קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בטרם אציג את הצעת החוק שיזמנו, אני מבקש – כי לא תהיה לי הזדמנות מחר לעשות את זה, ולכן אני אעשה את זה עכשיו – לפתוח ולקדם בברכה והוקרה את נשיא ארגנטינה, ידיד אמת של מדינת ישראל, כבוד הנשיא חאבייר מיליי, שזכינו לביקורו המיוחד בישראל ובירושלים, והוא אף אמור לשאת כאן דברים מעל בימת הכנסת.
הנשיא חאבייר הוא מאוהביה הגדולים של מדינת ישראל בדורנו, אדם שמביע את תמיכתו ואהבתו לעם ישראל, לאמונתו ולמורשתו של העם בלי למצמץ ובלי להתנצל, ולא רק במילים, גם במעשים. ראינו שהדבר הראשון שהוא עשה אתמול כשהוא נחת בארץ היה ללכת ישירות למקום הקדוש ביותר לעם היהודי, הכותל המערבי. בנוסף, רק לאחרונה, בטקס השבעת שר החוץ החדש בממשלתו, בחר הנשיא מיליי להשביע את שר החוץ על ספר תנ"ך, ואף ציטט בנאומו דבר תורה מפרשת לך לך – מעמד שעורר הדים רבים מאוד בזירה הבין-לאומית.
אין ספק, אדוני היושב-ראש, שכשאנחנו מסתכלים על מה שקורה היום בארגנטינה, אין ספק ולא צריך להיות יהודי מאמין או חרדי כדי לראות שלנשיא הזה יש סייעתא דשמיא בהנהגה ובניהול של מדינתו. ארגנטינה בראשותו עומדת לפני עידן חדש. נוסף להצלחתו הרבה בקידום כלכלת המדינה, התגלו לאחרונה במדינה מרבצי זהב, כסף ונחושת שעתידים להרים את מעמדה ולהניע את כלכלת ארגנטינה לשגשוג כלכלי. סייעתא דשמיא היא דבר נצרך ביותר, ובפרט בהנהגה ובמנהיגים שמנהיגים מדינות, על כל המשמעויות שלה.
כפי שאומר המדרש הידוע, "לב מלכים ושרים ביד ה'", והכול, כמו שאנחנו, מאמינים בני מאמינים, יודעים. ראינו את זה גם, אגב, אצל הנשיא טראמפ, שהיה ידיד ישראל, ובניגוד לכל התקשורת, התחזיות והכול, חזר.
אנחנו רואים מכאן דבר אחד: צריך סייעתא דשמיא בהנהגה; צריך לשמור על הערכים ועל האמונה ועל הדברים הקדושים, לא לזרוק את הטלית והתפילין, לא לזרוק את התורה, להתייחס אליה בכבוד. בואו נלמד את זה דווקא מאומות העולם, מאנשים שאינם בני ברית, שאינם יהודים. אני חושב שזה לימוד גדול. אני מודה לנשיא ארגנטינה על התמיכה והחיבה הרבה שהוא מרעיף על מדינת ישראל, ומברך אותו מעומק ליבי בהצלחה רבה בניהול ענייני מדינתו לטובת בני ארצו.
אם נעבור להצעת החוק, אני עומד כאן, אדוני היושב-ראש, לא רק כחבר כנסת אלא כאדם, כאזרח שמכיר מקרוב את ההתמודדות היום-יומית של משפחות בישראל שיש להן בן משפחה שהוא עם מוגבלות – בת או בן עם מוגבלות, משפחות שמקדישות את חייהן לטיפול בילדים הללו ובבני המשפחה הללו. המשפחות האלה מהוות עוגן של אהבה, מסירות, כוחות נפש אדירים, אך לא פעם גם ניצבות בפני קשיים ביורוקרטיים וכלכליים. אחד מהדברים הביורוקרטיים הלא-נכונים שהיו עד עכשיו ישתנו, בעזרת השם, בעזרת החוק הזה.
חוק ההסדרים במשק המדינה קובע הוראות לעניין הנחות בתשלומי ארנונה. בתקנה 2 לתקנות ההסדרים במשק המדינה נקבע כי מועצת רשות מקומית רשאית לקבוע הנחה, והיא קובעת שם כל מיני כללים. אחד הכללים להנחות הוא שבן משפחה, אם יש לו נכות מעל דרגה מסוימת, זכאי ל33% הנחה בבית שהוא גר בו עם הוריו וכו'. אם יש שני ילדים נכים? זה נשאר על ה-33%.
בארנונה. זאת אומרת, אתה לא יכול לתת בגין הילד הנוסף הנכה את ה-33%. ואם חלילה יש שלושה ילדים? בוודאי שאתה לא יכול.
הצעת החוק שלי באה לתקן שני דברים: הדבר האחד – קודם כול כל ילד נכה מזכה בהנחה הזאת בפני עצמו, ואם יש שניים, אז יהיו 66% הנחה, עד רמה של 90%, שזה המקסימום בהנחות. זה דבר אחד. הדבר השני – בחוק של היום ובתקנות של היום, שההנחה מותנית – בכלל, גם לילד הראשון, אם יש משפחה שברוך השם לא היה להם שום ילד נכה, בגיל 18 ויום הילד שלהם נפצע בתאונת דרכים והפך למוגבל, נכה, הוא כבר לא יכול להיכלל. הוא היה צריך להיחשב קודם, עד גיל 18, לא הלאה. כאן מוצע בהצעת החוק שלנו לקבוע בחקיקה ראשית כי סכום ההנחה שמועצת הרשות המקומית רשאית לתת יחושב בעד כל אחד מהזכאים לגמלה גם אם מלאו לו 18 ולא השתלמה בעדו גמלת ילד נכה, ובלבד ששיעור ההנחה הכולל לא יעלה על 90%.
אני קורא לכולם להצטרף להצעת החוק החשובה הזאת. זה תיקון עוול. אדוני יושב-ראש ועדת הרווחה לשעבר, השר – –
– – יושב-ראש ועדת הרווחה לשעבר, מורי ורבי, שר הרווחה, אנחנו מביאים פה תיקון לארנונה על ילד נכה במשפחה, שזכאי ל-33%, אבל אם יש שני ילדים נכים? המחוקק לא חשב על זה, וזה יישאר על 33%. היום אנחנו מתקנים את זה. אני חושב שזה שאתה נמצא פה, זה לא בכדי. זה מתאים לך.
השגחה פרטית. סייעתא דשמיא. ולך יש, כי עשית הרבה דברים טובים לעם ישראל כולו בלי שום הבדל. אני קורא לחבריי, גם מהאופוזיציה, חברת הכנסת מטי, אני קורא גם לכם להצביע בעד הצעת החוק החשובה, הטובה הזאת.
אני רוצה להודות ליושב-ראש ועדת הכספים חבר הכנסת משה גפני, שהצטרף אליי להצעת החוק הזאת, וגם העביר את זה בוועדת הכספים בקריאה ראשונה. אני מקווה שבקרוב מאוד נעביר אותה גם בקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה, אדוני.
762 מילים של יעקב אשר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.