תודה רבה, אדוני היו"ר. כנסת נכבדה, אדוני השר, ברוך הבא, קונסול ישראל בניו יורק אופיר אקוניס, ולחברים שהגיעו יחד איתו.
הצעת החוק הזאת בעצם מדברת על כלי אפקטיבי להורדת יוקר המחיה במדינת ישראל. אני לא יודע כמה מכם יודעים, אבל היום, כאשר אזרחי מדינת ישראל משתמשים באפליקציות של משלוחים, הם בעצם משלמים עוד 30% מס. 30% – שתבינו את גובה המס שמוטל על אזרחי מדינת ישראל כי הם משתמשים באפליקציה. עכשיו, עד פה הייתם אומרים לי: בסדר, משתמשים באפליקציה – יכולים לבחור. בסדר גמור. מה אנחנו לא בוחרים? אנחנו לא בוחרים את הסעיף הסודי בתוך הסכמים שאומר שהמסעדה, בית העסק, הסופר שהזמנתם ממנו, גם אם לא תזמינו, חייב לקחת את אותם 30% מס. מה זה אומר? זה אומר שיש סעיף שמחייב אותם בעצם להשוות מחירים. כלומר, אם מוצר עולה 10 שקלים, הוא יעלה 13 שקלים וגם יותר, כי זה לא רק 30% מס, כי יש עוד דברים מסביב.
הצעת החוק הזאת אומרת את הדבר הכי פשוט שיש: בואו ננתק את הקשר בין מי שבוחר להשתמש בשירות משלוחים – שזה לגיטימי וזה בסדר גמור וזה שוק חופשי, שייקחו כמה שהם רוצים – לבין האזרח הפשוט שרוצה לגשת לסופר, וכשהוא ניגש לסופר, הוא לא צריך לשלם 30% יותר במס. זה מה שההצעה הזאת מדברת עליו. אני יכול לומר לכם ששר הכלכלה שמע את ההצעה, תומך בהצעה ומבין שזה כלי אפקטיבי ומיידי להורדת יוקר המחיה. לצערי, בוועדת שרים לחקיקה, משרד האוצר – אלוהים יודע למה – ביקש דחייה ללמוד את הנושא. אז אני מקווה שעכשיו הסברתי את הנושא, כי אין נושא יותר קל מזה. גם קיימנו על זה כבר שני דיונים בוועדת הכלכלה, כבר קבוע דיון שלישי בוועדת הכלכלה, ולכן אני לא רואה סיבה – אני חושב שגם החברים בבית הזה לא אמורים לראות סיבה – לא להשתמש בכלי אמיתי ואפקטיבי להורדת מחירים; הורדת מחירים בסופרים שמשתמשים בחברות שליחויות, הורדת מחירים במסעדות שמשתמשות בשירות משלוחים, הורדת מחירים בבתי קפה שמשתמשים בזה. בעצם זה משפיע על כולנו בכל פרמטר בחיים. זה לא מדבר רק על מסעדות ומי שרוצה להתפנק, זה מדבר על כל תחום בחיים של מדינת ישראל.
ואני מאתגר את אזרחי מדינת ישראל לשאול את בית העסק שהם מזמינים ממנו – אם הם יגיעו פיזית, המחיר יהיה שונה? הם יגידו: לא, המחיר לא יהיה שונה, למרות שהם מאוד רוצים שהוא יהיה שונה, כי הם מחויבים בהסכם להתאמת המחיר הזה. לצערי רשות התחרות נרדמת בשמירה בנושא הזה ולא השכילה לבטל את הסעיף הזה בחוזים שמסעדות, בתי עסק, סופרים, מתקשרים איתם. וכאשר הרגולטור שאחראי לנושא לא עושה את עבודתו, פה הבית הזה צריך להיכנס לתמונה. זה חוק שייטיב מיידית עם כל אזרחי מדינת ישראל, לא משנה אם שמאל, ימין, מרכז, אמצע, אחורה, קדימה. הוא ייטיב עם כולם, ולכן אני קורא לכם לתמוך בחוק הזה.
בגלל שזה אתה, ואני יודע שאתה הגשת בדיוק אותו חוק, אני לא רוצה שעל החוק הזה יהיה סיבוב והוא ייפול ואז נישאר באותו מצב, כי באמת מדובר בבשורה גדולה עבור אזרחי מדינת ישראל. ולכן אנחנו נלך, אנחנו נעשה את ההצבעה בעוד שבועיים, אחרי שננסה עוד פעם למצות את המשא ומתן עם משרד האוצר. גם מפה, אני שוב קורא לגורמי האוצר – – –
ברור, ברור. מפה אני קורא לאוצר להתיישר עם הגוף שאחראי לזה, משרד הכלכלה, שאחראי בדיוק לנושא הזה. הוא לא סתם תומך בנושא, הוא תומך אחרי שני דיונים בוועדת הכלכלה, ואנחנו נעשה עוד דיון בוועדת כלכלה, ואפשר להכניס אלף ואחת הסתייגויות שמשרד האוצר חושב שצריך לעשות פה. אבל דבר אחד בטוח: אי-אפשר להישאר אדישים ליוקר המחיה. יוקר המחיה במדינת ישראל הפך להיות בלתי נסבל. צעירים עוזבים את הארץ לא בגלל מצב ביטחוני – כי הם לא רואים פה עתיד כלכלי לעצמם ועבור הילדים שלהם. זה עוד כלי בסל כלים גדול שאנחנו צריכים להפעיל בבית הזה בשביל שיהיה אופק כלכלי לאזרחי מדינת ישראל. זה יתחיל פה, וזה יחול על כל המוצרים – בסופרים, בסופר-פארם, בירקות, במסעדות, בכל דבר. אם יש לנו אפשרות להוריד את המחירים ב-30%, אין סיבה בעולם שאנחנו לא נעשה את זה.
אני מקבל את הצעתו של חברי חבר הכנסת וממלא מקום יו"ר ועדת הכספים.
היו"ר הבא.
בגלל שנשארו לי עוד כמה דקות ואנחנו לא נצביע על החוק הזה, נצביע רק בעוד שבועיים – – –
שר האוצר בפועל. אני זורם עם כל דבר, העיקר שהחוק הזה יעבור. אבל אני כן אגיד, רגע לפני שראש הממשלה נכנס לאולם וישמע את מה שיש לאזרחי ישראל לומר לו, את מה שיש לחברי האופוזיציה לומר לו, אני רוצה לומר שמה שקורה בשבוע האחרון מתחת לאפם של אזרחי מדינת ישראל, וגם מתחת לאפם של חברי הקואליציה, שעמדו פה ודיברו על הסיוע ההומניטרי, כמה אסור ושזה יגיע לידי החמאס – אז אנחנו מגלים שבעצם מי שמשלם את הסיוע ההומניטרי הזה זה אזרחי מדינת ישראל, ואז אתם, כמו קואליציה של דגים קפואים, שותקים כולכם, לא אומרים מילה.
,
אז אני רוצה לומר לכם – אם זה לא, אז מי זה כן, אדוני היו"ר?
מה הבעיה לבוא ולהגיד מי המדינה ההזויה הזאת שמוכנה לשלם בלי לקבל קרדיט? מי זאת? יש מדינה אחת בעולם שאומרת: חבר'ה, בואו, אני תורמת 100 מיליון דולר, אבל רק בתנאי אחד: שזאת תרומה אנונימית? אם יש דבר כזה, זה יהיה לראשונה בהיסטוריה. אין דבר כזה. לפחות אם אתם עומדים מאחורי הסיוע ההומניטרי, תודו בזה, קחו על זה אחריות, תזקפו את זה לטובתכם בעולם. הינה, יושב פה קונסול ישראל, תנו לו את הכלים האלה, תגידו: זה אנחנו. תשתמש בזה באו"ם. תשתמש בזה בכל מקום.
לא, זה לא לשם שמיים – זה לשם חמאס. זה מה שמתדלק את הטרור שוב ברצועת עזה. וזה לא הדבר היחיד.
אני גם רוצה לשאול מפה את ראש הממשלה: מה הסיפור עם המינויים ההזויים האלה? הוא כל הזמן מביא שמות למינויים שהוא יודע שלא יצאו לפועל. אז אם אתה מקריב את האנשים האלה בשביל גימיק תקשורתי, שלא ידברו על קטרגייט, אני מבין; אבל איך אתם, 68 חברי הקואליציה, לא פוצים פה? מינוי עקום לראש השב"כ; מינוי עקום לנציב קבילות הציבור; מינוי עקום לנציב זכויות – במה אתם כן עושים משהו נכון? איזה מינוי הבאתם, הממשלה הזאת הביאה, שעבר חלק? מה אתם כן יודעים לעשות? כבר במשך שנתיים אתם מתברברים בעזה בלי שום תוכנית ליום שאחרי. מישהו יעמוד פה ויקבל תשובות מראש הממשלה מה הולך לקרות ביום שאחרי בעזה, מה הולך לקרות עם חמאס, מי הולך להחליף אותם? מה קורה היום – 600 יום שהחטופים נמצאים מתחת למנהרות עזה? מה קורה לכם, חברי הקואליציה, שהחרם שלכם הוא על חוק הגיוס וההשתמטות, ולא על החטופים שלנו, שנמקים מתחת לאדמה? מה קורה לערכים שלכם? מה קורה לסדרי העדיפויות שלכם? מה קרה לכל אחד שנבחר פה כי הוא הציג איזושהי אג'נדה, איזשהו חזון?
הפכתם להיות כאיש אחד שהולך עיוור אחרי ראש ממשלה אחד שמסובך עד מעל הראש בחקירות שלא נגמרות, עם ממשלה שלא מתפקדת. תראו לאן אתם מדרדרים את מדינת ישראל. אנחנו במצב הקשה ביותר בזירה הבין-לאומית. הבידוד החברתי שלנו מעולם לא היה נורא יותר. אנחנו מדברים על צה"ל, על הצבא הכי מוסרי בעולם – הצלחתם להביא לכך שצה"ל הוא כלי לניגוח פוליטי – צה"ל, שבמשך 70 שנה זכה להיות הצבא המוסרי בעולם, שעובד לפי החוק הבין-לאומי, שאנחנו יודעים כמה הוא טוב, כמה אנחנו גאים בו. יוקר המחיה בלתי נסבל, והאנשים לא רואים עתיד במדינת ישראל.
לזה הובלתם אותנו מ-7 באוקטובר. ואף אחד מכם – אפילו לא אחד – מרים עכשיו את הראש, מסוגל להישיר מבט ולהגיד: נכון, אתה צודק; נכון, נכשלנו. אתם לא מסוגלים, אתם כל כך מאוהבים בכיסא, כל כך נדבקתם אליו, שאתם לא מסוגלים להישיר מבט לציבור ולהגיד: נכשלנו. אתם הבאתם את 7 באוקטובר. אתם אלו שמסרבים לחקור את 7 באוקטובר. אתם הבאתם את המצב הכלכלי – אתם לא מתקנים את המצב הכלכלי. אתם הבאתם את הבידוד הבין-לאומי – אתם אלו שלא מתקנים את הבידוד הבין-לאומי.
אי-אפשר להמשיך ככה. חייבת לקום ממשלה חדשה וטובה שתעבוד עבור הציבור הישראלי. תודה רבה, אדוני.
1,242 מילים של רון כץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.