קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
מירב, בוקר טוב. לא סומכים עליי שאני יודע בעל פה.
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת המציע – – –
אתה תומך או מתנגד? אתה תומך או מתנגד?
טוטלית. אני מסדר אותך. הצעת החוק הזאת היא הצעת חוק, האמת, שלא הייתה צריכה להגיע לפה היום – היא הייתה צריכה להגיע לפני עשרות שנים. כעם שחפץ בחייו היהודיים בארץ ישראל, כאומה ששמרה על זהותה ויהדותה במשך הרבה מאוד שנים, מסורת של אלפי שנים, עם ישראל ידע שהוא לא מתערבב עם אומות אחרות – איך?
– – הרי גם את יודעת שדיברת דברי הבל, וזו זכותך. לחבר כנסת במשכן מותר לדבר גם דברים שהם לא נכונים ועשית – – –
קיבלתי, מתנצל. קיבלתי את דברייך, ואני מתנצל על דבריי.
אני קיבלתי את ההערה ואני מתנצל. קיבלתי, בשניות. אני מתנצל על דבריי שנאמרו.
אבל הצעת החוק הזאת היא לא קשורה כלל לנושאים פוליטיים אחרים, אקטואליים, שמתדיינים בהם בציבוריות הישראלית. אין קשר בין דברים שהעליתם לחוק הזה. אנחנו עם ישראל, שמרנו על יהדותנו, אנחנו נמצאים בארץ ישראל בזכות אותה יהדות ששמרה על עצמה.
נכון, מדינה יהודית. ולמדינה יהודית – – –
הרבנית פרידמן, לדעתי לא הבינו את החוק כדבעי. אין בחוק הזה עליונות לדחות מישהו. בסך הכול, כשמדינת ישראל מכירה באדם יהודי – כמו שכשמכירים באדם שהוא רופא, הוא חייב להיות רופא. זה שההוא עורך דין ולא רופא, הוא לא פחות טוב ממנו.
מקום המדינה. יודעת מה? הפקרות של מדינת ישראל.
יש טעות. נכון. בג"ץ התערב במשך השנים, נכון, נכון. טלי מתקנת אותי שבג"ץ התערב במשך השנים והחליט, כדרכו בקודש. אבל אנחנו כעם שמרנו על יהדותנו, לא כל מי שבא נהיה יהודי, יש דרכים. ואנחנו לא מציינים כעת מי, למה הוא לא, זכויות יתר. ממש אנחנו לא שם. עכשיו, לכן – – –
אין דבר כזה בעולם "יותר יהודי". אין "יותר יהודי".
הרי גם אתה יודע שמה שאני אומר עכשיו זה לא מה שאתה מתנגד לו.
ממש לא. מר בליאק, אין יהודי יותר יהודי ופחות יהודי. אין דבר כזה. יש יהודי ויש אינו יהודי, זה לא בלי זה. לא, מה אתה עושה לי ככה? אני טועה? לא. אתה מכניס לי בפה שאמרתי – – –
לא טוב. חוק גרוע. לא טוב. הוא לא חוק יהודי.
לא. החוק לכשעצמו, להכיר באנשים שמגיעים ארצה, זה לא הדיון.
יש שולחן ערוך כבר לפני 400 שנה. יש רמב"ם לפני 900 שנה, ויש ספר התורה לפני 3,300 שנה, שאבותיי ואבותיך אמרו: וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל.
אם אחלה, זה החוק הזה. למה זה "מי שמך"? יש תורה. יש מסורת.
טוב. כבודו נשא את נאומו הפוליטי בצורה מוצלחת, רק לא קשור לחוק הזה. הצעת החוק שלפנינו היא ברורה, היא לא מורכבת מבחינת הניסוח או הטכניקה החקיקתית. לצד זאת, הצעת החוק מורכבת בהיבטים אחרים, זוכה לסיקור תקשורתי רחב וטעונה שיח ובירור מעמיקים והסכמה קואליציונית.
הצעת החוק הובאה בפני ועדת השרים לחקיקה, שמצאה כי טרם מוצה השיח וטרם בשלו התנאים להעלותה להצבעה.
אני, מיכאל מלכיאלי, אצביע בעד.
כן. אני, מיכאל מלכיאלי, אצביע – עכשיו ככה, רבותיי – – –
זאת אומרת, שאני אומר את המשפט הבא: אנחנו נמצאים כמה שעות לפני ההילולה של אור החיים הקדוש.
אני לא מצביע אוטומטית, אני צריך לעיין בחוק, עוד לא עיינתי בזה.
לא, אני באמצע חוק אחר, ריבונו של עולם, אני לא יודע לעשות שני דברים ביחד.
התחלנו לדבר על הילולת אור החיים.
אז עכשיו אנחנו מדברים על כבודו.
סתם שתדעי, הצעת חוק של פנינה, קשה לי להתנגד. שתדעי, טכנית.
אנחנו נדבר על אור החיים, שהשבוע זה הפטירה שלו.
ביום חמישי בלילה. בקיצור, אור החיים הקדוש נפטר לפני כ-300 שנה. הוא מהדמויות שזכו להכרה בכל חלקי היהדות, לא משנה אם ממזרח וממערב. עד שינחו אותי לרדת, אני רוצה לספר סיפור. לפני יותר מ-80 שנה, כשהירדנים שלטו באזור המזרחי של ירושלים, הם רצו לשטח את הר הזיתים, לעשות שם כביש. הדחפורים והטרקטורים שלהם הגיעו, עלו על ההר והתחילו להוריד מהמצבות של ההר, של הנפטרים. עברו עוד שורה ועוד שורה, ואז הדחפור הגיע לציון של אור החיים הקדוש והתהפך אחורה. יש גם עדויות ירדניות לסיפור הזה. התהפך, התהפך. מביאים דחפור חדש עם נהג חדש, וגם הוא – אתה מכיר את הסיפור?
גם הוא התהפך אחורה. בשלישי הם הבינו שטמון פה אדם, לא אדם רגיל, ומאז שמרו את חלקת הקבר הזאת.
אני רוצה לנצל את הבמה עד שיורו לי לרדת.
אני רוצה להודות למנכ"ל רשות המיסים שי אהרונוביץ', יחד עם צוות הלשכה חלי וכו' ממס רכוש, על המסירות הגדולה שלהם, ממש. עוד לפני שהטיל נופל במקום, הצוות של שי אהרונוביץ' כבר נמצאים שם. פגשתי אותם בכמה מקומות. המסירות, האכפתיות שלהם, העזרה, במועד הזה, הן דבר שהוא גדול מאוד.
נותנים מענה לכל אזרח, וזה לא מובן מאליו.
807 מילים של מיכאל מלכיאלי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.