הצעת חוק זכויות התלמיד (תיקון – מניעת פגיעה בתלמיד עקב פעילות המתקיימת במוסד חינוך בניגוד לטובת הילד ורצון ההורים), התשפ"ג–2023

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום נציג את הצעת החוק, והממשלה תיתן תשובה.

הצבעה במועד אחר, אם התשובה שלי על תשובת הממשלה תהיה במועד אחר.

אומנם תיקון החוק שאני מציג היום הוא לחוק זכויות התלמיד, אבל בעצם מן הראוי לקרוא לתיקון "החוק להגנת התלמיד". הסיבה לכך היא שהתיקון לחוק בא להגן על התלמידים ולמנוע פגיעה בהם על ידי העברת תכנים שאינם מותאמים לגילם, או שהיא מנוגדת לרצונם של הוריהם, שלהם אמורה להיות וחייבת להיות הסמכות לבחור את אופן החינוך של ילדיהם.

כפי שמופיע בתחילת דברי ההסבר להצעת החוק, מטרתה היא לעגן את זכותו הבסיסית של הורה לקבל החלטות בנוגע לטיפול וגידול ילדיו במסגרת מוסד הלימודים ואת חובת מערכת החינוך שלא לגרום לנזקים בלתי הפיכים לתלמידים. עד היום קיבלתי ואני ממשיך לקבל עשרות רבות של פניות מהורים מהחינוך הממלכתי, שרבים מהם אף נפגשו איתי, ובפיהם חזרה שוב ושוב הטענה על כך שהמערכת מסתירה מהם מידע חינוכי, והם מופתעים בכל פעם מחדש לגלות מהם התכנים שילדיהם נפגשים איתם בכיתות.

בדיוק כמו בסיפור שנחשף לפני שנתיים וחצי, כאשר ביומן של תלמידי כיתה י"ב הופיע אירוע תחת הכותרת "עגבניות ירוקות ומטוגנות", שזה שם של סרט; רק לאחר התעקשות ההורים התברר שהפעילות היא של פורום משפחות שכולות ישראליות ופלסטיניות, ארגון שמאל רדיקלי, שגורמים חינוכיים בתיכון ביקשו להסתיר מההורים את המפגש איתו. אדוני השר, זו בדיוק הסתרה. אימא מחולון שבנה לומד בתיכון בחינוך הממלכתי, סיפרה לי שהיא ניסתה לברר מה מעבירים בכיתה של הבן שלה בשיעורים לחינוך מיני, אך לא הצליחה לקבל מענה; אימא מתל אביב כתבה בתחילת השבוע על הצעת החוק הזאת כך, ואני מצטט: כפייה של תכנים על ילדים בניגוד גמור להשקפת עולמם של הוריהם היא תמציתו של משטר אפל, דכאני ודיקטטורי. הצעת החוק אינה אלא ניסיון לעגן את הברור מאליו במדינה שפויה – הורה הוא הסמכות העליונה על חינוך ילדיו מפאת העובדה שהוא האפוטרופוס הטבעי על ילדיו. אין לאיש זכות להפקיע מידיי את זכותי ולהנחיל לילדיי תכנים, גם אם הם עטופים באצטלת ערכים טולרנטיים, מבלי ידיעתי, מבלי הסכמתי ומעל לראשי. בתי הספר לא נועדו להנדסת תודעה ולא להטמעת אי אלו ערכים כחומר ביד היוצר – –

– – לא לחנך מחדש ולרכוש את המדריך המהיר לסירוס כימי וכריתת איברים שלמים ובריאים. כל חינוך ערכי, זהותי, מוסרי או מגדרי שמור בבלעדיות להורים. זהו הקו החד והבהיר שאמור להנחות כל הורה וכל מורה – –

– – זכותי ומחובתי כהורה להיות מודעת ולתת את הסכמתי לכל תוכן שאליו ילדיי נחשפים.

אין לאף איש את הזכות, ודאי לא למערכת החינוך, לכפות על ילדיי אקטיביזם מיני, בלבול מגדרי או ניתוק מהמציאות שבה – –

– – בן הוא בת ולהפך בשם קבלה – –

אדוני היושב-ראש, תעצור, בבקשה, את השעון. אני רוצה להגיד.

אני בסך הכול מקריא מה שאימא כתבה.

– – בשם קבלה שמנרמלת הסללה להשחתה עצמית בדרך שהיא אל-חזור, ואוי למי שיעשה זאת עם חוק או בלעדיו. ככה היא כתבה: כאישה חילונית הנמנית על הזרם המסורתי אני לא אמורה להכניס את בנותיי למסגרות דתיות שלא תואמות את אורח חייהן רק מחשש שתיחשפנה לתכנים משחיתי נפש. סוף ציטוט.

עד כאן, סוף ציטוט של אימא מתל אביב.

זכותו הבסיסית של כל תלמיד שלא תהיה הסתרה מההורים שלו. ניקח לדוגמה את מערכת הגפ"ן שבמשרד החינוך, שקיימות בה מעל 30,000 תוכניות, שמתוכן יכולים המנהלים לבחור תוכניות להפעלה בכיתות. חלק מהתוכניות נמצאות במסלול הירוק, של תוכניות שעברו הליך שכלל בדיקה מינהלית ופדגוגית מינימלית, וחלק נמצאות במסלול הכחול, של תוכניות שלא עמדו בתנאי המכרז או לא ניגשו למכרז מאגר התוכניות והמענים, אך לא נמצאה מניעה לשלבן במערכת, כלומר תוכניות שרק על דרך השלילה לא נמצאה מניעה לשלבן במערכת. משם המנהלים יכולים לבחור מה שהם רוצים אם הם משיגים מימון, או שמפעילי התוכנית מממנים אותה על ידי מקורות עלומים מרחבי העולם, וההורים לא יודעים ולא יכולים לדעת כמעט כלום.

כשהוקמה הממשלה הנוכחית סוכם שאקבל את האחריות על מערכת הגפ"ן. למרות כל השקרים, ההכפשות וההפחדות, האמת היא שהייתה לי מגמה אחת ויחידה – להחזיר את האחריות להורים ולאפשר למי מהם שמעוניין בכך לדעת מה מועבר לילדים שלהם בכיתות. אבל ההפחדות עשו את שלהן, והמערכת לא ניתנה לי. במקום זאת סוכם על משהו יותר בסיסי וצנוע – מערכת שקיפות להורים. אבל לצערי הרב, גם לדבר הזה שמו מקלות בגלגלים – –

– – ולמרות שהתקציב הזעום למערכת כבר אושר, לאחר שעזבתי את תפקיד סגן השר משרד האוצר תקע את התקציב של מערכת השקיפות – –

– – כאילו שנושא השקיפות הוא עניין אישי של אבי מעוז.

לממשלה הנוכחית אין עניין בשקיפות? אם אבי מעוז לא בממשלה, אז לא משקפים להורים?

אז לאחר שפרשתי מתפקידי בממשלה, התברר לי שמשרד החינוך מקים מערכת שקיפות בעצמו. אבל אדוני השר, באמת הצחקתם אותי – וכי יעלה על דעתכם שהדיפ-סטייט באמת ישקף להורים את התכנים שהוא מנסה להסתיר מעיני ההורים?

לדעתי, מדובר במערכת הסתרה עמוקה במסווה של שקיפות.

המציאות הנוכחית היא תעודת עניות למערכת החינוך ולשר העומד בראשה.

לפני שלוש שנים נחקק בפלורידה שבאמריקה חוק זכויות הורים בחינוך, שתוכנו דומה לחוק שאני מציג כאן היום. מטרתו היא למנוע העברת תכנים שאינם מתאימים לגילים מסוימים ואשר אמורים להיות מועברים על ידי ההורים או לפחות בידיעתם ובתמיכתם. גם הצו הנשיאותי שעליו חתם הנשיא טראמפ ב-29 בינואר, ימים ספורים לאחר כניסתו לבית הלבן, דיבר על כך שבשנים האחרונות בתי ספר באמריקה הטמיעו אצל הילדים אידיאולוגיות רדיקליות או חסימת פיקוח הורי במכוון. התלמידים נאלצו לקבל את האידיאולוגיות הללו ללא עוררין או בחינה ביקורתית, והדבר גזל את הסמכות ההורית הבסיסית. באמריקה חלה התפכחות מהתוצאות ההרסניות של תרבות מחיקת הזהויות הפרוגרסיבית.

הצעת החוק שלי נכתבה עוד לפני הצו הנשיאותי של הנשיא טראמפ. אבל העיקרון הוא זהה – להפסיק את ההסתרה ואת האינדוקטרינציה במחשכים שקיימות במשרד החינוך, ולהחזיר את החינוך לידיהם של ההורים. הצעת החוק הזו היא צעד ראשון בישראל בדרך לחזרה לשפיות ולזהויות הטבעיות, האנושיות, המשפחתיות, הלאומיות והיהודיות שלנו.

עד כאן ההסבר שלי להצעת החוק. עכשיו אני רוצה להגיד משהו, אדוני השר. אני באמת חושב שהזכות והחובה לחנך את הילדים נמצאות בידיים של ההורים, וההורים חייבים לחזור ולהיות אחראים על כך – –

– – ולפחות שידעו מה קורה במשרד החינוך, ומהם התכנים שמלמדים את ילדיהם. תודה רבה.