תודה רבה, אדוני היושב-ראש ומכובדי השר. אני שמח להציג את הצעת החוק הזו גם בשם מירב. חוק שנראה לי שהיה סופר טריוויאלי, וגם מתקשר להצעות חוק נוספות שהוגשו להעלאת דרגות הנכות, אז לדעתי ל-50% והיום ל-100%. בימים שהחטופים חוזרים אלינו והמשפחות שלהם מנסות לגייס מימון המונים – אני יכול לתת לכם כמה דוגמאות, על אלי שרעבי שגייס כ-3 מיליון שקלים, ירדן ביבס, שגייס כ-5 מיליון שקלים, ארבל יהוד, לא נחזור על הסכומים, אוהד בן-עמי וגם דורון כץ. בעיניי, כמדינה זה כשל, ומעבר לכל כשל, זה כשל מוסרי. אז אני שמח שהצעות החוק האלה באו, גם אם באיחור, ואני גם שמח על שיתוף הפעולה בין הצעת חוק פרטית להצעת החוק הממשלתית.
אני רק אגיד משהו שאמרתי גם כשיצא לי לדבר על העלאת אחוזי הנכות. החטופים שחוזרים הם לא נכים, וזה לא עניין של קצבת נכות, בעיניי. היינו צריכים לייצר סט שלם של חקיקה שמתייחס אליהם, לדרישות שלהם, לאתגרים שלהם, לבני משפחותיהם. יש הרבה מאוד אתגרים לאנשים שחוזרים מהשבי, וזה לא עניין של שנה-שנתיים, זה לא עניין של דרגת נכות כזאת או אחרת. זה עניין שצריך להיעתר לבקשות ולצרכים שונים שמתעוררים כתוצאה מהחזרה מהשבי. זה בעיניי – אמרתי גם ב-50% נכות וגם ב-100% נכות. הייתי שמח אם לא היינו בכלל מגדירים את זה בקונסטלציה הנוכחית, אבל בשנתיים האלה אני סיימתי לחפש את הטוב מאוד ואני מסתפק רק בטוב. הייתי שמח אם לא נשמע ולא נראה שום קמפיין לגיוס המונים של החטופים שחוזרים. נראה לי שזו חובה בסיסית של כל אחד מאיתנו, ודיברתי על זה גם בהתחלה. תודה רבה. ותודה רבה למירב על הצעת החוק המעולה הזו. תודה, אדוני היושב-ראש.
257 מילים של נאור שירי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.