין המובילות בעולם. לגבי ואדי א-נעם, אחרי הפנייה שלך השבוע פניתי שוב, לגבי העיכוב. בדקתי את השאלה ומתברר שזה נמצא בבחינה של הקונסטרוקטור של חברת החשמל. ביקשתי מרוני חורי מהמשרד שלי – אדוני היושב-ראש, מפריעים מאוד כאן.

ביקשתי מהפרויקטור במשרד, שאחראי להקמת סלולר וחיבור בין הרשויות למשרד, רוני חורי, לבדוק מה קורה עם הקונסטרוקטור של חברת החשמל. אמרתי לו: אם לא תקבל תשובה עד יום חמישי, תשובה חיובית שמתקדמים, תעדכן אותי כדי שאפנה למנכ"ל חברת החשמל. מבחינתנו אנחנו דוחפים את זה בכל הכוח. יש גורמים נוספים שמעורבים, ואני מתכוון להמשיך לפעול בעניין הזה. לגבי לקיה, אני לא זוכר אם יש לנו תוכנית שם להקמת אתר, זה נושא שלא העלית בתקופה האחרונה. אם יש פנייה מיוחדת או משהו, אז אשמח שתפנה ותיתן לי יותר פרטים.

לגבי השאלות של חברות יש עתיד, קודם כול, כשאנחנו היינו באופוזיציה קראנו היטב את תקנון הכנסת והיינו ממש בקיאים בכל סעיף בתקנון. כנראה שאת הזמן שיש לכם באופוזיציה אתם לא יודעים לנצל מספיק כדי ללמוד את תקנון הכנסת. בואו, אני אגלה לכם, תקנון הכנסת קובע שבמידה שוועדה מסוימת החליטה שלא לקדם חוק מסוים ולא לדון בו ולא להביא אותו להצבעה במשך חצי שנה, יש זכות לבקש בוועדת הכנסת להעביר את הטיפול בהצעת החוק לוועדה אחרת. זה תקנון הכנסת, תקראו קצת את התקנון.

איזה סעיף זה? אני חושב שיש לנו כאן ייעוץ משפטי שיוכל לתת לכם את הסעיף.

היועץ המשפטי, אתה זוכר את מספר הסעיף בתקנון?

בכל מקרה, כדאי שתנצלו טוב יותר את הזמן שלכם באופוזיציה, גם כדי לקרוא את תקנון הכנסת. דברים אחרים גם ככה אתם לא עושים.

זה למעשה המקור של הבקשה להעביר את הצעת החוק להפרטת שידורי החדשות בתאגיד לוועדה אחרת, מכיוון שיושב-ראש הוועדה החליט שהוא לא מקדם – שם את זה בבוידעם, מקפיא את זה, כל מיני משלים שהוא מצא לעניין הזה.

אני לא סיימתי. שאלתם הרבה שאלות ואני מתייחס.

לגבי השאלה למה הצעת החוק הזו לא באה כהצעת חוק ממשלתית – שאלה מצוינת. אילו הייתה משילות והייעוץ המשפטי לממשלה היה מאפשר לשרים לקדם מדיניות גם כשהיא לא מוצאת חן בעיניהם, כנראה היינו מביאים הרבה הצעות חוק, כולל שר המשפטים.

מירב, בחייך, תני להשלים משפט.

גם שר המשפטים, שהוא זה שלכאורה אמון על הייעוץ המשפטי לממשלה – הם נמצאים תחת משרד המשפטים – גם הוא לא מצליח לקבל שיתוף פעולה בנושאים שלא מוצאים חן בעיני הייעוץ המשפטי לממשלה, ולכן גם את כל החוקים של הרפורמה המשפטית, החשובה כל כך, הוא נאלץ להביא בחקיקה פרטית.

לצורך הדוגמה, חוק השידורים – שזה לא קשור לתאגיד. חוק השידורים, שהוא חוק טוב כמעט לכל הדעות – חוץ מהאינטרסנטים – שפותח את השוק לתחרות ומפסיק את התערבות הממשלה בתוכן, אפילו במשרד המשפטים לא מצליחים למצוא את הנקודה שכואבת להם בחוק הזה. אחרי שנתיים של עבודה מולם ונסחות של שמונה חודשים במשרד המשפטים הם עדיין מסרבים להעביר את החוק לרשומות, למרות אישור פעמיים של ועדת שרים לחקיקה, כי משהו שם לא מוצא חן בעיניהם. לא מוצא חן בעיניהם שבחוק יש סעיף שבו ספקי התכנים צריכים לשקף את נתוני הצפייה, הרייטינג, בלשון העם. והדבר השני, אנחנו לא רוצים פיקוח על החדשות והם רוצים שפקידים יפקחו על התוכן, כדי שהם בסוף יוכלו, דרך אותם פקידים, לשלוט בתודעה ובכוח של הצרכן – שני דברים שהם עניין שבמדיניות, שיש לגביהם כמעט קונסנזוס. ובכלל, לגבי כל החוק, הייעוץ המשפטי לממשלה משתמש בכוח הטכני שיש לו בידיים ולא מאפשר לנו להביא – – –

אין בעיה. אבל הייעוץ המשפטי לכנסת מכיר את מקומו – מחווה את דעתו, אבל לא משתמש בכוח הטכני שיש לו בידיים כדי למנוע חקיקה.

לא תראי כאן יועץ משפטי שאומר בוועדה: עבר בקריאה שנייה ושלישית, אנחנו לא מאפשרים להעלות את זה לכנסת להצבעה. אין דבר כזה. לא קרה בכל תולדות ימי הכנסת. מקסימום הם לא מגינים על החוק בבג"ץ. היועצת המשפטית לממשלה מסרבת להכניס את החוק לרשומות – זה עניין טכני. להדפיס את החוק אפשר גם כאן בכנסת – ולכן הדבר הזה מתעכב.

ולכן, כמו שאתם מבינים, יש דברים שאפשר להביא בחקיקה ממשלתית, ויש דברים שעד שנתקן ונסדיר את המשילות ואת הפרדת הרשויות באופן המובהק, כמו שהיא צריכה להיות, נצטרך כנראה לעקוף ולהיכנס דרך החלון ודרך דלתות אחוריות, וכך נעשה. את הציבור אף אחד לא יכול לעצור. הציבור בסוף – – –

איזו ועדה? זה לא מעניין אותי.

לא. לא חשוב לי איזו ועדה. ועדה שפשוט תדון בחוק. ועדה שתדון בחוק, זו יכולה להיות – – –

יש.

בלב פתוח ובנפש חפצה.

אגב, דיברת על תקנון הכנסת. תקנון הכנסת קובע – – –

רגע, אני אמצא לך. עוד סעיף שכדאי לך למצוא – לפי תקנון הכנסת, בכלל תחום השידורים נמצא בוועדת החינוך של הכנסת, לא בוועדת הכלכלה של הכנסת. זה מופיע בתחומי – – –

לא, לא. תראי לי את זה בתקנון הכנסת. לא תמצאי.

נכון, שם זה צריך להיות. על פי תקנון הכנסת, חברת הכנסת בן ארי, נושא השידורים מופיע תחת אחריות ועדת החינוך של הכנסת. או למשל – יש גם ועדה למיזמים ציבוריים, או ועדת הכנסת, או לא משנה לי מה. העיקר, ועדה שתדון בחוק ולא תגיד: אני מקפיאה אותו ולא מוכנה לדון בו. כי מי שמנסה להתנהל באופן אנטי-דמוקרטי ולסכל את היכולת הדמוקרטית שלנו לקדם הצעות חוק – צריך פשוט לדלג עליו. תודה.