קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
יא אללה. אתה יודע, הממשלה שלכם הייתה לא מזמן, אני לא זוכר שהחרדים נהרו לבקו"ם. מה, הוא הולך לעזוב?
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, סגן השר, סגן השרה הנכבד, ישראל מתייבשת, והחקלאות שלנו משוועת לעזרה. השנה האחרונה התאפיינה ביובש קיצוני, במיעוט משקעים חריג. מציאות זו הותירה שדות צחיחים, מטעים מתייבשים וחקלאים שנלחמים לשרוד. מדובר במשבר לאומי של ממש, עם השפעות ישירות על ביטחון המזון, על ההתיישבות ועל הפריפריה. נכון, בסיוע של חברי ובהובלתו של חבר הכנסת שוסטר, שר החקלאות, השדולה החקלאית, אושר חוק המים, חוק שהוא משמעותי וחשוב, וזה הכיוון, זה הצעד. הוא נועד להפחית את תעריפי המים לחקלאות, כולל המחיר על מי קולחין, וליעל את המערכת הממשלתית לניהול משק המים.
אבל התיקון הזה, חשוב ככל שיהיה, ייכנס לתוקף לקראת 2026, והחקלאים – הם לא יכולים לחכות. המשבר כאן ועכשיו. הם זקוקים לפיצויים; הם זקוקים להזרמת מים מיידית, לא להבטחות; הם זקוקים לתוכנית חירום שתבטיח את המשך קיומם.
במקביל, בלי להבין את עומק הפגיעה, הוחלט על מהלך שאנחנו עוד נאבקים כדי לעצור אותו – ביטול כלל המכסים על יבוא מוצאי חקלאות מארצות הברית, החלטה שעל פניו נראית כצעד להורדת מחירים, אך בפועל, עלולה לחסל את החקלאות. החקלאי הישראלי, שמתמודד ממילא עם יוקר תשומות, רגולציה נוקשה, מזג אוויר משתנה ופערי תיווך, לא יוכל לעמוד גם מול תוצרת מסובסדת מארצות הברית. ביטול המכסים בעת הזו הוא לא פתרון, הוא גזר דין. ההחלטה הזו, חברים, תלויה במעבר בוועדת הכספים, ושם אנחנו כמובן נתנגד להחלטה הזאת ולא ניתן לה לעבור.
משבר המים והיבוא הפרוע חייבים להיות בסדר העדיפויות הלאומי. אנו דורשים משר האוצר כי לצד ההכרזה הברוכה על שנת בצורת, יופעלו מסלולי פיצוי מיידיים וישירים לחקלאים, במיוחד באזורים המרוחקים. במקביל, יש לעצור את ביטול המכסים עד לקיום בחינה מקצועית ומעמיקה של השלכות המהלך. זה לא הזמן לניסויים, זה הזמן להחלטות שקולות, אחראיות, שמבינות את הקשר הישיר שבין חקלאות לחוסן לאומי.
חבריי וחברותיי, אם אנחנו רוצים לשמור על עתיד החקלאות הישראלית, אם אנחנו רוצים ביטחון מזון אמיתי ולא תלות ביבוא, עלינו להמשיך לפעול, עלינו להמשיך ולהוביל למען החקלאות, למען החקלאים, למען התוצרת המקומית, למען ההתיישבות, למען מדינה חזקה, עצמאית ובטוחה. תודה רבה.
342 מילים של יצחק קרויזר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.