תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אמשיך את חברי חבר הכנסת מעוז. זה לא למעלה מ-0.5 מיליארד שקל, זה 524 מיליון שקלים בכספים קואליציוניים שהוקצו למשרד החוץ. הבעיה העיקרית היא שמשרד ראש הממשלה אחראי למימוש שלהם, ורק בפררוגטיבה שלו יכולים לממש את זה, אבל זה מתחבר לעוד בעיה: כבר למעלה מחצי שנה אתם במשרד החוץ, וכל נושא ההסברה מרוכז על ידי חמישה אגפים שונים בארבעה משרדי ממשלה שונים, וזה ככה כבר למעלה מעשור, עשור וחצי. אם אנחנו רוצים להתחיל לטפל בבעיה, אנחנו צריכים לשים אותה במקום אחד, עם סמכות אחת, שירכזו את כל המשאבים בצורה אפקטיבית, וזה לא קורה. במקום זה הוספתם את הכספים הקואליציוניים, שלא ברור איך בכלל ימצאו אותם, כי אמונים עליהם שני אנשים – גם שר החוץ וגם ראש הממשלה במרכז ההסברה, שהוא לא קשור בכלל למרכז ההסברה במשרד החוץ, לאגף ההסברה במשרד החוץ.
יחד עם זה, עצם התשובה שלך בנוגע לתדרוכים ומסיבות עיתונאים ו-500 מיליון צפיות – זה אולי נשמע הרבה לקהל הסביר, אבל זה כלום, זה טיפה בים אל מול כל סרטון מעזה שמגיע, שעולה על למעלה ממיליארד, 1.5 מיליארד בחשיפה. אנחנו לא באירוע, ואם אנחנו מנסים לתדרך עיתונאים ואנחנו חושבים שזו פעילות הסברה ונותנים את זה כדוגמה, אנחנו פשוט לא באירוע. הגיע הזמן שתסגרו את האגפים השונים, שימו הכול במשרד החוץ ותתחילו לנהל פעילות הסברתית אפקטיבית. ואם אני צריך לנסח את זה בשאלה: עד מתי נמשיך להתנהל כמו איזו חבורה של חובבנים אל מול מכונה משומנת שפועלת נגדנו?
232 מילים של נאור שירי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.