קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. לפני שאני קורא – אני מבקש, הינה, אפילו חבריי ביטון ודנינו, תקשיבו עשר שניות, ואחר כך תמשיכו – מדובר בהצעת חוק כל כך נכונה וצודקת, שאפשר לומר: נדבר על זה אחר כך, הממשלה תחליט, נעשה את זה בהזדמנות. אני מבין – אבל על מה מדובר? מדובר על כך שהחלטנו להעניק למשרתי מילואים את התגמול הנוסף. התגמול הנוסף, לא רק שלא פטרנו אותו – זו לא מתנה, זה תגמול. זה כאילו נחשב למשכורת, אז ממסים אותו, לוקחים מס הכנסה. אבל מה שעושים, כדי שיהיה פשוט, למעשה קובעים אחוז מיסוי קבוע, 25%, כאילו שזה פרס ממפעל הפיס, ואז נוצר מצב שזה מיסוי רגרסיבי. כלומר החזקים – משרתי המילואים שמתפרנסים יפה, שאחוז המיסוי שלהם הוא 30% או 40%, ייהנו מכך, ואני בעד – אבל מי שאחוז המיסוי שלו הרבה יותר נמוך, מדרגת המס שלו נמוכה או בכלל לא מגיע לסף המיסוי – ישלם 25%. כלומר אנחנו כולנו החלטנו – – –
הוא יפסיד. הוא ישלם יותר ממה שהוא היה משלם אם זה היה נכנס אליו כמשכורת. ההסבר של זה נורא מסובך. אז אני מציע שלא יהיה מסובך, שלא יהיה מיסוי. החלטנו כולנו שאנחנו נותנים למשרתי המילואים מתנה, הוקרה, ומזה האוצר – אנחנו, כולנו – לוקחים בחזרה 25%. אז אני מציע להקטין מראש את הסכום ולתת מתנה לכולם, זה נשמע לי יותר הגיוני; אבל לפגוע כלכלית בחלשים יותר, שייתכן שהם לא-פחות גיבורים, זה פשוט אבסורד שאין כדוגמתו.
כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק שלפניכם נולדה מתוך תחושת אחריות והוקרה עמוקה למערך המילואים, אותו כוח מגן שאין לו תחליף. כוח המילואים נשחק, מספר המשרתים הולך וקטן, ובמקביל הולך וגדל הנטל שמוטל על הבודדים, שהולכים ונשארים לבד. אלפי חיילי מילואים צברו מאות ימי שירות, ובכל זאת ממשיכים להגיע, ממשיכים להחזיק את הקו, לשרת. המציאות הזו מחייבת אותנו לא רק להכיר תודה, אלא להושיט כתף, להרחיב את מעגל המשרתים, לחלק את הנטל באופן שוויוני, ולתת גיבוי אמיתי לאלו שנושאים בעול.
הצעת החוק הזו היא צעד קטן בכיוון הזה. היא באה לתקן עיוות, לעשות צדק עם אותם אזרחים שמקריבים עבור כולנו, שמצבם הכלכלי הוא פחות טוב. המצב היום הוא שהם נפגעים לעומת משרתי המילואים שמצבם הכלכלי הוא טוב יותר. נעשה מהלך חיובי – חיילי מילואים זכאים היום לתגמול נוסף, אך התגמול הזה חייב במס הכנסה בשיעור אחיד וגורף של 25%, ללא קשר לגובה ההכנסה של המילואימניק או המילואימניקית, ללא זכות לניכוי, לקיזוז, לפטור או להפחתה כלשהם, והרבה פעמים ללא ידיעתם – כי התגמול כבר מגיע לחשבון הבנק של משרת המילואים לאחר הניכוי.
אליה וקוץ בה – החוק הקיים קובע רמת מס ומתעלם לחלוטין מהשונות הכלכלית בין משרתי המילואים. הוא עושה חסד עם מי שמרוויח יותר ופוגע במי שמרוויח מעט. היגיון מוזר, מוסרית לא נכון. לא משנה כמה מילואימניק מרוויח – גם אם הוא עובד בהייטק, סטודנט לתואר ראשון או אחד שלא מצליח לסגור את החודש – ינוכה אותו שיעור. אגב, לא רק אותו שיעור; על אותו סכום של כסף, גם אם מדרגת המס הרגילה היא 10% או 0%, הוא ימוסה ב-25%. לא צודק, לא חכם. זה הפוך מהתפיסה של מיסוי פרוגרסיבי, שבו מי שמרוויח יותר משלם יותר מיסוי.
כמו כן, כבר היום מילואימניקים זכאים לתגמול מיוחד – ככה זה נקרא, תגמול מיוחד – שעליו לא נקבע בכלל מס הכנסה, אז למה על מה שנקרא תגמול נוסף כן? חברים, זו גביית יתר. בעזרת השם – שם אחר: גובים כסף. אל תגבו. תיתנו קצת פחות, אבל תיתנו עם כל הלב.
הצעת החוק נועדה להפחית את שיעור המס על תגמול נוסף מ-25% לשיעור השווה למדרגת מס ההכנסה הנוכחית של המשרת, או 25%, הנמוך מהשניים. מאוד פשוט. יש לזה תג מחיר: על פי האוצר, 130 מיליון שקל. אבל אלה לא 130 מיליון שמורידים מהאוצר, אלה 130 מיליון שיעשו חסד. זה הסכום שהמדינה לכאורה תפסיד, אבל רק לכאורה. אם החוק הזה יעבור, על פי הערכה תקציבית שקיבלנו, מס הכנסה בגובה של 25% באופן אחיד יוצר עיוות.
הפחתת מס ההכנסה על התגמול הנוסף היא חובתה של המדינה, להעדיף את משרתי המילואים לטובה ולא לרעה. משרתי המילואים לא צריכים לשלם יותר אחוז מס, הם צריכים לקבל יותר ולשלם – או בכלל לא, אם זאת מתנה, או על פי דרגתם במס הכנסה. הפחתת המס על תגמולי המילואים היא לא רק תיקון טכני, היא אמירה מוסרית וערכית. זו חובתנו כחברה שמבקשת להכיר תודה לא רק במילים, אלא גם במעשים.
בואו נשים את המספר הזה בפרופורציה. 130 מיליון שקל הם סכום אדיר. אכן אדיר כשמבינים שהוא מושת על כתפי המילואימניקים הרגישים יותר כלכלית. זה סכום ענק, אבל בואו נשים את המספר הזה בפרופורציות אחרות: ה-130 מיליון הם כסף קטן מול התקציב כולו, מול הכוונה לעזור למילואימניקים, מול תקציבים אחרים שהולכים לעשיות מיותרות, לתקציבים קואליציוניים שחלקם במיליארדים מיותרים וחלקם מנותקים מהמציאות. זה סכום קטן מול המחיר הכלכלי שהמדינה משלמת על חוסר השתתפות של מגזרים רחבים בשוק העבודה ובמערך הביטחוני. אם המדינה יכולה להרשות לעצמה להעביר 5 מיליארד שקלים לנושאים שנויים במחלוקת, היא בהחלט יכולה להוריד את המס הלא-צודק על מי ששומר עליה בפועל ומצבו הכלכלי קשה. זה רק עניין של סדר עדיפויות. במערכת הערכים שלי לא גובים אחוז יותר גבוה ממי שקשה לו, ממי שמתפרנס פחות. אני חי בחברה שחושבת אחרת, ואני חושב שמדינת ישראל מושתתת על אותם עקרונות. החוק הקיים הוא רגרסיבי. הוא חוטא כלפי מי שלא רק שמצבו הכלכלי יותר קשה, אלא הוא תורם הרבה יותר יחסית למרבית החברים השותפים במדינה הזאת.
אני קורא לכם לתמוך בהצעת החוק הזו. היא צודקת, היא מוסרית, היא תסייע אולי טיפה יותר למערך המילואים, מהנכסים היקרים והחיוניים ביותר של מדינת ישראל. תודה רבה.
חבריי, הינה הגעתם עוד כמה אנשים.
מה אומר בעצם השר בתשובתו? חוץ מזה שזו הצעה טובה. הוא אומר: נתנו כבר מספיק למשרתי המילואים. יתכבדו משרתי המילואים הצעירים והמתפרנסים פחות ויסתפקו בהצעה הנדיבה הזו, שבעצם לוקחת מהם אחוז מס גבוה יותר ממה שהם חייבים, ולפעמים הם לא חייבים בכלל מס, כי הם לא מגיעים למדרגת המס. אנחנו כולנו רצינו לתת להם מתנת הוקרה, אבל המתנה הזו היא מתנה חמוצה, היא מתנה שמריעה את מצבם של אחינו ואחיותינו משרתי המילואים שמתפרנסים פחות, שלא מגיעים למדרגת מס של 25%, אבל כשאנחנו באים לכבד אותם, להוקיר אותם, אנחנו גוזלים מהם לקופת המדינה, לצרכים בוודאי חשובים, אחרים, אבל גוזלים מהם את אותה מתנה שאנחנו החלטנו לתת להם, את אותה הוקרה. זאת איוולת, ותרשה לי, אדוני היושב-ראש, לומר: זאת נבזות. במערכת הערכים שאני חי בה, ואני חושב שמרביתכם חיים לאורם, מי שיש לו פחות, אנחנו צריכים לסייע לו, בתנאי שהוא עובד מספיק קשה. ולית מאן דפליג בכלל שחיילי המילואים הללו, שבכלל זכאים בגלל אורך השירות, זכאים למלוא התמיכה, ובוודאי לא לפגיעה יחסית לאחרים, בוודאי לא לפגיעה יחסית למי שמתפרנסים הרבה יותר.
רוצים להצביע נגד – תצביעו נגד. אני מצפה משר הביטחון, מצפה משר האוצר, להתיישב הערב ולהכריע כיצד אנחנו מתקנים את המציאות המעוותת באשר היא כרגע. המציאות המעוותת הזו אומרת שחיילי מילואים שמשתכרים פחות, ישלמו יותר מס הכנסה ממה שהם משלמים בשוטף. זאת הפקרות לאומית. זה צריך להשתנות. תודה רבה.
1,101 מילים של אלון שוסטר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.