קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
ערב טוב. מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת המציע, חבר הכנסת קרויזר, ראשית, אני רוצה להודות לך על המילים הטובות שעמדת ואמרת פה לשחר, היועץ שלי. אני מאוד מאוד גאה בהם, כל הצוות מסור.
כדאי לראות, זה מופיע גם בערוץ הכנסת – על זמינות, על יעילות, על אדיבות.
אני חושב שבאמת צוות שמבין את החשיבות של להיות שליח ציבור, להיות זמין ולסייע, וכן להבין – הייתה פה ביקורת היום מאחת מחברות הכנסת על זה שאני שר של כולם, אז אני מאוד מאוד שמח שההבנה הזאת ברורה מאוד גם לצוות הלשכה, שאנחנו משרתי ציבור של כולם – דתיים, חילונים, יהודים, ערבים, דרוזים, צ'רקסים, נוצרים. כל אזרחי מדינת ישראל כולם חייבים לקבל שירות בצורה הטובה ביותר.
אתמול חנכנו שתי לשכות חדשות של רשות האוכלוסין וההגירה, אחת בחולון ואחת בנתניה. באמת מרחיב את הלב לראות את צוות העובדים והעובדות כל כך מסורים. בהחלט, על כך תודתי וברכתי.
אני מבקש לפתוח בהבעת תודה לחבר הכנסת קרויזר, שהניח על שולחן הכנסת את הצעת החוק שלפנינו, הצעת החוק שמדברת בעד עצמה.
רמת הגולן איננה רק גבול גיאוגרפי; האחיזה של מדינת ישראל ברמת הגולן לאורך עשרות שנים לא הייתה רק צורך צבאי, אלא גם בחירה אזרחית להפריח את השטח, לבסס יישובים, להשקיע בתשתיות ולחנך דורות שלמים על ברכיה של אהבת הארץ הזאת. בשנים האחרונות אף ננקטו צעדים בין-לאומיים המבטאים את ההכרה בריבונות ישראל על רמת הגולן – בין היתר, כמובן, הכרתו הבלתי-נשכחת של הנשיא טראמפ בריבונותה של ישראל ברמת הגולן עוד בתקופת כהונתו הקודמת. החשיבות של הרמה, המחויבות שלנו אליה, לא נובעת מהכרה זרה אלא מהבנה פשוטה: מדובר במקום שהוא חלק בלתי נפרד מהמרחב שלנו, מהמרקם ומהחזון שלנו לעתיד המדינה.
הצעת החוק שבפנינו עלתה לדיון בפני ועדת השרים לענייני חקיקה, והיא החליטה לתמוך בהצעה בכפוף לתנאים הבאים: האחד – ככל שיתווספו עלויות תקציביות להצעת החוק, הצעת החוק תוחזר לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה; כמו כן, כמובן, ככל שמדובר בהצעה תקציבית, הרי שנדרשת הסכמת הכנסת, והמגבלות קבועות בדין; לעניין קביעת יום לציון רמת הגולן – ציון היום במערכת החינוך ייעשה בכפוף להחלטתו של שר החינוך על כך; הסתייגות שלישית היא שמשרד החינוך לא יישא בעלות כלשהי הכרוכה ביישום הצעת החוק, וכן בהמשך הליכי החקיקה יקודמו בהסכמת משרדי האוצר והחינוך ובתיאום עם משרד המשפטים. בכפוף לתנאים אלו, כמובן, שמקובלים על המציע, אני מבקש את תמיכת הכנסת בהצעת החוק.
בסיום דבריי ובפרק הזמן שנותר אשמח באמת לנצל את ההזדמנות להתרשם מאוד מדבריו של נשיא ארגנטינה, שהיה כאן, על הדוכן הזה, ממש לפני דקות ספורות. הוא ידע לציין באמונה יוקדת את השורשים והמקורות שלנו, את החיבור שלנו לעשרת הדיברות וארון הברית, שהולך איתנו במדבר, מלווה אותנו ומשמש לנו מצפן ערכי ומוסרי כאומה. אני חושב שבאמת לשמוע את זה דווקא מאדם שאיננו יהודי – אהבתו לתנ"ך, אהבתו לישראל ואהבתו להיסטוריה ולמורשת כל כך חזקות ועצומות – אין ספק שיש בזה מים קרים לנפש עייפה, חיזוק ועידוד רב להכיר את מקור העוצמה, מקור הכוח של העם הנפלא הזה. כדבריו של מנחם בגין המנוח, כמדומני: אנחנו לא פה בזכות הכוח אלא בכוח הזכות. הספר הוא זה שמביא אותנו הנה – גם בהצעת החוק הספציפית שלך, שמדברת על הזכות ההיסטורית שלנו על חבלי המולדת, על הגולן והבשן.
בפרשת השבוע, פרשת בהעלותך, מופיע דו-שיח מרתק בין משה רבנו לאהרן הכהן: "בהעלתך את הַנֵּרֹת אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות". חלשה דעתו של אהרן, ככה רש"י מסביר, לפי שלא השתתף בחנוכת המשכן. ואמר לו משה רבנו: "חייך שלך גדולה משלהם שאתה מדליק ומטיב את הנרות". הרמב"ן בשם רבנו ניסים ועוד קדמונים כותבים שמעלת הדלקת הנרות הייתה מעלה גדולה יותר מאשר הקרבת הקורבנות, מכיוון שהיא הייתה תדירה, והיא הייתה בלתי נפסקת.
הרמב"ם מביא שזה היה רמז להדלקת החנוכייה גם לאחר חורבן בית המקדש. ההמשכיות הזו, ההתמדה שאהרן מדליק ומיטיב את הנרות, "ויעש כן אהרן", מלמדות שלא שינה את אותה התרגשות, את אותה אש קודש והתלהבות שהייתה לו בתחילת הדרך. ככה הייתה יום-יום בעבודה מתמדת, סיזיפית. אני חושב שזה גם מדבר אלינו, באתגרים שלנו כאן בבית הזה. הרבה מאוד פעמים, גם ממה שהעלית – פניות ציבור זה תפקיד שוחק, וכשמקבלים פניות ציבור פעם אחר פעם אחר פעם אחר פעם, עלולים לא להתייחס באותו כובד ראש, באותה אחריות וחרדת קודש כמו בפניית הציבור הראשונה. לכן המשימה שלנו והמצפן מבחינתנו לקחת את המשימה הזו באותה חרדת קודש, באותה התלהבות, באותה שמחה, גם לתקופות מתקדמות יותר בתפקידינו הציבוריים.
כאמור בתחילת דבריי, אני מביע את הערכתי הרבה על הצעת החוק הזו ומבקש מחברי הכנסת – בכפוף לתנאים של ועדת השרים לחקיקה – לתמוך בהצעת החוק. תודה רבה.
716 מילים של משה ארבל. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.