נעמה לזימי: כישלון מדיני של ממשלת ישראל: הסלמה מסוכנת על חשבון פתרון אזורי וביטחון ארוך טווח

קריאה: נעמה, יש שר תורן?

מיקי לוי (יש עתיד): לפי הכללים הנהוגים בבית את יכולה לדבר – – –

היו"ר ארז מלול: יש גם סגן שר, חבר שלך.

מיקי לוי (יש עתיד): סליחה.

בשבוע שעבר התקיים ביקור דרמטי של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ במזרח התיכון. הוא לא בא רק לביקור סמלי – הוא בא לסרטט את הגבולות החדשים של האזור. בביקור הזה דיברו על סיום הלחימה בעזה, על עסקאות במיליארדי דולרים, על הסכמים אזוריים, הסכמי סחר ובריתות ביטחון אסטרטגיות לנו. במקום להוביל את הדיונים האלה, בגלל ממשלת האסון, ההפקרה והכישלון המדיני, ממשלת ישראל לא הייתה חלק מהם, ובאופן מכוון. מדינת ישראל לא נכחה בדיונים שישפיעו על עתידה, על ביטחון אזרחיה ושלום חטופיה. איך זה יכול להיות? חיי אדם, חיי האחים שלנו, צריכים להיות מעל הכול, ואם הם כרוכים גם בעתיד שלנו ועתיד ילדינו – אז עוד יותר. מדינת ישראל הייתה צריכה להיות בדיונים האלה, אבל נתניהו בוחר בסרבנות מדינית. אזרחי ישראל היו צריכים להיות מיוצגים בדיונים, אבל נתניהו בוחר בסרבנות מדינית. האינטרס הישראלי היה צריך להיות חלק מהשיחה, כן, כן, אבל נתניהו – הוא בוחר בסרבנות מדינית. וכשסרבנות מדינית היא הבחירה, אז הלו"ז מתפנה. בזמן שטראמפ נפגש עם הסעודים, נתניהו היה בבית המשפט, כבר לא ביקש לדחות. בזמן שמעצבים את פני המזרח התיכון, נתניהו מצטלם לטיקטוק, גם אם אוריך במעצר. בזמן שטראמפ מדבר עם מנהיגי האזור על ביטחון וכלכלה, נתניהו שקוע במשברים עם ח"כים סוררים בליכוד ובמפלגות החרדיות. נתניהו וסמוטריץ' ממשיכים לקחת סיכון מחושב על השחקנים הכי קיצוניים במגרש ולתת כתף קרה למתונים. במקום לשבת עם סעודיה, מצרים, ירדן והרשות הפלסטינית ולעצב מחדש את המזרח התיכון, ממשלת האסון עושה עסקים עם קטר ויושבת בצד בזמן שאיראן מגיעה קרוב מאי פעם לפצצה גרעינית.

1,076 מילים של נעמה לזימי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.